מבולבלים

  • פותח הנושא emy81
  • פורסם בתאריך

שלומות0

New member
זו אחת הבעיות

שמאבחנים על פי שאלון והוא שקובע, מאוד גרוע ולא תקין!
 

TikvaBonneh

New member
עם הבן הגדול עברתי דרך דומה רק יותר ארוכה

המון איבחונים פסיכולוגיים שמצאו תילי תילים של בעיות רגשיות... ולצערנו רק בגיל 15 בדקנו את הכיוון התקשורתי. והילד בינתיים סתם סבל וגם סתם קיבל תרופות פסיכיאטריות. עם אחיו הקטן הדרך הייתה הרבה יותר קצרה. הוא מאובחן מגיל שלוש ולומד בכיתה א המיועדת לילדים בספקטרום. איזה הבדל בינו לבין אחיו בחויה של בית הספר... אין חכם כבעל ניסיון.
 
כנראה, שגם לא כל פסיכולוג מתמחה ב-PDD...

כפי שלא כל פסיכיאטר מתמחה, ולפעמים במקרים "קלים" לא יודע לזהות בעיות תקשורת, כך גם פסיכולוגים.
כפי שאמר פעם פרופ' קראסו, אם תלך לאוטטופד מנתח עם בעיות גב, הוא יציע לך ניתוח, אם תלך להומאופט, הוא יציע לך תרופה הומאופטית, אם לרופא סיני - יציע דיקור. כל אחד והתמחות שלו...
הבעיה, שבמצב הזה ההורים קודם אמורים להחליט לאיזה מומחה ללכת כדי לקבל אבחון...
 

dina199

New member
הם כולם יציעו טיפול שונה,

אל אני מניחה שאף אחד מהם לא ישלול את העובדה שיש לך כאב גב.
דווקא אולי אם תלך עם כאב גב לפסיכולוג הוא יגיד שזה רגשי (נאמר בציניות
)
 
אבל כולם יתנו סיבה שונה

האורטופד יגיד שזו פריצת דיסק, רופא סיני - שזה צ'י תקוע, הומאופט - שזה סביבה מזוהמת, ופסיכולוג - שזה כאב פסיכוסומטי בגלל אחראיות יתר...
 

dina199

New member
לפחות כולם יסכימו שיש כאב גב.

ולגבי סיבות : פריצת דיסק יכולה להתקיים יחד עם צ'י תקוע ואפילו עם סביבה מזוהמת.
אבל הכי גרוע אם הפסיכולוג יגיד על פריצת דיסק שזה כאב פסיכוסומטי (והיו מקרים
)
 

שלומות0

New member
לא הוא לא יקבל סיוע

כי חסר לו אבחון פסיכולוגי, וזה יכול ליצור בעיה שלא יהיה לה אבחון ממקום ציבורי , והיא תאלץ להיפרד מסכומי כסף גדולים על מנת לקבל אבחון פרטי, הם גובים על אבחון אוטיזם הרבה יותר מאבחון פסיכולוגי רגיל!
אני שנה שעברה הייתי בסרט הזה עם הבן שלי ונתקלתי בתופעה הזו אצל כמה וכמה פסיוכלוגים
 

שלומות0

New member
שקראתי לראשונה את ההודע שלך

הייתי די בטוחה שיש לכם אבחון של אחד של כנראה של רופא, מאוד גרוע וזה גורם מאוד הרבה בלבולים תסכולים מיותרים שנתנו לפסיכולוגים קליניי/התפתחותיים את הכוח להכיר ולדרוש גם אבחון שלהם,
עשו דבר גרוע על מנת להקשות על הורים לקבל אבחון, פסיכולוגים אמורים להישאר בתחום הטיפולי הייעוצי שלהם נטו, ולא לעסוק בתחום שאיננו שלהם
אבחונים צריך להשאיר אך ורק לרופאים כמו שלא יעלה על הדעת שאחות אקדמאית בכירה תאבחן דלקת ריאות כך לא יעלה על הדעת שפסיכולוג יאבחן אוטיזם, והדרך של משרד הבריאות
להילחם בנו ההורים בזה שנתנו את הכוח לפסיכולוגים איננו תקין!
משרד הבריאות חייב לעשות בדק בית בנושא האבחונים,!!!!!!!
המצב בלתי ניסבל ואני כותבת מניסיון רב, הפסיכולוגים דורשים מהורים סכומי כסף לא הגיוניים!
שאת הולכת דרך מכון ציבורי את לא תקבלי מהם אבחון,!
שאת הולכת לפרטי את גם לא תקבלי מכל אחד אבחון את תשארי עם חור גדול מאוד בכיס ותאלצי ללכת לעוד אחד,

מדובר כאן מסחטת כספים איננה מוצדקת,
הפסיכולוג צריך לחזור לעסוק בתפקיד שיועד לו ,נוצר מצב אבסורדי שהפסיכולוגים עסוקים בלאבחן ולא בלטפל,
הפסיכולוגים מגיעים מהעולם של הטיפולים הרגשיים , הכל אצלם רגשי וזה מאוד טוב
אבל זה טוב בלטפל ולא טוב בלאבחן,
אני כבר כותבת לך שיש כאן חסידי הפסיכולוגיים ויכתבו לך בדיוק הפוך
בגדול יש לך אבחון של רופא וזה מה שקובע, בגלל תקנות לא מוצדקות של משרד הבריאות לצערי תאלצי ללכת ולמצוא פסיכולוג שיסיכם לתת לך אבחון
מצב אבסורדי , בדרך כנראה גם תאלצי להוציא סכומי כסף ,
בהצלחה וצר לי שנאלצתי לשפוך בדרך קיטור!
האבחון של הרופא אומר הכל, את יודעת שהבן שלך על הספקטרום!
 

emy81

New member
שלומות 0

אני כ"כ מסכימה אם מה שאת אומרת!! בדיוק מה שחשבתי ולא העזתי לומר בקול!

כשהיינו אצל הפסיכיאטר הוא היה חד משמעי כבר בפגישה הראשונה אבל ביקש עוד מפגש כדי להיות בטוח בגלל כל מיני קריטריונים אך לרגע לא אמר לנו שהוא מתלבט..גם הדוחות שיש לנו מביה"ס מאוד קשים.למרות כל זה עכשיו כשפנינו לפסיכולוג קליני (אני חשבתי שזה רק עיניין של פרוצדורה) פתאום ראיתי שהוא מסתייג ואומר לנו שהוא יוצר קשר עין (למרות שלפסיכיאטר זה לא ממש היווה איפיון) ושהוא משטף פעולה יפה ...הוא גם ביקש ממני לא להיות נוכחת בחדר(גם זה חשבתי שזה הפרוצדורה) ואז הוא מספר לי כל מיני סיטואציות שהבן שלי סיפר (מנקודת מבט של ילד בן 6!!) ואומר שהוא צריך לראות אותו שוב וכו....
אני מתלבטת אם בפעם הבאה לבקש להיות נוכחת בחדר כדי לראות על מה מדובר...מה אתם אומרים?
 

dina199

New member
תגידי הכל בקול רם


זה קורה להמון אנשים , ורק כשמדברים על זה רואים לכמה .
ילד א"ס יוצר קשר אחד על אחד עם מבוגר וחלק מזה זה גם קשר עין. זה אפילו מחזק את העניין שהוא א"ס.
זה לא אומר שום דבר על התנהלות של הילד במצבים אחרים : כשיש הרבה אנשים, בסביבת בני גילו, במקומות לא מוכרים, במצבים מלחיצים וכו'.
המאבחן יכול לדבר עם הילד לבד, אבל הוא צריך לדבר גם עם ההורים לבד , וגם עם ההורים והילד ביחד.הוא גם צריך לקרוא את כל החומר הכתוב האפשרי. הרופאים עושים את זה, כי הם ותיקים באיבחון. רוב הפסיכולוגים לא.
אולי כדאי לכם להחליף פסיכולוג.
 
אצלנו זה היה להפך.

ואני כתבתי את זה כבר כמה פעמים. האבחונים הרפואיים היו ממש לא רציניים, ולעתים קרובות גם מוטעים לגמרי, בדיעבד.

פגשנו פסיכיאטר בכיר, שלא הבין כלום כנראה באוטיזם ושלח אותנו למרפאה לא מתאימה. הוא לא מנהל מחלקה, הוא בכיר יותר מזה. הוא ידוע ומפורסם אבל הוא לא ראה מה שהפסיכולוג ראה תוך שתי דקות.

דווקא שם מנהל המחלקה, שהוא דווקא פסיכולוג קליני, שלח אותנו לאבחון מתאים (הוא לא אבחן בעצמו, אבל העלה את האפשרות של אספרגר).
הפסיכולוג שאליו נשלחנו ראה את הבן שלנו שתי דקות, אמר שהוא לא מבין למה הגענו אליו.
אמר לבן שלי לצאת רגע, ואז אמר לנו את המשפט שלא אשכח: חשבתם לבדוק אולי הילד אספרגר?
לא ידעתי אפילו מה זה, אבל האמנתי לו רק בגלל שהוא לא היה מומחה לאספרגר ולא מנהל מחלקת אספרגר.
וזה אחרי ששנים היינו אצל רופאים למיניהם, ואף אחד אפילו לא העלה את הרעיון הזה ואף אחד לא בדק אותו. כי את הפסיכיאטר הבכיר הזה פגשנו אחרי שנים של אבחונים, כולם אצל רופאים.

והיו לי עוד סיפורים, שדווקא אצלנו הרופאים היו ממש לא בכיוון או שבדקו בצורה כל כך חפיפית, ממש חמש דקות של שאלות. ואם הפסיכולוג אמר משהו אחר, ישר "ישרו קו"אתו. אני התרשמתי מאוד לרעה מהרופאים ברובם (היו בודדים שנראו שהם מבינים משהו).
"
 

dina199

New member
גם את זה צריך להגיד בקול רם
.

כי זה מוכיח שללא קשר למקצוע של אנשי המקצוע הרבה מאד מהם יכולים להיות לא מקצועיים בכלל.
כן צריך להתייחס אליהם ב'כבדהו ,אבל מאוד מאוד מאוד חשדהו'.

וגם מצחיק ועצוב ביחד שכשכבר מגיעים לאיש מקצוע שיודע על מה מדובר (אני בכוונה לא מפרטת אם רופא או פסיכולוג, העיקר כזה שמתמצא בספקטרום) אז הוא 'לא מבין' למה לא הגיעו אליו קודם ו/או לא חשדו קודם. האם גם אנשים שהם מומחים בתחום לא יודעים שהורים הם לא מומחים ? (זו שאלה ריטורית
)
 

שלומות0

New member
זה נכון שגם רופא

צריך להיות בגדר חשדו וכבהו, אבל אני עדין נשארת בדעתי שצריך להוציא מהפסיכולוגים את הצורך לאבחן על מנת לתת זכויות,
יש כאן הביטים מאוד בעיתיים של מסחטת כספים בנוסף לחוסר ידע של חלק נכבד מהם,
גם חוסר הידע אפילו אצל אלו שקוראים לעצמם מומחים לאוטיזים!
 

dina199

New member
אבחנת PDD שנימה ע"י פסיכיאטר

היא האבחנה הקובעת.
הילד בספקטרום האוטיסטי .
ברור שזה הלם, אפילו אם ציפית לזה (והלם יותר כגול אםלא ציפית) , אבל העיקר שיש אבחנה נכונה.
מספיק שתתחילוו להבין למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג , זה כבר הרבה
. (כי כנראה כל החיים שלו לא הבינו אטתו)
ועכשיו בעקבות האבחנה אתם יכולים לבחור מסגרת חינוכית מתאימה וטיפולים שמתאימים לו ויעזרו לו.
 
ודרך אגב, לא רק כיתה קטנה מתאימה

בני לומד בכיתה רגילה עם סייעת צמודה. רוב המשימות הוא מסרב בקולי קולות, והסייעת עובדת על "חוזה" - מתי מבצעים, מה מבצעים ועל מה מווטרים (כצ'ופר).
ממש עובדת קשה! אבל כשעלו בי חששות האם כדאי היה להיות בכיתה קטנה, אמרו לי חד-משמעית - "הילד בר שילוב. וזה שסייעת עובדת קשה בשביל זה, טוב, זה תפקידה!"
 

dina199

New member
וגם לא כל 'כיתה קטנה' מתאימה.

אפילו אין הגדרה רשמית כזאת . בבתי ספר קוראים גם לכיתת ליקווי למידה של 14-15 תלמידים , ואפילו לכיתת מבר של 20-25 תלמידים 'כיתה קטנה'.
מה שמיועד לא"סים זו כיתת תקשורת שנפתחת אם יש 5 תלמידים ויכולה להכיל עד 8 תלמידים (לדעתי האישית עדיף 5) .
גם זה לא תמיד יכול להתאים, אבל במקרים פרטיים כבר כל מקרה לגופו.
 
למעלה