מבוגר היפראקטיבי

[ר י נ ג ו]

מבוגר היפראקטיבי

שלום לכולם/ן. לא יודע איך ולמה אבל החלטתי לכתוב כאן בפורום כי זה נראה לי מקום מכיל ותומך ואשמח אף לייעץ ולתת מנסיוני האישי. בילדותי טופלתי בריטלין מגיל 6 עד גיל 11 בערך. הייתי ילד מופרע מאוד עם כל מיני בעיות והתרופה הזאת הצילה לי את החיים. אבל לא על זה רציתי לדבר... כיום, אני בעל תואר במקצוע טיפולי ומתכוון להמשיך לתואר שני ואולי אף שלישי. מאז התיכון וגם באוניברסיטה התמודדתי עם בעיה קשה של חוסר פרופורציה בין כמות הזמן והאנרגיה שהשקעתי בלמידה לגובה הציונים הנמוך. בתיכון הלכתי לאבחון ולמישהי שלימדה אותי כל מיני שיטות למידה שלצערי לא עזרו לי במיוחד. בתחילת התואר הראשון שלי, ביררתי על אבחון , אך לצערי נאמר לי כי אני יכול להשיג רק תוספת זמן בסופו של דבר ועלי לשלם 500 ש"ח בשביל זה. זמן לא היה חסר לי אף פעם... אני באמת רוצה לטפל בבעיה שלי לקראת התואר השני כי זה ממש מתסכל הרבה פעמים. אשמח לקבל את עצתכם בנוגע לכמה שאלות: 1. היכן אני יכול לעשות איבחון כיום ולטפל בנושא? 2. האם עלי לציין את בעייתי כשאני ניגש לתואר ה-2 במטרה להתחשב ולקבל אותי. 3. האם עלי לנסות ולחזור ולהשתמש בריטלין במשך התואר (חשבתי לעשות זאת). אשמח לקבל עיצות ומקווה שעודדתי כמה אנשים כאן עם התואר וכאלה- הכל אפשרי- באמת!!!

 

[05 מיכל]

עשית תואר ראשון בלי רטלין? למה?!

רק בשורה האחרונה הבנתי למה קשה לך. אם בעבר רטלין עזר לך, הדבר הראשון שכדאי לך לעשות הוא לפנות לרופא ולחזור לרטלין. רק אחר כך תדע אם אתה זקוק לעזרה נוספת כלשהי. אגב, אתה מוזמן לבקר גם בפורום "תמיכה למבוגרים ADHD". יש שם הרבה סטודנטים.

 

[micmil]

פעם האמינו...

פעם האמינו שזה עובר בגיל הבגרות יש הרבה אנשים שמגלים כיום שהבעיה שהיתה להם בילדות לא נעלמה, רק שינתה צורה. ויש הרבה אנשים שלא מגלים וממשיכים לסבול מאותה הפרעה שטופלה בהצלחה בילדות ולא מודעים לכך שניתן להמשיך לטפל בה בהצלחה גם בבגרות. חבל שאין דרך להגיע לכל אותם המבוגרים שטופלו לפני עשר, עשרים ואפילו שלושים שנה וליידע אותם. מיק

 

[I am ADiDi]

ריטלין ותואר שני

את התואר הראשון שלי עשיתי בלי ריטלין. אז עוד לא הייתי מאובחנת, סתם בחורה עם קוצים בתחת שמכינה את כל העבודות בלילה האחרון לפני ההגשה (ובאורח פלא מסיימת תמיד ב-4-5 בבוקר ומגישה את העבודה ב-9-10 בבוקר - בזמן, אבל ברגע האחרון.... למבחנים למדתי תמיד בשבוע האחרון, אבל למדתי נורא מהר (ככה זה כשיש לך מנגנון בגוף שלא מאפשר לך להתעכב על הפרטים הקטנים - אתה לומד את התמונה הכללית בגדול, לומד מהר, ואח"כ לאט לאט משלים פרטים בזמן פתירת התרגילים, כאן ה-ADHD בהחלט שיחק לטובתי....) במבחנים הייתי מעולה כמעט תמיד, ודילגתי בקלילות משאלה לשאלה ומסעיף לסעיף. המבחנים שלי אמנם נראו כמו המפה הסינופטית, עם אינסוף חיצים שמקשרים בין תחילת השאלה, ההמשך, ההמשך המחוק של ההמשך וההמשך של ההמשך המחוק של ההמשך, ובכל דף היו כמה משוואות ששיכות לשאלה מסויימת וכמה ששיכות לשאלה אחרת. היתרון היה ששום דבר לא עצר אותי. אם נתקעתי בשאלה מסויימת פשוט מתחתי קו והמשכתי באותו מקום עם השאלה הבאה, וכשנתקעתי בשאלה 4, המוח שלי כבר הספיק במקביל וללא ידיעתי לפתור את הסעיף הבא של שאלה 2, ובזמן שכתבתי את הפתרון הזה כבר קפץ לי למוח הפתרון של סעיף אחר בשאלה אחרת. כשהגעתי לתואר שני הייתי כבר מאובחנת, והיה המון רעש בביית (ילדים היפרים) והיה ברור שכדיי ללמוד אני חייבת, אבל חייבת ריטלין!!! והריטלין באמת עזר - סוף סוף יכולתי ללמוד גם כשהילדים מסתובבים סביבי... הטעות שלי הייתה לקחת ריטלין למבחן: עם ריטלין אני לא היפרית בכלל!!! אני איטית!!! ויסודית!!! שזה אולי נפלא להכנת שעורי ביית, אבל במבחן שיש בו 5 שאלות ופתרתי בצורה יסודית, מושלמת ומושקעת שתי שאלות (ראשונות, כן אפילו לא הספקתי לקרוא את הבאות כי הייתי מרוכזת ויסודית מידיי בראשונות!!!!!) במבחן הזה הבנתי שאני חייבת להיות היפרית כדיי בכלל לעבור מבחנים בציון עובר!!!! אז לכל הסטודנטים ההיפרים שחושבים לנסות ריטלין במבחן - ראו הוזהרתם!!! כדאי לנסות קודם בביית ולבדוק איך זה משפיע עליכם.... ושיהיה בהצלחה.....

 

[חיוך נצחי]

הרעיון מאחורי האבחון אינו התאמות

להיבחנות בלבד, לדעתי. כפי שאתה אומר ויודע, הקושי תופס מקום גדול יותר בלמידה עצמה. בקריאה רצופה, בהפנמה של חומר נלמד (שמיעה או קריאה), במשך הזמן בו אתה מסוגל להתרכז וכמה נשאר בסוף- בפנים, בכדי לעמוד בבחינות. ללא טיפול המתאים לקושי, אתה פשוט עובד פי 100 יותר קשה מסטודנטים אחרים והכל- קשה יותר. מכאן, אני מניחה שהתשובות לשאלות שלך כבר בידיך. אם חשוב לך התואר ואתה מעוניין להשתמש בפתרון שתרם לך בעבר ושייקל עליך ליישם את היכולות שלך, כמו גם יאפשר לך לעמוד בלחץ הלמידה לקראתו, אז אבחון מחודש או נוירולוג שיבדוק ויאשר לך להמשיך בטיפול התרופתי כפי שהיה בעבר על סמך האבחון שלך ויאללה- להשיג את התואר.