Niccolo Machiavelli
New member
מבואס מאוד
שלום, אני בן 27 ויש לי חברה כבר שנתיים. לפני כמה חודשים התחילה לעבוד איתי בחברה בחורה כבת 22, בחודש הראשון בקושי תקשרנו אולם לאט לאט הלכנו והתקרבנו. נהיינו חברים הכי טובים בעבודה, היא אשת הסוד שלי בעבודה ואני שלה, צהריים אוכלים ביחד וכו'. מדי פעם היינו מפלרטטים אבל זה תמיד היה ברמת הצחוק והשעשוע (מאחר וגם לה יש חבר). כדי לקצר בסיפור, אני התאהבתי קלות. כמובן, שבאיזשהו שלב זה הגיע למסה קריטית ושיתפתי אותה בתחושות שלי. היא לא הרגישה אותו דבר, אמרה שאני אומנם אחלה בחור, אבל היא לחלוטין מפוקסת בחבר שלה ולרגע לא הסתכלה עליי מעבר לידיד ממש טוב בעבודה. קיבלתי זאת בלב שלם ועברתי להתמודדות עם העובדה שלמרות שיש לי חברה שאני אוהב והייתי מאחל אותה לכל אדם ואדם, הייתי מספיק פנוי רגשית כדי "להידלק" על מישהי אחרת. עברו כמה חודשים והעניינים נרגעו, העובדה שהקלפים על השולחן עזרו לי ולאותה בחורה להיות חברים טובים, ואני התמודדתי עם השאלה לגבי הזוגיות שלי והייתי בטוח שמצאתי את התשובה בכך שאמרתי לעצמי "לא לכל סיר יש מכסה אחד, ואפשר לפגוש אנשים במהלך החיים ש"יסובבו" אותך". וזהו... שבוע שעבר היא נסעה לכמה חודשים בחו"ל יחד עם חבר שלה... מעבר לעובדה שהחא חסרה לי כי היא הייתה החברה שלי בעבודה, אני מתגעגע אליה בצורה שונה קצת וכל המחשבות שהיו לי לפני כמה חודשים חוזרות ביתר שאת - פתאום היא נראית לי הבחורה המושלמת וכואב לי שלא יצא מאיתנו משהו... כמובן שזה מחזיר אותי לבלאגנים עם עצמי לגבי הזוגיות שבה אני נמצא... מצד אחד, אני אומר לעצמי, אם הבאת את עצמך לחשוב מחשבות ולהרגיש רגשות כאלה למישהי אחרת, אז תחתוך. מצד שני, זה אולי נשמע דבר לא נכון, אבל אני באמת אוהב את חברה שלי ולא מוכן לוותר עליה... אני אוכל את עצמי עם המחשבות האלו כבר כמה ימים, החברה מתחילה להרגיש שמשהו לא בסדר, ולי אין תשובות - לא בשבילה ולא בשבילי....
שלום, אני בן 27 ויש לי חברה כבר שנתיים. לפני כמה חודשים התחילה לעבוד איתי בחברה בחורה כבת 22, בחודש הראשון בקושי תקשרנו אולם לאט לאט הלכנו והתקרבנו. נהיינו חברים הכי טובים בעבודה, היא אשת הסוד שלי בעבודה ואני שלה, צהריים אוכלים ביחד וכו'. מדי פעם היינו מפלרטטים אבל זה תמיד היה ברמת הצחוק והשעשוע (מאחר וגם לה יש חבר). כדי לקצר בסיפור, אני התאהבתי קלות. כמובן, שבאיזשהו שלב זה הגיע למסה קריטית ושיתפתי אותה בתחושות שלי. היא לא הרגישה אותו דבר, אמרה שאני אומנם אחלה בחור, אבל היא לחלוטין מפוקסת בחבר שלה ולרגע לא הסתכלה עליי מעבר לידיד ממש טוב בעבודה. קיבלתי זאת בלב שלם ועברתי להתמודדות עם העובדה שלמרות שיש לי חברה שאני אוהב והייתי מאחל אותה לכל אדם ואדם, הייתי מספיק פנוי רגשית כדי "להידלק" על מישהי אחרת. עברו כמה חודשים והעניינים נרגעו, העובדה שהקלפים על השולחן עזרו לי ולאותה בחורה להיות חברים טובים, ואני התמודדתי עם השאלה לגבי הזוגיות שלי והייתי בטוח שמצאתי את התשובה בכך שאמרתי לעצמי "לא לכל סיר יש מכסה אחד, ואפשר לפגוש אנשים במהלך החיים ש"יסובבו" אותך". וזהו... שבוע שעבר היא נסעה לכמה חודשים בחו"ל יחד עם חבר שלה... מעבר לעובדה שהחא חסרה לי כי היא הייתה החברה שלי בעבודה, אני מתגעגע אליה בצורה שונה קצת וכל המחשבות שהיו לי לפני כמה חודשים חוזרות ביתר שאת - פתאום היא נראית לי הבחורה המושלמת וכואב לי שלא יצא מאיתנו משהו... כמובן שזה מחזיר אותי לבלאגנים עם עצמי לגבי הזוגיות שבה אני נמצא... מצד אחד, אני אומר לעצמי, אם הבאת את עצמך לחשוב מחשבות ולהרגיש רגשות כאלה למישהי אחרת, אז תחתוך. מצד שני, זה אולי נשמע דבר לא נכון, אבל אני באמת אוהב את חברה שלי ולא מוכן לוותר עליה... אני אוכל את עצמי עם המחשבות האלו כבר כמה ימים, החברה מתחילה להרגיש שמשהו לא בסדר, ולי אין תשובות - לא בשבילה ולא בשבילי....
