מבואסת

מצב
הנושא נעול.
מבואסת

מבואסת
אז קודם כל מזל טוב להריוניות החדשות- איזה כייף לשמוע אחרי שבשבוע שעבר היו כל כך הרבה אכזבות. אצלי המצב לא משהו- אחרי שבוע שלם של 4גונל+3מנוגון+דקה רק שלושה זקיקים 10, 11, 14(אם כי אחרי שנה של זקיקים רק מצד שמאל יש פתאום שניים מצד ימין) אבל הכי מבאס שכאשר התקשרתי לגבי המשך פרוטוקול הרופא שאל אותי אם אני מזריקה כי התוצאות של בדיקות הדם וגם התמונה של הזקיקים אינה טובה. מה אומר לכם אני אחרי שנה מתישה של סיבובים לא מוצלחים וכבר מוצאת את עצמי מתכוננת לאכזבה וליום של אחרי (בתקוה שנגיע לשאיבה ולהחזרה). כרגע מזריקה עוד שלושה ימים וחוזרת לבדיקות. אחרי שבשבת קראתי את הכתבה בהארץ ועם התוצאות האלה אני כבר לא יודעת אם יש לי עוד כוח אבל אני כל כך רוצה שלהילנות שלי תהיה משפחה קצת יותר גדולה. סליחה על ההתבכיינות. מירי
 
מקפיצה

מבואסת
אז קודם כל מזל טוב להריוניות החדשות- איזה כייף לשמוע אחרי שבשבוע שעבר היו כל כך הרבה אכזבות. אצלי המצב לא משהו- אחרי שבוע שלם של 4גונל+3מנוגון+דקה רק שלושה זקיקים 10, 11, 14(אם כי אחרי שנה של זקיקים רק מצד שמאל יש פתאום שניים מצד ימין) אבל הכי מבאס שכאשר התקשרתי לגבי המשך פרוטוקול הרופא שאל אותי אם אני מזריקה כי התוצאות של בדיקות הדם וגם התמונה של הזקיקים אינה טובה. מה אומר לכם אני אחרי שנה מתישה של סיבובים לא מוצלחים וכבר מוצאת את עצמי מתכוננת לאכזבה וליום של אחרי (בתקוה שנגיע לשאיבה ולהחזרה). כרגע מזריקה עוד שלושה ימים וחוזרת לבדיקות. אחרי שבשבת קראתי את הכתבה בהארץ ועם התוצאות האלה אני כבר לא יודעת אם יש לי עוד כוח אבל אני כל כך רוצה שלהילנות שלי תהיה משפחה קצת יותר גדולה. סליחה על ההתבכיינות. מירי
מקפיצה
 
אל תהיי פאסימית...

מבואסת
אז קודם כל מזל טוב להריוניות החדשות- איזה כייף לשמוע אחרי שבשבוע שעבר היו כל כך הרבה אכזבות. אצלי המצב לא משהו- אחרי שבוע שלם של 4גונל+3מנוגון+דקה רק שלושה זקיקים 10, 11, 14(אם כי אחרי שנה של זקיקים רק מצד שמאל יש פתאום שניים מצד ימין) אבל הכי מבאס שכאשר התקשרתי לגבי המשך פרוטוקול הרופא שאל אותי אם אני מזריקה כי התוצאות של בדיקות הדם וגם התמונה של הזקיקים אינה טובה. מה אומר לכם אני אחרי שנה מתישה של סיבובים לא מוצלחים וכבר מוצאת את עצמי מתכוננת לאכזבה וליום של אחרי (בתקוה שנגיע לשאיבה ולהחזרה). כרגע מזריקה עוד שלושה ימים וחוזרת לבדיקות. אחרי שבשבת קראתי את הכתבה בהארץ ועם התוצאות האלה אני כבר לא יודעת אם יש לי עוד כוח אבל אני כל כך רוצה שלהילנות שלי תהיה משפחה קצת יותר גדולה. סליחה על ההתבכיינות. מירי
אל תהיי פאסימית...
אם את יכולה בבקשה. אני יודעת שהכי קל זה להיות מבואסת ותאמיני לי שאני כותבת לך עכשיו ומנסה לא לשקוע בדיכאון בעצמי, כי זה הכי קל. אל תתכונני לכלום. פשוט תחיי כל יום לאט לאט ואולי תהיה לך הפתעה. בנוסף, לא לפתח ציפיות גדולות כי אז האכזבות גדולות. פשוט רק לחיות כמה שאפשר. לבת שלך תהיה משפחה קצת יותר גדולה.. בדרך זו או אחרת... אבל תהיה לה ואת אל תרימי ידיים!
וכאן ה-מקום להתבכיינות חמודה.
 

קשתית2

New member
מחזקת את ידיך

אל תהיי פאסימית...
אם את יכולה בבקשה. אני יודעת שהכי קל זה להיות מבואסת ותאמיני לי שאני כותבת לך עכשיו ומנסה לא לשקוע בדיכאון בעצמי, כי זה הכי קל. אל תתכונני לכלום. פשוט תחיי כל יום לאט לאט ואולי תהיה לך הפתעה. בנוסף, לא לפתח ציפיות גדולות כי אז האכזבות גדולות. פשוט רק לחיות כמה שאפשר. לבת שלך תהיה משפחה קצת יותר גדולה.. בדרך זו או אחרת... אבל תהיה לה ואת אל תרימי ידיים!
וכאן ה-מקום להתבכיינות חמודה.
מחזקת את ידיך
ומחבקת. מאמצת את כל מה שאמרה סאני, לאט לאט. זה לא נגמר עד ש... כלומר לשמור על אופטימיות זהירה, ומצד שני לא לפתח ציפיות גדולות מדי. נכון נשמע בנאלי, לא בטוח עוזר, אבל מה עוד נותר לנו לעשות אלא לעבור כל יום ביומו לשמור על תקווה במקום קטן בלב ולהחזיק אצבעות.
 
תודה

מחזקת את ידיך
ומחבקת. מאמצת את כל מה שאמרה סאני, לאט לאט. זה לא נגמר עד ש... כלומר לשמור על אופטימיות זהירה, ומצד שני לא לפתח ציפיות גדולות מדי. נכון נשמע בנאלי, לא בטוח עוזר, אבל מה עוד נותר לנו לעשות אלא לעבור כל יום ביומו לשמור על תקווה במקום קטן בלב ולהחזיק אצבעות.
תודה
אני בהחלט משתדלת והכי בעולם עוזר לי לראות ולחבק את בתי המקסימה. אבל יש רגעים מדכאים, אני בפעם הראשוני בטיפול פרטי באסותא ומרגישה קצת אבודה, אמנם אני שלמה עם ההחלטה לעזוב את איכילוב אחרי שנה של אי הצלחות אבל בכל זאת הכרתי את המחלקה ואת סדר הדברים וכאן אני רודפת בטלפון אחרי הרופא כדי לקבל תשובות ובעיקר מאוכזבת מהן כי כמות ההורמונים שאני מזריקה גבוהה בהרבה מסיבובים קודמים. עדיין מתפללת ומקווה. מירי
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה