מבואסת לגמרי
טוב הסיפור שלי מורכב מציק ומעצבן..רוצים לשמוע.? טוב אני מקווה שתקראו.. בחור אחד חדש בא לבית ספר שלי,והוא התאהב בחברה הכי טובה שלי. תמיד שהיתי אצלה ראיתי שיחות שלהם,וגם ככה למדתי להכיר את האופי שלו, וגם היא סיפרה לי מלא דברים עליו. כל הזמן ממש חשבתי שהוא נורא חמוד אליה ושהם ממש מתאימים,עד שהיא סיפרה לי את הסיפור חיים שלו, ובמקביל גם הוא התחיל לדבר איתי כדי שאני אעזור לו איתה וכל מיני כאלה.וגם בין לבין סיפר לי דברים על עצמו,הדברים שהיא סיפרה לי . עכשיו הסיפור חיים שלו,כמו שלי. יש לי משפחה שאין בה אהבה,אין בה כלום, אני לא אפרט אבל כולם פה שונאים את כולם, ובראש זה בגלל אמא שלי שהיא לא נורמלית,לא הוגדרה כך באופן מקצועי אבל ללא ספק היא לא שפויה לגמרי,או שהיא עברה טראומה כלשהי ובגלל זה היא ככה.גם אמא שלו ככה.אבא שלי סתם חסר רגשות כזה וחסר אופי,גם אבא שלו. וגם כל שאר יתר בני הבית אותו דבר בדיוק כמו אצלי. ובעיקר מה שהכי דומה,זה החוסר שלווה נפשית ששוררת גם בבית שלי וגם בשלו,ומה שאנחנו מרגישים בגלל זה,וההשפעות שלנו מזה. ויש הרבה השפעות,מיותר לציין פה,אבל כשילד גדל בבית בלי אהבה,בלי בטחון, רק עם ריבים ומהומות,זה משפיע המון אחר כך,תאמינו לי. גם עוד משהו דומה שלשנינו שנה שעברה (ככה הוא סיפר לי ועל עצמי אני יודעת מה היה שנה שעברה) היו תקופות מאוד רעות בגלל השפעה מהבית, והיו לנו קצת מחשבות אובדניות.. הן עברו כרגע זה בסדר. בקיצור, הוא אומר שחברה שלי היא הסיבה שלו לחיים,בלעדיה אין לו כלום, הוא לא מסוגל לחיות בלעדיה, רק בגללה הוא רוצה להשתנות,בקיצור- מאוהב מעל הראש. והיא..לא יודעת מה איתה..היא אמרה לי בהתחלה שהיא מבולבלת ולא יודעת..בשבוע שעבר היא אמרה לי שלא נראה לה שהיא אוהבת אותו, אבל שהיא לא מסוגלת להגיד לו את זה בגלל שהוא אמר שרק בגללה הוא חי והיא יודעת על המחשבות האובדניות שהיו לו והיא לא יכולה להגיד לו ככה, והיום הוא שוב נורא רוצה להפגש איתה. בכל מקרה, היא אמרה לי גם לפני כמה ימים שלדעתה אני והוא מתאימים כל כך,שנינו מבינים אחד את השני עם כל ההשפעות מהבית, שנינו מבתים כאלה ממש דומים, והיא אמרה כזה בצחוק(או שלא ) "תראי אתם תתחנו עוד..תודי שזה פשוט מוזר..שאתם נורא מתאימים". וגם לפני שהיא אמרה לי אתזה חשבתי שאולי יש התאמה בגלל העבר שלנו וזה,אבל כשהיא אמרה אז בכלל זה היה נראה לי שזה פשוט נורא מתאים באמת,כי לא מוצאים בנאדם שעד כדי כך דומה לך בכל יום נכון. ? דיברנו לפני כמה ימים,ורק התחלנו טיפה לספר מה ההשפעות שזה משפיע וגילינו שאנחנו מרגישים בדיוק אותו דבר. זה מורכב ומסובך אבל זה בדיוק אותו דבר. הוא פשוט כמוני רק בבן. בהכל.בבית,במחשבות בעקבות זה. ובימים האחרונים הוא החליט לא לדבר איתה בגלל שהוא לא מסוגל להיות רק ידיד שלה ונמאס לו לרדוף אחריה. ואני רואה עליו שהוא נראה מדוכא, וחסר סיבה לחיים , ואני מרגישה שאני משתגעת שהוא ככה כי אני לא רוצה שהוא ידרדר שוב ...אני מרגישה שאני חייבת לדבר איתו, לעשות משהו.אבל הוא לא ממש רוצה נראה לי. וזה מה שהכי מבאס אותי. אני מרגישה שאם אני לא אעזור לו זה כמו לא לעזור לעצמי לא יודעת פשוט יש בי משהו שרוצה לעשות בשבילו הכל ,אולי בגלל שאני כל כך מבינה אותו. אבל מה שמבאס שהוא לא ממש רוצה אתזה כנראה,את העזרה שלי, רק רוצה דיבור עם חברה שלי וזהו,זה מה שיעשה לואת היום.. ונמאס לי כבר כל הזמן לא לדעת מה לעשות ולרצות לעזור לו, בזמן שהוא רק חושב על דברים אחרים. חשבתי מצד אחד די לצאת מהסרט..ולהגיד לעצמי שבסדר קורה שיש בנאדם עם נסיבות חיים בדיוק כמו שלי, ולחשוב שלא משנה כמו שהסתדרתי עד עכשיו בלי לשתף אף אחד ברגשות האלה או לשתף מישהו שמזדהה איתי, ומצד שני אני מרגישה שזה פשוט פספוס עד שמצאתי בנאדם שמרגיש בדיוק כמוני. שאפשר לדבר על זה. תמיד ידעתי שאני אצטרך להתמודד עם ההרגשות האלה, אבל הדחקתי הכל.ומאז שהכרנו הכל חזר כזה.. לא יודעת.. בקיצור כבר כואב לי הראש מכל מה שכתבתי..אני מקוה שתקראו ותתנו לי עצות מה אני יכולה לעשות במצב כזה. ויש לציין שאם חברה שלי פתאום מרגישה אליו משהו הכל נשכח מיד,היא חשובה לי יותר מכל בנאדם בעולם הזה. אז זהו..לא יודעת..תעזרו לי..אני לא יודעת בכלל איך אני אמורה לפעול...=\ להמשיך לנסות לדבר איתו על זה ולעזור לו? זה לא שהוא לא רוצה בכלל,דיברנו כמה פעמים, וגם הוא יזם חלק מהשיחות,אבל זה מרגישל י לפעמים כאילו אני כופה עליו לדבר,ואני ממש לא רוצה לעשות את זה. תתנו עצות בבקשה..
טוב הסיפור שלי מורכב מציק ומעצבן..רוצים לשמוע.? טוב אני מקווה שתקראו.. בחור אחד חדש בא לבית ספר שלי,והוא התאהב בחברה הכי טובה שלי. תמיד שהיתי אצלה ראיתי שיחות שלהם,וגם ככה למדתי להכיר את האופי שלו, וגם היא סיפרה לי מלא דברים עליו. כל הזמן ממש חשבתי שהוא נורא חמוד אליה ושהם ממש מתאימים,עד שהיא סיפרה לי את הסיפור חיים שלו, ובמקביל גם הוא התחיל לדבר איתי כדי שאני אעזור לו איתה וכל מיני כאלה.וגם בין לבין סיפר לי דברים על עצמו,הדברים שהיא סיפרה לי . עכשיו הסיפור חיים שלו,כמו שלי. יש לי משפחה שאין בה אהבה,אין בה כלום, אני לא אפרט אבל כולם פה שונאים את כולם, ובראש זה בגלל אמא שלי שהיא לא נורמלית,לא הוגדרה כך באופן מקצועי אבל ללא ספק היא לא שפויה לגמרי,או שהיא עברה טראומה כלשהי ובגלל זה היא ככה.גם אמא שלו ככה.אבא שלי סתם חסר רגשות כזה וחסר אופי,גם אבא שלו. וגם כל שאר יתר בני הבית אותו דבר בדיוק כמו אצלי. ובעיקר מה שהכי דומה,זה החוסר שלווה נפשית ששוררת גם בבית שלי וגם בשלו,ומה שאנחנו מרגישים בגלל זה,וההשפעות שלנו מזה. ויש הרבה השפעות,מיותר לציין פה,אבל כשילד גדל בבית בלי אהבה,בלי בטחון, רק עם ריבים ומהומות,זה משפיע המון אחר כך,תאמינו לי. גם עוד משהו דומה שלשנינו שנה שעברה (ככה הוא סיפר לי ועל עצמי אני יודעת מה היה שנה שעברה) היו תקופות מאוד רעות בגלל השפעה מהבית, והיו לנו קצת מחשבות אובדניות.. הן עברו כרגע זה בסדר. בקיצור, הוא אומר שחברה שלי היא הסיבה שלו לחיים,בלעדיה אין לו כלום, הוא לא מסוגל לחיות בלעדיה, רק בגללה הוא רוצה להשתנות,בקיצור- מאוהב מעל הראש. והיא..לא יודעת מה איתה..היא אמרה לי בהתחלה שהיא מבולבלת ולא יודעת..בשבוע שעבר היא אמרה לי שלא נראה לה שהיא אוהבת אותו, אבל שהיא לא מסוגלת להגיד לו את זה בגלל שהוא אמר שרק בגללה הוא חי והיא יודעת על המחשבות האובדניות שהיו לו והיא לא יכולה להגיד לו ככה, והיום הוא שוב נורא רוצה להפגש איתה. בכל מקרה, היא אמרה לי גם לפני כמה ימים שלדעתה אני והוא מתאימים כל כך,שנינו מבינים אחד את השני עם כל ההשפעות מהבית, שנינו מבתים כאלה ממש דומים, והיא אמרה כזה בצחוק(או שלא ) "תראי אתם תתחנו עוד..תודי שזה פשוט מוזר..שאתם נורא מתאימים". וגם לפני שהיא אמרה לי אתזה חשבתי שאולי יש התאמה בגלל העבר שלנו וזה,אבל כשהיא אמרה אז בכלל זה היה נראה לי שזה פשוט נורא מתאים באמת,כי לא מוצאים בנאדם שעד כדי כך דומה לך בכל יום נכון. ? דיברנו לפני כמה ימים,ורק התחלנו טיפה לספר מה ההשפעות שזה משפיע וגילינו שאנחנו מרגישים בדיוק אותו דבר. זה מורכב ומסובך אבל זה בדיוק אותו דבר. הוא פשוט כמוני רק בבן. בהכל.בבית,במחשבות בעקבות זה. ובימים האחרונים הוא החליט לא לדבר איתה בגלל שהוא לא מסוגל להיות רק ידיד שלה ונמאס לו לרדוף אחריה. ואני רואה עליו שהוא נראה מדוכא, וחסר סיבה לחיים , ואני מרגישה שאני משתגעת שהוא ככה כי אני לא רוצה שהוא ידרדר שוב ...אני מרגישה שאני חייבת לדבר איתו, לעשות משהו.אבל הוא לא ממש רוצה נראה לי. וזה מה שהכי מבאס אותי. אני מרגישה שאם אני לא אעזור לו זה כמו לא לעזור לעצמי לא יודעת פשוט יש בי משהו שרוצה לעשות בשבילו הכל ,אולי בגלל שאני כל כך מבינה אותו. אבל מה שמבאס שהוא לא ממש רוצה אתזה כנראה,את העזרה שלי, רק רוצה דיבור עם חברה שלי וזהו,זה מה שיעשה לואת היום.. ונמאס לי כבר כל הזמן לא לדעת מה לעשות ולרצות לעזור לו, בזמן שהוא רק חושב על דברים אחרים. חשבתי מצד אחד די לצאת מהסרט..ולהגיד לעצמי שבסדר קורה שיש בנאדם עם נסיבות חיים בדיוק כמו שלי, ולחשוב שלא משנה כמו שהסתדרתי עד עכשיו בלי לשתף אף אחד ברגשות האלה או לשתף מישהו שמזדהה איתי, ומצד שני אני מרגישה שזה פשוט פספוס עד שמצאתי בנאדם שמרגיש בדיוק כמוני. שאפשר לדבר על זה. תמיד ידעתי שאני אצטרך להתמודד עם ההרגשות האלה, אבל הדחקתי הכל.ומאז שהכרנו הכל חזר כזה.. לא יודעת.. בקיצור כבר כואב לי הראש מכל מה שכתבתי..אני מקוה שתקראו ותתנו לי עצות מה אני יכולה לעשות במצב כזה. ויש לציין שאם חברה שלי פתאום מרגישה אליו משהו הכל נשכח מיד,היא חשובה לי יותר מכל בנאדם בעולם הזה. אז זהו..לא יודעת..תעזרו לי..אני לא יודעת בכלל איך אני אמורה לפעול...=\ להמשיך לנסות לדבר איתו על זה ולעזור לו? זה לא שהוא לא רוצה בכלל,דיברנו כמה פעמים, וגם הוא יזם חלק מהשיחות,אבל זה מרגישל י לפעמים כאילו אני כופה עליו לדבר,ואני ממש לא רוצה לעשות את זה. תתנו עצות בבקשה..