מארק גרין ז"ל

[סולסיטה]

מארק גרין ז"ל ../images/Emo16.gif

כיוון שהפורום קצת גווע, החלטתי לפתוח את הנושא הנצחי- שתמיד יש מה לומר עליו: מארק גרין. בדיוק ביום אחרי "the letter" ולפני "on the bitch", רציתי לשאול אותכם מה דעתם על מארק. * אתם חושבים שהוא היה צריך להיות עם סוזן או אליזבת´? * למה עשו מהעזיבה שלו כזה טקס (בכל זאת, שחקנים מרכזיים לפחות כמוהו ויותר, כמו ג´ורג´ שקיבל פרק "בלחץ", וג´וליאנה שקיבלה 5 דק´)? * איזה פרק יותר אהבתם מהשניים? (אני לא יודעת מה איתכם, אבל לדעתי "המכתב" היה הרבה יותר כובד ומרגש, אבל זו רק דעתי)? * מה אתם בכלל חושבים עליו? ובקיצור: בואו נזכור את מארקוש שלנו...

 

[צמות]

מארק מארק מארק...

חולה על שני הפרקים האלה אבל on the beach יותר מוקדש למארק ורואים אותו שם מלא... כמובן שהוא צריך להיות עם אליזבת´

איזה שאלה...סוזן היה בעבר וגם מזה לא יצא כלום ולמארק ולאליזבת´ יש ילדה. חוץ מזה הם ממש מתאימים עשו מהעזיבה שלו כזה טקס כי אחרי הכל הוא מותיקי הסדרה

הצופים התרגלו אליו, המפיקים התרגלו אליו והוא בכלל התרגל לתפקידו. לדעתי הוא הדמות החשובה ביותר שעזבה את הסדרה (בלי לפגוע בכל השאר, כמובן) אה..ואני גם חולה על אנטוני אדוארדס לא רק בגלל שהוא חמוד, ממי ושחקן מוכשר, אלא גם כי הוא נולד בתאריך יומולדת שלי...

 

[the magic]

ככה...

לדעתי הוא היה צריך להיות עם אליזבת´...פשוט ככה, לא יודע למה. העזיבה שלו הייתה כזו טקס כי הוא היה הדמות המרכזית, בערך. אי אפשר להגיד דמות מרכזית באי.אר, אבל הוא היה עם הכי הרבה פוקוס וכו´.... הוא היה גדול, הוא השחקן הכי מרוויח, והשחקן הכי טוב (יותר מג´ורג´ קלוני) שהיה לסדרה הזו. איזה פרק? ברור שהפרק שעל החוף! עד היום אני נזכר בפרק הזה ששינה כמה דברים בחיים שלי. פרק ענק, הדבר הכי מרגש, עצוב וחזק שראיתי בחיים שלי.

 

[MrMinogue]

ד"ר גרין

תתעלמו לרגע מהכנוי המזעזע שלי, ככה זה שחולקים מחשב עם אח קטן בכל אופן מארק גרין הוא הד"ר השווה ביותר שיש בסידרה ולצערי עקב שהות ממושכת בחו"ל הפסדתי את כל החלק בסידרה שבו הוא מגלה לכולם שחזר לו הסרטן חוזר לאילזבת ואז החלק שהוא מת והצוות מתמודד עם הידיעה בקיצור מישהו יכול לעזור לי בהשגת השידורים אתם פורום מקסים (כן כן שעת ההתחנפות) אני בטוחה שיש דרך חוץ מלחכות שערוץ 3 יועיל בטובו לשדר אותם שוב (ובטח בשעות לא סבירות לחלוטין)

 

[סולסיטה]

לדעתי...

מארק יועד להיות הרופא המרכזי (הוא פתח את הקליפ פתיחה מאז ומתמיד), אבל מה לעשות - היה מי שגנב לו את ההצגה. קלוני כבש את

הבנות, כי הוא חמוד כל-כך

, לא בהכרח כי הוא מוכשר יותר. אני לא מדרגת שחקנים בקאסט של אנשים סופר מוכשרים, זה גדול עלי. זה לא "לחיי האהבה" (לא שראיתי, אבל עדיין) שמיד אפשר לראות מי ממש נוראי, מי חסר סיכוי, ומי זקוק למורה-התזמון-המקום הנכון כדי להצליח. אני חושבת שעשו לו כזה שואו כי הוא האחרון שעוזב מהרביעייה המקורית שסביבה היה כל ה-ER (מארק-סוזן-דאג-קרול). הוא היה סמל ל-ERניק נצחי. הוא היה דמות מפתח, למרות שכיום הסדרה עומדת על קרטר ואבי באותה מידה (מבחינת מרכזיות דמות, אובייקטיבית). זה לא היה מיותר, זה היה מדהים (פרקים מרגשים ומיוחדים בצורה אדירה!)- אבל אני הייתי שמחה אם היו מקדישים למשל לקרול וסוזן רק חצי מההתייחסות. קרול עזבה כדא"ג. זה לא פייר! אני עד היום זוכרת את הפרומו של העזיבה שלה, שעורר אצלי ציפיות אדירות לפרק של רעש וצלצולים, את המתח שהיה לי בכל הפרק- נו, מתי זה יקרה?

- ואת האכזבה שזה לקח בדיוק דקה. לגבי זוג- אני בעד סוזן, סורי גייז. אני פשוט חושבת שהם האהבה הכי מפוספסת ב-ER, הסצינה שהכי זכורה לי מהסדרה היא סצינת הרכבת, ואולי לא הייתי רוצה לפרק את המשפחה הטרייה (אליזבת-מארק-אלה), ואני בהחלט חושבת שליזי מותק ומתאימה למארק מאוד, אבל בשבילי סוארק בטירוף!

ואני יותר אהבתי דווקא את פרק "המכתב", כי הוא הציג את החיים של מארק כמו שהכרנו אותו - מה הוא סימל בשביל כל אחד ואחת.הוא היה הפרידה האמיתית שלי ממארק, כי את מארק פחות "הכרתי" כאיש משפחה. אלא כרופא אהוד, טוב ומתחשב. הוא נתן אור שונה על הרבה דמויות- קרי, רומאנו, למשל. כל אחד קיבל ממארק משהו בפרידה בעצם. השבירה של כולם ריגשה אותי והדהימה אותי הרבה יותר, מיחסיו חסרי הסיכוי עם ביתו המתבגרת והקצת אטומה, רייצ´ל. אני לא ממעיטה בערך ה"somewhere over the rainbow" ומשפטים עצובים ומייאשים כמו "את יודעת מה? זה דפוק! אבא שלך עומד למות!"...

 

[smochkin]

מממ יש דרך לא רעה בכלל

היא מתחילה בק... וההמשך במסר אליי אם בא לך

 

[סולסיטה]

לגבי הבקשה שלך:

גם בלי התחנפות, אנחנו אוהבים לעזור אח שלי...

חבל נורא שפספסת את הש.ח. בערבים, הם עברו בדיוק על התקופה שדיברת. בכל אופן, אם לא שמת

, הפורום שלנו (וגל שפתחה) יזם עצומה להחזרת ER מההתחלה, מה שיתן לך הזדמנות מושלמת להזכר בכל מה שתרצה! אז אני מבקשת באמת באמת שתחתום ותחתים כל מי שאתה מכיר, תפרסם בכל מקום אפשרי... זה חשוב!! נכון לעכשיו יש 77 חתימות, וזה קצת נתקע

(הכתובת בטאג-ליין, אז רוץ). ובכלל, אם יש לך חיבור מהיר, לא תהיה לך בעייה להשיג פרקים ברשת, באופן לא ממש חוקי, ואני (וגם אתה!!!!!!) לא אפרט איזה, כי יעיפו את ההודעה. אני יכולה לעזור לך בפרטי, אבל שתדע שהפרקים לא ממש נפוצים. מקווה שעזרתי!

 

[smochkin]

ואני עוד כתבתי את זה בעדינות....

חחחח.... עכשיו ברצינות. מישהו רוצה ספוילרים או תמונות לפרק 1 עונה 9?

 

[סולסיטה]

חחחחחחח

גם אני לא ידעתי שאסור לדבר על זה בהתחלה (אבל מה הרעיון? זה לא שאנשים לא יכירו אם לא נדבר על זה!), אז פתחתי הודעה לחלוטין פתוחה של... איפה אפשר ברשת להשיג, והתחלתי לדבר על אופציות.

אופס! אבל עם הזמן למדתי את החוקים, ואפשר לדבר ממש בפירוש, אב לא לאזכר שם!

 

[smochkin]

אז למה את מחכה עד לחודש מרץ?

ולא לוקחת יוזמה אישית וגואלת את יסורייך?

 

[סולסיטה]

ועוד משהו

תודה על הצעת הספויילרים, אבל אני בינתים בדיאטה!

סול

 

[smochkin]

טוב נו אם הייתי מספרת לך בטוח

היית מעלה כמה קילואים טובים...

 

[פינקילושה]

../images/Emo16.gif

אתמול היה פרק עצובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

אני בכיתי כשרייצ´ל שיחררה את הבלון

בכל אופן, אני לא ראיתי את העונות הראשונות (

בגלל ערוץ מסויים

), אז בנתיים אני חושבת שהוא צריך להיות עם אליזבת´

לפי דעתי עשו מהעזיבה שלו "טקס", בגלל שהוא מת, לא סתם עזב שהוא עוד איכש´ו יכול לחזור, אלא הוא מת..

אני יותר אהבתי את The Letter,, הוא היה יותר יפה, התסריט היה יותר.. אממ.... איך להסביר את זה?

, בקיצר, לא אהבתי כ"כ את התסריט של "און ד´ה ביץ´.". עצוב.(((((.

 

[~*~gaL]

דעותיי:

* זה תלוי. עונות 1-3 סוזן. עונות 5-8 אליזבת´. האהבה הלא ממומשת של סוזן ומארק בהחלט הייתה פספוס. אני אהבתי אותם כ"כ ורציתי שהם יהיו זוג

* ג´וליאנה קיבלה 5 דקות? היה לה פרק עזיבה משלה. ג´ורג´ קיבל 2. לאנתוני הייתה הדמות הכי מרכזית בסדרה. בגלל זה היה כזה טקס. חוץ מזה, הוא היחיד חוץ מנוח שלא עזב. * את לא יכולה לשאול אותי את זה ). וחוץ מזה, הם היו דיי שונים... "המכתב" הראה יותר את ההתמודדות של הצוות עם המוות שלו, ו"על החוץ" היה פרק יותר אישי. ב"המכתב" בכיתי כמה פעמים, ובצפייה הראשונה שלי "באון דה ביץ´" ירדו לי דמעות כל הזמן, רק שתדעו. אתמול גם ירדו לי קצת דמעות.