מארחים את החמים?

[דניאל ואורן]

מארחים את החמים?

סקר קצר: עד כמה אתם מארחים את החמים בביתכם?
כשאתם מארחים אותם, מדובר על קפה ועוגה או ארוחה?
מי מכין את האוכל?
האם יש הבדל בתדירות הביקורים בין ההורים שלכם לבין החמים?

האם אתם מעדיפים לארח אצלכם או להתארח? האם הייתם רוצים לארח בחגים?

 

[דניאל ואורן]

עונה לגבינו...

אנחנו מאד אוהבים לארח. גם החמים שלי וגם ההורים שלי מגיעים להתארח אצלנו מדי פעם (אנחנו גרים רחוק אז לרוב אנחנו נוסעים אליהם).
לרוב יוצא שההורים שלי מגיעים יותר, אבל זה בעיקר בגלל שלפעמים לאמא שלי יש סידורים במרכז.
כשאנחנו מארחים, לפעמים אנחנו מכינים את האוכל, לפעמים חמותי או אמא שלי מביאות משהו ולפעמים מכינים קפה ועוגה ואוכלים משהו בחוץ.
אנחנו מעדיפים לארח אצלנו ומאד אוהבים לארח, אבל מבינים את הקושי בשל המרחק הג"ג ולכן נוסעים צפונה לבקר.
יצא לנו לארח פעם אחת בסוכות, הייתי רוצה לחזור על זה ולארח באחד החגים, אם יצא... זה פותר לנו את הדילמה של - לאיזה צד ללכת.

בשבת הזו, החמים שלנו יבואו, ככל הנראה לארוחת צהריים בשבת ואנחנו נכין אוכל.

האירוח נותן לי תחושה טובה ותמיד כשהוא עובר בהצלחה, אני מרוצה.

 

[B l u e D e v i l]

לארח

אני אוהבת לארח את המשפחה. כנראה הם לא אוהבים להתארח. אמא שלי בעיקר מתלוננת שקשה לה, אבל מכל הפעמים שאני מציעה לה לבוא, היא תגיע עשירית. היא יכולה להגיע לחניה לתת לי משהו אבל תמיד מסרבת לעלות. לטענתה היא רוצה להיות בבית שלה ולנוח (אבל אז היא עובדת קשה על אירוח)
חמותי דומה לה בנושא הזה, ולא אוהבת לצאת מהבית.
את המשפחה שלי אירחתי לארוחות ערב, את שלו לא יצא. הזמנו כמה פעמים (לארוחות משותפות בעיקר) וחמותי סרבה בנימוס, הבאנו לה את השאריות אם זו היתה ארוחה מושקעת במיוחד.

בחגים היתי מעדיפה להתארח. אין לי יכולת לבשל לכמות גדולה של אנשים. לא מבחינה כלכלית ולא מבחינת מקום אחסון, כלי אירוח וכן הלאה...

 

[mykal]

אתיחס לסוגיה

בתור כלה--
הגעתי לעיר בה אני גרה (גם הם) כנשואה טריה,
עם הרבה שאיפות להיות עקרת בית לתפארת למרות שעבדתי.
הייתי די בודדה, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות והזמנות,
הם לא באו לבקר.
הורי ז"ל הגיעו מידי פעם לחגים פחות לאמצע השבוע כי גרו רחוק ואבא שלי עבד.
אימי נפטרה בהיותי צעירה ומאז אבא ואחותי הגיעו אלי הרבה מאוד.

בתור חמות, אומר כך--
הבנות הנשואות גרות בעיר כאן, וחוץ מבחגים אנחנו לא 'מתארחים' אנחנו כמו קומונה
והחיים די נזילים, אני הרבה שם עם הילדים והילדים המון כאן.
הבנים שגרים בערים רחוקות, אנחנו מקפידים לקפוץ לביקור לפחות פעם בחודש,
והם באים אלינו הרבה.

כמובן שאנחנו נוסעים ומתארחים כשיש ארועי גן וימי הולדת.
איזה סוג ארוח? איך שמסתדר, בכלל לא קבוע ועוד פחות מחייב.
אני תמיד משתדלת להביא דברים מבושלים שיהיה לכלותי קל יותר הן נשים עובדות קשה.

 

[איילת המתולתלת]

כמעט ולא, לצערי.

ההורים של בעלי אינם גרים בארץ ומגיעים די מעט.
בפעם ביובל שהם מגיעים אז הם מחלקים את זמנם בין ילדיהם הנשואים המתגוררים בארץ (שישה במספר).
ואז אנחנו שמחים מאוד לארח לארוחה/ שבת/ עוגה וקפה (תלוי באיזה חלק של היממה נשאר המקום בשבילנו לארח אחרי שכולנו התחלקנו בפירורי הביקור הלא ארוך)
הם לא מרבים לבוא. זה סיפור בשבילם לעזוב את הבית. יש להם ילד חריג וגם סבתא מבוגרת מאוד שגרה איתם ותלויה בהם.
לגבי ההורים שלי שגרים שני מטר מאיתנו, בטח שיש הבדל, אבל הוא נובע מהבדלי המרחקים. כי מבחינתי אני בכיף ובאהבה מארחת את שתי המשפחות.

 

[EcoT]

אירוח

תמיד גרנו רחוק (היו בחו"ל) מהמשפחות שלנו לכן זה תמיד אירוח כולל לינה בין אם אנחנו אצליהם או הם אצלינו, לכן כמובן יש גם ארוחות משפחתיות, למרות שלפעמים אנחנו יוצאים למסעדה (על חשבון הברון

)\
אם אנחנו בבית שלנו אנחנו מכינים את האוכל, למרות שהחמים עוזרים, למרות שהיה עכשיו את הביקור הארוך (למי שזוכר) של החמים שלי אצלינו בחו"ל חמתי די לקחה על עצמה את כל נושא הבישולים ונקיונות (מה שהיה מקובל עלי בהחלט)
כשאנחנו מבקרים, לרוב הם מבשלים אבל אנחנו משתדלים גם לתרום מנות, חמתי פחות אוהבת לקבל עזרה מאמא שלי בנושא אבל אנחנו לפחות מציעים.
כשאנחנו באים לביקור ארוך (של יותר מכמה ימים) אנחנו בד"כ אצל אמא שלי פשוט כי יש לה בית יותר גדול, מה גם שהבית של החמים שלי הוא חדש ולא הבית שהבן זוג שלי גדל בו לכן אין לו גם רגשות סנטימנטלים. אבל אנחנו באים לבקר אותם הרבה והם יודעים שיש להם הזמנה פתוחה לבוא אל אמא שלי לראות אותנו (במיוחד עכשיו שאנחנו מגיעים פעם בשנה בערך)

האמת שלא משנה לי, כי כמו שאמרתי תמיד גרנו רחוק אז אנחנו תמיד שמחנו לקבל מבקרים אבל גם שמחנו ללכת ולבקר את המשפחות ולראות חברים

ההייתי רוצה לארח חגים רק בגלל כל הבלאגן במשפחה שלי (עם הורים גרושים) ככה אני פותרת הרבה כאב ראש

 

[שיר לי שני]

מאד אוהבת לארח!

מחלקת, כמובן, לתקופת חיי בישראל, ולשבעה חודשים שלנו פה...
אני מאד אוהבת לארח, וכבר שנים רבות מארחת כל שנה גם את ראש השנה וגם את ליל הסדר. גם עשיתי ארוחות לחברים, לפעמים עם נושא (ערב מרקים, ערב לביבות בחנוכה וכו').
חמי וחמותי כמעט לא באו להתארח, ולכן לא יצא לי לארח אותם חוץ מבחגים. זו בחירה שלהם לגמרי. כשהם אירחו, חמותי טרחה בדרך כלל על ארוחה גדולה מאד.
מאז שהגענו לפה, כמובן, שכל אירוח כולל לינה. הם היו אצלנו לארבעה ימים ומאד נהניתי לארח ולבשל אותם ואת הדוד של האישלי ואשתו.
אני רק מחכה להזדמנות לארח עוד מבקרים... בינתיים, יצא לנו גם לארח חברים לארוחות ערב וצהריים וכו'. תמיד כיף, קצת יותר מאתגר עם הקטנות, גם מבחינת האוכל והשעות, וגם מבחינת הפניות שלי לבשל.
כשהגענו לארץ לביקור, היה כיף לנו להתארח. אח שלי הפתיע בגדול בהכנה של חמין לכבודנו (פעם ראשונה שלו), וגם בישל בנפרד לילדות. אחייניתי המדהימה הכינה לכבודנו כריך טונסאי, כולל אפיית הלחמניות, בקיצור, השמנו מנחת ומאוכל טעים. גם חמותי בישלה המון והקפידה במיוחד להכין מה שהבנות אוהבות ואני מרשה, ולא רבה איתי על במבה וכאלה שטויות.
אז הכי כיף לי לארח, אבל גם להתארח נחמד...

 

[polegra]

מארחת יותר את החמים מאשר את ההורים שלי ...

חחחחחחחחחח
ארוחות לא יוצא הרבה יותר בחגים וכו
אבל כן קפה עוגה וכו
ואם יש ארועים אצלהם אז אני לוקחת חלק ומכינה חלק מהדברים בעיקר מה שהם מבקשים

בחגים בראש השנה ארחנו בפעם הראשונה את 2 הצדדים ולאור ההצלחה גם פסח יהיה אצלנו ואני מאוד מאוד שמחה

מאוד אוהבת את המשפחה שלו גם אני וגם הילדים
וככה גם חוגגת עם אמא שלי אבא לשי ואישתו

והפעם אפילו אחים שלי

זה הכי כיף לארח!!!

מה שכן הם לא אורחים אצלי מרגישים בבית עוזרים לפנות לשטוף כלים מביאים קינוחים וכו...בקיצור..משפחה!!!

טלי

 

[greyPilo]

אני מאוד אוהבת לארח

אבל לצערי יוצא לנו לארח אותם בתדירות נמוכה.
בדרך כלל זה לקפה ועוגה אם יש והרבה פעמים זה ספונטני (אנחנו מתקשרים אליהם שיבואו או שלהם בא קפה).
היו פעמים שאירחנו בחג או לארוחת בוקר נחמדה אבל זה כמעט ולא יוצא כי הבית שלנו קטן יחסית.
אצלם אנחנו כמעט כל שבוע ואני מאוד נהנית מזה. מעבר לזה שיש להם בית מהמם

תמיד נעים לשבת אצלם.

 

[מיציאלה]

אוהבת לארח, רק יש בעיה אחת

כל פעם לפני שאני מזמינה את הורי או הורי בעלי,
אני מעבירה את כל הבית מסדר המפקד (ממש לרמה של עד כמה נקי ומסודר בתוך הארונות, ואם יש אבק מעל המשקופים או לא...)
זה מעייף מאוד וקשה מאוד (לשמחתי בעלי ממש עוזר לי בזה)
ולכן, אני לא עושה את זה כל הזמן.
זה לא שהבית לא נקי בשגרה, להיפך, פשוט לחמותי ולאמא שלי יש דרגה מאוד גבוהה של ביקורתיות.
יצא לי לשמוע כל אחת מהן מרכלת על משהי אחרת מאחורי הגב ולשמוע דברים מאוד מגעילים בנושא הזה, ולכן הבנתי שהן ממש מסתכלות ושמות לב לזה, ולא בא לי שיגידו/יחשבו עלי דברים דומים.
חמותי אף מגדילה לעשות ואוהבת לפתוח את הארונות ולהתייחס לעד כמה מסודר בפנים...

אני מאמינה שבשלב כלשהו לא תהיה לי ברירה אלא להתגבר על העניין הזה ולהחליט שלא הכל חייב להיות מושלם, כי כשיהיו לנו ילדים, סביר להניח שהן יבואו הרבה יותר, ולי יהיה הרבה פחות זמן וכוח לנקות בכזאת יסודיות.

 

[אשבל1]

מארחת בימי הולדת של הילדים

לצערי לא זכיתי להתארח אצל הורי, וחמתי לא מארחת כי "לא יודעת לבשל"

 

[B l u e D e v i l]

אני מופתעת מהתירוץ

גם אני לא בשלנית דגולה אבל אפשר לעשות ארוחה נחמדה גם מדברים "פשוטים" ואפשר לשדרג הרבה מנות בעזרת רטבים.
אתם לא מגיעים לחמותך אפילו לקפה ועוגה קנויה?
איפה יוצא לכם לעשות חגים במצב כזה? אצלכם?

 

[אשבל1]

מסכימה איתך,

זה רק שאלה של רצון, אנחנו אצלה כשהאחים של בעלי מגיעים אליה ואז אחותו מבשלת, היא גרה מאוד קרוב אלינו אבל אנחנו כמעט ולא מתארחים אצלה, בחגים בדר"כ אחותו מזמינה את כולם אליה.