../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif אז כמו שהבטחתי ../images/Emo27.gif
כבר שבועיים אני ממליץ עליהם כאן במסגרת "שיר השבוע", אז אחרי שכתבתי את הטור על האלבום שלהם בפורום מצעדים הריי הוא לפניכם...כמובן שאין צורך לומר שזוהי
ענקית...
Poets of the Fall - signs of life מי שבאמת אוהב מוזיקה שומע הרבה ממנה. קצבית, שקטה, מהארץ, מהעולם. פופ, דאנס, רוק, ג'אז, אופרה. גם כאלה שנעולים על סיגנון אחד, תמיד שומעים מגוון אמנים ומבצעים. וכן. קשה למצוא אותו. את אותו מישהו או זמר, זמרת, להקה שעושה את זה לנו באמת. שנוגע בנו. יש הרבה שירים יפים שכיף לשמוע, אבל משהו עמוק ללב --- זה כבר הרבה יותר קשה. אומרים שדברים טובים קורים כשלא מתכננים אותם. עד כמה שזה נכון גיליתי בשנה שעברה, ביום אביבי, כשפתאום צץ לי שיר מתוך המאות שמסתובבים מידי יום בכל מדיה אפשרית. זאת לא היה "Love At First Sight" אבל הניצוץ היה שם כבר מה-play הראשון. הזמן עבר לו וגיליתי סופית: Poets of the Fall הם אלה שנוגעים בי. ולראייה: מה יגרום לחובב מוזיקה להוציא 150 שקל + דמי משלוח על דיסק??! נכון -- רק הדבר האמיתי. זה היה stay שתפס אותי. בהתחלה לא חקרתי ולא שאלתי שאלות. רק שמעתי. אינספור השמעות. זימזומים עצמיים. שירה במקלחת. זהו ללא ספק הדיסק הכי טוב ששמעתי מעולם ומן הסתם הדיסק הכי טוב שקניתי עד היום. ואני לא מגזים. אז מי אלה בכלל "משוררי הנפילה"? POTF מגיעים מפינלנד. דברים טובים מגיעים משם מסתבר. הלהקה מורכבת מ-3 אנשים: הסולן מארק עם הקול הכובש, ובאמת - קול כמו שלו לא שמעתי כבר הרבה מאוד זמן. על הגיטרות אחראי Ollie שמביא כמעט בכל שיר קטע סולו סוחף. האחרון זהו Captain שפקוד על הקלידים. כשהמלצתי על " Late Goodbye" -- סינגל הבכורה שלהם מ-2003 (מתוך פסקול משחק המחשב "מקס פיין 2") היו כאלה שאמרו כי הוא מונוטוני וללא שום ניצוץ. הם טעו. באחריות. זהו ללא ספק אחד השירים שתמיד יהיה לך כיף לשמוע. הלהקה מביאה בהחלט סגנון משלה, מה שאין הרבה כיום. רוק טהור עם נגיעות בסגנונותיו-- רך, אלטרנטיבי, לפעמים קצת יותר כבד. אבל בעיקר: מלודי. ומה עושה את ההבדל? סגנוןיש, אבל ללהקה יש בעיקר שני דברים שאין להרבה: לחנים מצטיינים ועומק במילים. השירים בעלי משמעות וכלל לא רדודים. יש על מה לתהות מלבד עוד איזה לחן יפה. ובעיניין הלחנים: כמעט כולם מצטיינים בתחומם. פשוט יפה לאוזן. אין מילים. והנה קצת על השירים באלבום "signs of life": 1. Lift שיר מעולה, קצת רועש יותר ורוקסטי אבל בין המוצלחים. יצא כסינגל. 2. Overboard 3. Late Goodbye תענוג צרוף. מה עוד לא אמרתי וחשבתי על השיר הזה. לחן שכובש אותך במיוחד בפיזמון. אם אתם שואלים אותי -- שיר הנסיעה הליילית האולטימטיבי. חוויה לשמוע אותו כל פעם מחדש. 4. Don't Mess With Me 5. 3am שיר יפיפה. 6. Stay שיר גדול. עוד לחן כובש ושוב בעיקר בפזמון. מדבר על מהות החיים, והוא מבקש ממנה להשאר לצידו בסופו של יום. נותן לנו מבט קצת על החיים: " It's the little things Little things Little things That make the world" 7. Seek You Out עוד אחד מהשירים היפים באלבום. 8. Shallow מצויין 9. Everything Fades מזכיר לנו שהכל בחיים מועד לפורענות ומתנדף בסופו של יום. אבל..גם לא צריך לוותר...עיבוד מצויין לשיר הזה, אפלולי משהו " Everything fades away, come turning of the tide For your love I'm sorry For your pain, don't worry Everything fades away 10. Someone Special יפיפה. הלחן של השיר פשוט גדול. באמת משהו מיוחד. 11. Illusion & Dream כשמו כן הוא. מה הם החיים? אשליה וחלום? הפיזמון פשוט חודר ללב. שוב לחן מצטיין. מארק בווקאליות אדירה. השיר היפה ביותר אחרי לייט גודביי "It's whatever makes you see, makes you believe And forget about the premonition you need to conceive The images they sell are illusion & dream In other words dishonesty " 12. Sleep השיר הכי שקט באלבום וגם הכי חודר. עבודת הקלידים, השירה, הלחן עושה את השיר מצמרר..לא מומלץ לשמוע כשעצובים...או שאולי דווקא כן.. אם הייתי יכול לתת את הציון מעולה לאלבום הייתי נותן אבל אסתפק גם במצויין. בכל מקרה זה מעבר לציונים. הבשורה היא שהמוזיקה עוד נושמת. POTF הם ההוכחה לכך.