נו מילא...
קצת מוזר להגיב למניפטס שכותבו לא יקרא את התגובה, מה גם שהתעסקנו בנושא הזה שוב ושוב ושוב כאן בפורום. בקיצור נמרץ: נשבר לי כבר הזין מכל האנשים שמנכסים (מלשון נכס) לעצמם את המוזיקה כמשהו פרטי, אישי שאיש מלבדם לא מבין או מעריך. את הפופ לא המציאו היום, הוא קיים לפחות 20 שנה, יותר ממה שקיים כותב המניפסט. הפופ הוא עוד סגנון מוזיקלי, כמו רבים אחרים, שיש לו זכות קיום כמו לכל סגנון אחר. מסחור, מסחור, מסחור.... חלאס! מערכות השיווק של להקות רוק מכובדות וגדולות עובדות לא פחות טוב משיווק הפופ, לראיה : סיבוב ההופעות המצליח ביותר בארה"ב בשנת 2001 הוא דווקא של U2 , לא בריטני ואפילו לא בקסטריטבויס (בעברית: המקבלים בסמטה האחורית...). אינני ממעריצי המוזיקה של בריטני (אני עלול להעריץ אותה אישית אבל זה סיפור אחר) ולכן אני משתדל לעשות את שלי בהפצת מוזיקה "איכותית", מה שנקרא "חינוך מוזיקלי" שאני מעביר לאחים הקטנים שלי שמעבירים לחברים שלהם וכו´ די לזיוני השכל! תעזבו את הפופ בשקט! הרי כל אחד מכם, ברגעים הנכונים (מסיבה טובה, הרבה אלכוהול), ירקוד גם פופ וירגיש בשמיים, אז די!