מאמר של טומי לפיד .
לאחר שתקום ממשלת אחדות חילונית, עם הליכוד, העבודה ו´שינוי´ ובלי החרדים, אנחנו נשמש לשון המאזניים בין שרון למצנע בכל הנוגע להסדר עם הפלשתינאים. שרון יהיה לחוץ מצד השילוש-הלא-קדוש של הימין הקיצוני: נתניהו-ליברמן-איתם. למצנע יש שאיפות שמאליות מרחיקות לכת, שרק ביילין ושריד מאמינים ביישומן. לא הדורסנות של הימין ולא ההתקפלות של השמאל יביאו להסכם שישים קץ לטרור. שרון לא ימגר את הטרור בכוח הזרוע בלבד, כפי שמצנע לא יביא להפסקת הטרור על-ידי נסיגה חד-צדדית. האם שרון באמת חושב, שהוא יוכל לשתף פעולה עם הנשיא בוש בישום "מפת הדרכים" האמריקנית מבלי לבוא בדברים עם פלשתינאים מתונים, שיפעלו להפסקת הטרור ולהשגת הסדר? האם שרון אינו מבין, שבסופו של דבר יצטרך לפנות התנחלויות? ויש מישהו בציבור הפלשתינאי או בקהיליה הבינלאומית שיחתום על הקמת מדינה פלשתינית נוסח בנדוסטן? האם מצנע באמת מאמין, שאם צה"ל ייסוג באופן חד-צדדי לקו הירוק אז הפלשתינאים יפסיקו את הטרור? או שהם יראו בנסיגה ללא הסכם הוכחה לכך שהרצח מנצח, וימשיכו בטרור מהקו היותר קרוב לבתינו? ומה יעשה מצנע במתנחלים שאינם רוצים להתפנות? יפקיר אותם לנפשם? יעלה אותם בכוח על משאיות? יגרום למלחמת אזרחים? על מה הוא מדבר?! נוביל להסדר מדיני תפקידה של ´שינוי´ בקואליציה יהיה לאזן בין שתי גישות קוטביות, שיאיימו בכל עת לגרום לפירוק ממשלת האחדות. נכון, שמבחינה מספרית, אנחנו לא נהיה גורם הקובע את גורל הממשלה. אבל המיקום שלנו, בין הימין לשמאל, בלב הקונסנזוס הלאומי, יעניק לעמדותינו משנה תוקף. נמתן את תוקפנותו של הימין ונתנגד לוותרנותו של השמאל. אנחנו נהיה הגשר שמוביל להסדר, שגם הימין וגם השמאל יוכלו - ואף יצטרכו - לחיות אתו. כצעד ראשון, נזרז את הקמת גדר ההפרדה. (ראו פרק "תהליך השלום" ברשימת "עיקרי ´שינוי´"). בד בבד אנו נחתור לשיפור מצבו הכלכלי של מעמד הביניים, שהוא השכבה החברתית החשובה ביותר והעשוקה ביותר במדינה. העשירים הגדולים דואגים לעצמם. לעשירונים התחתונים, מתיימרות לדאוג כל יתר המפלגות. אנחנו דואגים לשכבה המתפרנסת ומפרנסת, מתגייסת ומגויסת, משכילה ומתורבתת, שכבה של עצמאים ובעלי מקצועות חופשיים, סטודנטים ואקדמאים, מנהלים ומורים, אמנים ומושכי עט, סוחרים ובעלי מלאכה, פקידים וגמלאים, המהווים את עמוד השדרה של החברה, הקורס תחת נטל המסים ונטל החובות. נוריד מגובה המסים קרוב למחצית תושבי המדינה איננה משלמת מסים, בתוכה 80% מהגברים החרדים, שכלל אינם עובדים. מעמד הביניים נושא על כתפיו את כולם, כאשר הוא משלם עד 62% מס על הכנסתו. זה בלתי אפשרי, בלתי נסבל, בלתי צודק ובלתי שוויוני. ´שינוי´ טוענת, שאיש לא צריך לשלם מס הכנסה העולה על 50% מהכנסתו, כולל מס בריאות וביטוח לאומי. מי שנדרש לשלם יותר ממחצית הכנסתו כמס הכנסה הוא קורבן, הוא פראייר, הוא מנוצל לרעה על-ידי המדינה ועל-ידי אלה שאינם נושאים בעול. אנחנו נוכיח, בחישובים מפורטים, שרפורמה הקובעת שאיש אינו משלם יותר ממחצית הכנסתו כמס, לא רק אפשרית אלא גם חיונית. רפורמה כזו לא רק צודקת, אלא גם מועילה למשק המדינה, כי היא תאפשר למעמד הביניים להפעיל מחדש את גלגלי המשק וליצור מקורות פרנסה למובטלים. קיצוץ בתקציבי העברה (בייחוד לאלפי עמותות חרדיות), קיצוץ בביורוקרטיה (כולל סגירת משרד הדתות והמועצות הדתיות), וקיצוץ בפטורים למגזרים מועדפים - יאפשרו את הורדת עומס המס הבלתי סביר המוטל כיום על מעמד הביניים. נפסיק את הכפייה הדתית ואחרון-אחרון חשוב, הנושא העומד בראש סולם העדיפות של מאבקי ´שינוי´: הקץ לכפייה הדתית ולסחטנות החרדית. אין כל סיכוי להשגת צדק חברתי וכלכלי ללא ביטול ההפליות הנהוגות נגד הציבור החילוני, ללא פסילת ההטבות המוענקות לציבור החרדי, ללא יישום הנורמה של זכויות שוות וחובות שווים.
לאחר שתקום ממשלת אחדות חילונית, עם הליכוד, העבודה ו´שינוי´ ובלי החרדים, אנחנו נשמש לשון המאזניים בין שרון למצנע בכל הנוגע להסדר עם הפלשתינאים. שרון יהיה לחוץ מצד השילוש-הלא-קדוש של הימין הקיצוני: נתניהו-ליברמן-איתם. למצנע יש שאיפות שמאליות מרחיקות לכת, שרק ביילין ושריד מאמינים ביישומן. לא הדורסנות של הימין ולא ההתקפלות של השמאל יביאו להסכם שישים קץ לטרור. שרון לא ימגר את הטרור בכוח הזרוע בלבד, כפי שמצנע לא יביא להפסקת הטרור על-ידי נסיגה חד-צדדית. האם שרון באמת חושב, שהוא יוכל לשתף פעולה עם הנשיא בוש בישום "מפת הדרכים" האמריקנית מבלי לבוא בדברים עם פלשתינאים מתונים, שיפעלו להפסקת הטרור ולהשגת הסדר? האם שרון אינו מבין, שבסופו של דבר יצטרך לפנות התנחלויות? ויש מישהו בציבור הפלשתינאי או בקהיליה הבינלאומית שיחתום על הקמת מדינה פלשתינית נוסח בנדוסטן? האם מצנע באמת מאמין, שאם צה"ל ייסוג באופן חד-צדדי לקו הירוק אז הפלשתינאים יפסיקו את הטרור? או שהם יראו בנסיגה ללא הסכם הוכחה לכך שהרצח מנצח, וימשיכו בטרור מהקו היותר קרוב לבתינו? ומה יעשה מצנע במתנחלים שאינם רוצים להתפנות? יפקיר אותם לנפשם? יעלה אותם בכוח על משאיות? יגרום למלחמת אזרחים? על מה הוא מדבר?! נוביל להסדר מדיני תפקידה של ´שינוי´ בקואליציה יהיה לאזן בין שתי גישות קוטביות, שיאיימו בכל עת לגרום לפירוק ממשלת האחדות. נכון, שמבחינה מספרית, אנחנו לא נהיה גורם הקובע את גורל הממשלה. אבל המיקום שלנו, בין הימין לשמאל, בלב הקונסנזוס הלאומי, יעניק לעמדותינו משנה תוקף. נמתן את תוקפנותו של הימין ונתנגד לוותרנותו של השמאל. אנחנו נהיה הגשר שמוביל להסדר, שגם הימין וגם השמאל יוכלו - ואף יצטרכו - לחיות אתו. כצעד ראשון, נזרז את הקמת גדר ההפרדה. (ראו פרק "תהליך השלום" ברשימת "עיקרי ´שינוי´"). בד בבד אנו נחתור לשיפור מצבו הכלכלי של מעמד הביניים, שהוא השכבה החברתית החשובה ביותר והעשוקה ביותר במדינה. העשירים הגדולים דואגים לעצמם. לעשירונים התחתונים, מתיימרות לדאוג כל יתר המפלגות. אנחנו דואגים לשכבה המתפרנסת ומפרנסת, מתגייסת ומגויסת, משכילה ומתורבתת, שכבה של עצמאים ובעלי מקצועות חופשיים, סטודנטים ואקדמאים, מנהלים ומורים, אמנים ומושכי עט, סוחרים ובעלי מלאכה, פקידים וגמלאים, המהווים את עמוד השדרה של החברה, הקורס תחת נטל המסים ונטל החובות. נוריד מגובה המסים קרוב למחצית תושבי המדינה איננה משלמת מסים, בתוכה 80% מהגברים החרדים, שכלל אינם עובדים. מעמד הביניים נושא על כתפיו את כולם, כאשר הוא משלם עד 62% מס על הכנסתו. זה בלתי אפשרי, בלתי נסבל, בלתי צודק ובלתי שוויוני. ´שינוי´ טוענת, שאיש לא צריך לשלם מס הכנסה העולה על 50% מהכנסתו, כולל מס בריאות וביטוח לאומי. מי שנדרש לשלם יותר ממחצית הכנסתו כמס הכנסה הוא קורבן, הוא פראייר, הוא מנוצל לרעה על-ידי המדינה ועל-ידי אלה שאינם נושאים בעול. אנחנו נוכיח, בחישובים מפורטים, שרפורמה הקובעת שאיש אינו משלם יותר ממחצית הכנסתו כמס, לא רק אפשרית אלא גם חיונית. רפורמה כזו לא רק צודקת, אלא גם מועילה למשק המדינה, כי היא תאפשר למעמד הביניים להפעיל מחדש את גלגלי המשק וליצור מקורות פרנסה למובטלים. קיצוץ בתקציבי העברה (בייחוד לאלפי עמותות חרדיות), קיצוץ בביורוקרטיה (כולל סגירת משרד הדתות והמועצות הדתיות), וקיצוץ בפטורים למגזרים מועדפים - יאפשרו את הורדת עומס המס הבלתי סביר המוטל כיום על מעמד הביניים. נפסיק את הכפייה הדתית ואחרון-אחרון חשוב, הנושא העומד בראש סולם העדיפות של מאבקי ´שינוי´: הקץ לכפייה הדתית ולסחטנות החרדית. אין כל סיכוי להשגת צדק חברתי וכלכלי ללא ביטול ההפליות הנהוגות נגד הציבור החילוני, ללא פסילת ההטבות המוענקות לציבור החרדי, ללא יישום הנורמה של זכויות שוות וחובות שווים.