מאמר שכתבתי
כתבתי מאמר קצר על שיווק ופרסום, וההרס לו הם גורמים. אשמח לקבל תגובות, ביקורות, הערות ותוספות למאמר: * כדי להבין את נזקי השיווק והפרסום, יש להבין תחילה מהי מטרתם ודרך פעולתם העיקרית. ובכן, מטרתם הינה ברורה והיא, למכור, וכמה שיותר. לא אכפת לחברה אם המוצר פוגע או מזיק לרוכשו כל עוד המוצר נמכר (לדוגמה כל חברות הטבק למיניהם.). ודרך פעולתם היא פשוטה, המפרסמים מייצרים מה שנקרא "ביקוש מלאכותי". כמובן שיש ביקוש נורמלי של האנשים לאוכל, ביגוד, בית חם לגור בו וכיוצא באלו. אך מה שהמפרסמים עושים הוא שהם ממציאים לאנשים דברים חדשים שהם צריכים או לחלופין דברים שכבר ברשותם של האנשים אך עליהם להחליפם בטובים יותר או יותר נכון, באופנתיים יותר. * הפרסום כשלעצמו גורר אחריו היצע, שלא היה קיים לפני, לביקוש שהוא (המפרסם) בעצמו יוצר. הדוגמה הקלאסית לכך היא ענף הביגוד והאופנה, שהרי לכל אחד מספיקים חולצה נוחה ומכנסיים נוחים במחירים שלא יעלו מ30 שח כל אחד על מנת להשביע את רצונו, אך למרות זאת, רובנו קונים פריטי אופנה אשר מחירם לפחות פי שניים ממחיר זה, עם דגש על "לפחות". בתוך עולם השיווק והפרסום כאשר אדם רואה ושומע בכל מקום שאליו הוא הולך שלטי חוצות, פרסומות בטלוויזיה, פרסומות ברדיו בנושא ביגוד ואופנה (לדוגמה זו) הוא מתחיל לחשוב שמה שהוא צריך/רוצה/חייב אלו הם אותם מותגים אשר הוא שמע עליהם וראה אותם. הווה אומר, נוצרים ביקושים, בהיקפים עצומים, בעקבות פעולות המפרסמים (למשל כאשר יוצאת לחנויות קולקציית החורף של קסטרו גברים) אשר למעשה אין כל צורך בהם, המשווקים המציאו ללקוחות מושא אותו עליהם להשיג ולקנות, כי זה כדאי להם. * אך איך אפשר לחשוב שהאנשים כל כך תמימים שהם יתפתו לקנות בסכומי כסף כה גדולים מוצרים שהם כלל אינם צריכים? כאן בא לידי ביטוי תפקידם של אנשי השיווק והפרסום, הם מייצגים בפרסומת את המוצר שלהם ליד כל הדברים האחרים שהיינו רוצים בחיים, (עולה לכם הגברים דוגמה בראש ליד מה 90% מהמוצרים מוצגים ליד...) כאשר מתפתחת אצלנו חשיבה בתת מודע שכאשר נשיג את המוצר המדובר, נוכל בעקבות הרכישה להשיג גם את מה שהוצג לצדו. הרי בפרסומת נראה שהם הולכים יחד אחד יד ביד עם השני אז למה לא גם אצלנו במציאות...? * עכשיו יכול לבוא אדם ולומר, "או קיי, אז אני קונה לי חולצה ב100 שקל במקום ב30, למי אני מפריע בכך שאני עושה זאת?". והנה תשובתי אל אותו אדם: ובכן הדבר דיי מורכב, ראשית שמתם לב שכאשר אנו רואים חברה שמפרסמת את שירותיה בפריים טיים, אנו ישר מסיקים שזו חברה טובה יותר ושירותיה טובים יותר מהחברה הקטנה ולא כל כך מוכרת שהשכנה רותי המליצה לי עליה. למה אנו חושבים כך? בגלל שאם יש לה מספיק כסף לפרסם בזמן הפרסומות של "רק בישראל" סימן שיש כמות נכבדה של כסף בקופת החברה, אחרת איך היו קונים את זמן השידור...? והכסף מקופת החברה מהיכן הוא, מרווחי החברה כמובן, הווה אומר, החברה היא חברה מצליחה שמוכרת את מוצריה בהצלחה. מה שלמעשה קורה כאן הוא שהחברות החדשות והקטנות שמוקמות על ידי אנשים קטנים כמוני וכמוך בעלי סיכויי הצלחה קטנים עד אפסיים, כתוצאה מכך נפגעת במידה רבה התחרות החופשית. הדבר גורם לריכוזיות עצומה במשק, כאשר הוא נשלט על ידי מספר קטן של חברות ענקיות אשר "בולעות" את החברות הקטנות הרבות. וזאת משום שלאדם הממוצע במשק שפותח עסק חדש לא עומדים לרשותו אותם משאבים שיש לתאגידי הענק שמפרסמים את עצמם בכל מקום. ועלינו להבין, שזה לאו דווקא אומר שמוצריהם או שירותיהם טובים יותר מאלו של החברות הקטנות ללא תקציבי פרסום הענקיים, להפך: החברות הגדולות בטוחות שעבודת השיווק והפרסום תעשה להם את העבודה ובכך לא יצטרכו לבזבז זמן ומשאבים בפיתוח איכותו של המוצר, או השירות. * וזה לא הכל, כאשר אזרחי העולם המערבי בוחרים להוציא את כספיהם על "המותגים", הם בכך לא נותנים את הכסף לאלו שבאמת צריכים אותו. אני בטוח שכל אנשי העולם המערבי ישרדו אם יוותרו על ביזבוז של כ100 דולר לדוגמה, על איזשהו מוצר שרצו, רק פעם אחת בשנה, ומקום זה יתרמו את הכסף לאנשים שלא ישרדו, תרתי משמע. 24,000 אנשים מתים מדיי יום ברעב בכדור-הארץ, מתוכם 24 בארצות הברית (המדינה בעלת העוצמה הכלכלית מספר אחד בעולם). כדי לסיים את בעיית הרעב בעולם דרוש תקציב של כ13 מיליארד דולר בכל שנה, סכום לא קטן כמובן. אך שימו לב לעובדה הבאה, כל שנה 18 מיליארד דולר מבוזבזים על אוכל לבעלי חיים בארצות הברית ובאירופה בלבד.
כתבתי מאמר קצר על שיווק ופרסום, וההרס לו הם גורמים. אשמח לקבל תגובות, ביקורות, הערות ותוספות למאמר: * כדי להבין את נזקי השיווק והפרסום, יש להבין תחילה מהי מטרתם ודרך פעולתם העיקרית. ובכן, מטרתם הינה ברורה והיא, למכור, וכמה שיותר. לא אכפת לחברה אם המוצר פוגע או מזיק לרוכשו כל עוד המוצר נמכר (לדוגמה כל חברות הטבק למיניהם.). ודרך פעולתם היא פשוטה, המפרסמים מייצרים מה שנקרא "ביקוש מלאכותי". כמובן שיש ביקוש נורמלי של האנשים לאוכל, ביגוד, בית חם לגור בו וכיוצא באלו. אך מה שהמפרסמים עושים הוא שהם ממציאים לאנשים דברים חדשים שהם צריכים או לחלופין דברים שכבר ברשותם של האנשים אך עליהם להחליפם בטובים יותר או יותר נכון, באופנתיים יותר. * הפרסום כשלעצמו גורר אחריו היצע, שלא היה קיים לפני, לביקוש שהוא (המפרסם) בעצמו יוצר. הדוגמה הקלאסית לכך היא ענף הביגוד והאופנה, שהרי לכל אחד מספיקים חולצה נוחה ומכנסיים נוחים במחירים שלא יעלו מ30 שח כל אחד על מנת להשביע את רצונו, אך למרות זאת, רובנו קונים פריטי אופנה אשר מחירם לפחות פי שניים ממחיר זה, עם דגש על "לפחות". בתוך עולם השיווק והפרסום כאשר אדם רואה ושומע בכל מקום שאליו הוא הולך שלטי חוצות, פרסומות בטלוויזיה, פרסומות ברדיו בנושא ביגוד ואופנה (לדוגמה זו) הוא מתחיל לחשוב שמה שהוא צריך/רוצה/חייב אלו הם אותם מותגים אשר הוא שמע עליהם וראה אותם. הווה אומר, נוצרים ביקושים, בהיקפים עצומים, בעקבות פעולות המפרסמים (למשל כאשר יוצאת לחנויות קולקציית החורף של קסטרו גברים) אשר למעשה אין כל צורך בהם, המשווקים המציאו ללקוחות מושא אותו עליהם להשיג ולקנות, כי זה כדאי להם. * אך איך אפשר לחשוב שהאנשים כל כך תמימים שהם יתפתו לקנות בסכומי כסף כה גדולים מוצרים שהם כלל אינם צריכים? כאן בא לידי ביטוי תפקידם של אנשי השיווק והפרסום, הם מייצגים בפרסומת את המוצר שלהם ליד כל הדברים האחרים שהיינו רוצים בחיים, (עולה לכם הגברים דוגמה בראש ליד מה 90% מהמוצרים מוצגים ליד...) כאשר מתפתחת אצלנו חשיבה בתת מודע שכאשר נשיג את המוצר המדובר, נוכל בעקבות הרכישה להשיג גם את מה שהוצג לצדו. הרי בפרסומת נראה שהם הולכים יחד אחד יד ביד עם השני אז למה לא גם אצלנו במציאות...? * עכשיו יכול לבוא אדם ולומר, "או קיי, אז אני קונה לי חולצה ב100 שקל במקום ב30, למי אני מפריע בכך שאני עושה זאת?". והנה תשובתי אל אותו אדם: ובכן הדבר דיי מורכב, ראשית שמתם לב שכאשר אנו רואים חברה שמפרסמת את שירותיה בפריים טיים, אנו ישר מסיקים שזו חברה טובה יותר ושירותיה טובים יותר מהחברה הקטנה ולא כל כך מוכרת שהשכנה רותי המליצה לי עליה. למה אנו חושבים כך? בגלל שאם יש לה מספיק כסף לפרסם בזמן הפרסומות של "רק בישראל" סימן שיש כמות נכבדה של כסף בקופת החברה, אחרת איך היו קונים את זמן השידור...? והכסף מקופת החברה מהיכן הוא, מרווחי החברה כמובן, הווה אומר, החברה היא חברה מצליחה שמוכרת את מוצריה בהצלחה. מה שלמעשה קורה כאן הוא שהחברות החדשות והקטנות שמוקמות על ידי אנשים קטנים כמוני וכמוך בעלי סיכויי הצלחה קטנים עד אפסיים, כתוצאה מכך נפגעת במידה רבה התחרות החופשית. הדבר גורם לריכוזיות עצומה במשק, כאשר הוא נשלט על ידי מספר קטן של חברות ענקיות אשר "בולעות" את החברות הקטנות הרבות. וזאת משום שלאדם הממוצע במשק שפותח עסק חדש לא עומדים לרשותו אותם משאבים שיש לתאגידי הענק שמפרסמים את עצמם בכל מקום. ועלינו להבין, שזה לאו דווקא אומר שמוצריהם או שירותיהם טובים יותר מאלו של החברות הקטנות ללא תקציבי פרסום הענקיים, להפך: החברות הגדולות בטוחות שעבודת השיווק והפרסום תעשה להם את העבודה ובכך לא יצטרכו לבזבז זמן ומשאבים בפיתוח איכותו של המוצר, או השירות. * וזה לא הכל, כאשר אזרחי העולם המערבי בוחרים להוציא את כספיהם על "המותגים", הם בכך לא נותנים את הכסף לאלו שבאמת צריכים אותו. אני בטוח שכל אנשי העולם המערבי ישרדו אם יוותרו על ביזבוז של כ100 דולר לדוגמה, על איזשהו מוצר שרצו, רק פעם אחת בשנה, ומקום זה יתרמו את הכסף לאנשים שלא ישרדו, תרתי משמע. 24,000 אנשים מתים מדיי יום ברעב בכדור-הארץ, מתוכם 24 בארצות הברית (המדינה בעלת העוצמה הכלכלית מספר אחד בעולם). כדי לסיים את בעיית הרעב בעולם דרוש תקציב של כ13 מיליארד דולר בכל שנה, סכום לא קטן כמובן. אך שימו לב לעובדה הבאה, כל שנה 18 מיליארד דולר מבוזבזים על אוכל לבעלי חיים בארצות הברית ובאירופה בלבד.