פילוסוף רוחני33
Well-known member
האור, הגוף והיקום: מסה על החיבור שבין שמיים לאדמה
האור הוא התנועה המהירה ביותר ביקום, והוא המפעיל הן את החשמל והן את הרוחניות האלוהית היורדת משמיים ובונה את התודעה ואת המחשבה. כשם שהאור מהיר וחסר חומר, גם המחשבה מהירה, ברורה ומופשטת. השמש מאירה על כל האדמה ובכך מחייה את כל מה שעליה. בלילה, כשהאור חוזר לשמיים, נשאר הירח כחוסר זמני עם קצת אור לבן — עצוב אבל יפה. מחזור האור דומה למחזור החיים והמוות: כשאדם נולד נוצרות לו שיניים לבנות והוא שותה חלב לבן, כשהוא מזדקן מצהיבות שיניו, וכשהוא מת פניו מלבינים.
האור נחלק לשני כיוונים עיקריים: האדום — חום היורד מהשמיים כלפי מטה, והכחול — קור העולה מן האדמה לשמיים. בין שני הזרמים מתקיימת נשימה קוסמית — שאיפה ונדנוד מתמיד של אנרגיות. כך נוצר איזון בין גברים לנשים, בין שמיים לאדמה, בין חום לרוח.
כדור הארץ, כמו גוף האדם, מורכב ברובו ממים — חומר שקוף, נוזלי ודינמי. במים מתבטאת התנועה המתמדת של החיים. כשם שהאדמה מגנטית ובעלת אנרגיה חשמלית, כך גם מוח האדם — מערכת חשמלית־רוחנית המחברת את החומר לתודעה, בעזרת תנועה מחזורית לשני העברים.
האדם מבטא בגופו את היחס הזה: גבר יהודי מגדל זקן ומושך חוכמה מהשמיים מטה אל פניו, ולעומתו גבר ערבי מגדל שפם וקולט את רוח האוויר והנשימה. האישה, שאין לה שיער בפניה, מפנה את החוכמה לאזור הרגש והלידה, שם האדום מוליד חיים לבנים. רק לאישה מופיעה מחלת הוורידים הכחולים ברגליים, כי החוכמה הכחולה מהשמיים יורדת אצלה לאדמה — אם כל חי, הקרובה למים המשקפים את צבעם.
לכל חומר ולכל צבע יש הקבלה פנימית. היין האדום מזין את הלב, וצבעי המאכל המלאכותיים פוגעים באיזון הגוף ומביאים חולי. הרימון האדום־עמוק מסמל ריפוי והתנגדות להתפשטות החולי והסרטן, ואדום אמתי הוא ביטוי של חיים. גם הרקפת ורודה, בעלת עלים בצורת לב, ומבטאת את חיוניות הצבע הטבעי של הדם והלב. יין אדום, הקרוב ללב, טוב עם בשר, ויין לבן שקרוב למיניות טוב עם דגים. דבש יוצר מלמטה את חיי הצמחים, והוא נשאר טוב תמיד, כי יש לו כל הדרך עד לאלוהים להעלות חיים. חלב מתחיל יותר מלמעלה ליצירת חיים. העלייה והירידה של החלב דומה למחוזר האור ולמחזור החיים והמוות.
גזר מעורר כי הוא עולה, ובננה מרדימה כי היא יורדת. שניהם ישרים ובצבע חם, אחרי שנפתחו מתוך צמחים סגורים ועגולים כמו ירק החסה ופירות התפוח והרימון. הרימון העגול יורד דרך הבננה ולכן מונע סרטן שעולה ומתפשט, ואילו צבעי מאכל עולים ומרחפים לעבר הכחול השמימי וגורמים סרטן. כשאדם מעשן סמים, עיניו מכחילות ועולות לשמיים כמו שעיני ילדים הן בדרך כלל בהירות לפני שיגדלו ויעלו. הוא מגיע להיי ואחר כך מת. כשאדם מתמכר ליין, הוא רואה בדמיונו לטאות ירוקות שזוחלות על האדמה, ויורד אל המוות.
כל החומרים שאנחנו צורכים נעים בין זרימות אלו: תה וקפה הם משקאות "עולים" — מעלים את התודעה ומונעים חמצון; יין נחשב "יורד" — משקיע באדמה ומרדים. תה ואורז מונעים שלשול, כי הם עולים מן האדמה, ואילו חלב יוצר שלשול, כי הוא יורד מן השמיים. אפרסמון עושה עצירות כי הוא פרי מוצק וגבוה, שנתקל בגזר העולה והמונע ממנו לרדת לארץ. ירקות מחזקים שלשול, כי הם מוצקים ועולים עד שהם נתקלים בפירות המוצקים המורידים אותם בחזרה למטה.
התרבויות האנושיות קשורות גם לאופי הצבעים והמאכלים בטבע. באיטליה, ארץ שבה האמנות קישרה בין שמיים לארץ, שותים יין ואוכלים ספגטי — מזון ארצי בצורת חוטי אור. לאיטליה צורת מגף, המזכירה את שרוכי הנעליים הדקים שאכל צ'רלי צ'פלין, וגם את נעלי הפשיסטים עם המסמרים הארוכים. הם יורדים מהשמיים לאדמה, מקבלים השראה מהשמיים ועולים אתה בחזרה. היוונים שחיים לידם אוכלים זיתים, שהם פירות היוצרים שמן וקרובים לחיים הארציים. אחרי תקופת יוון ורומא העתיקות ירדה האנושות בעזרת הכפייה הדתית אלוהית אל ימי הביניים הקשים, ואחר כך עלתה שוב אל הרנסנס המפותח.
במזרח הרחוק, לעומת זאת, שותים תה ואוכלים אורז — מזון שעולה מהאדמה לשמש. הנהגים שם נוסעים באדום ועוצרים בירוק, ההפך משאר העולם, כי הם שואפים לאדום העליון שבקשת ובשמש. כשהם מגיעים להבנת האלוהות, הם חוזרים להטמיע אותה בארציות. היפנים הביאו קורונה בצורת כתר מהמלכות האלוהית אל הארץ, יצרו טכנולוגיה משוכללת ונלחמו באמריקאים, שתרבותם המעשית מודרנית ועולה ועם זה הם חומריים בחשיבתם.
האנגלים אוהבים לשתות תה בחלב, שמאזן בעדינות בין קפאין שעולה לשמיים וחלב שיורד. הם מנומסים ומדברים על מזג האוויר, כי הם נשארים קרובים לאדמה, והקפאין מונע חמצון. האמריקאים אוהבים קפה בחלב ומאכלים מושחתים, כי הם מתקדמים ועולים.
גם בצבעים עצמם טמונה חכמה קוסמית. הצהוב — צבע השמש — מבטא חום, שמחה והתמזגות בין הקטבים. הוא חסר עמדה עצמאית ולכן הוא פחות נראה. האדום מבטא חום, רגש ואהבה, והכחול הקר מבטא את המחשבה. האדום והכחול, כשהם מתאחדים, יוצרים סגול שהוא צבע ההתבוננות והרוחניות, שבו האור יורד אל עיני האדם.
בעלי החיים מתאימים למבנה הטבע: כלבים נמצאים מעט מעל החתולים ואוכלים בשר, בעוד חתולים קרובים לאדמה ואוכלים דגים. אסור להם שוקולד — שמרומם אותם לשמיים. ניסיון לתת להם חלב כדי לדמותם לבני אדם אינו מתאים.
גם המספרים מכילים משמעות: שמונה הוא מוקד הקיום — יציבות שבין חומר לרוח. זה מספר האטום של החמצן שאנחנו נושמים, מספר שעות השינה וכוסות המים הדרושות לגוף, ומספר משבצות בשורה על לוח השחמט — משחק שבו נלחמים כדי לשרוד ולחיות.
הטבע כולו הוא מערכת נשימה אחת. הצמחים נושמים פחמן דו־חמצני ופולטים חמצן; האדם נושם חמצן ופולט פחמן. הפחמן שבגזע העץ יכול להפוך ליהלום — סמל לזוהר התודעה — וכאשר העץ נשרף, האור שבפחמן מתגלה באש הבוערת.
כך נוצר המעגל: האור נע מלמעלה למטה, והחיים עולים מן האדמה לשמיים. החשמל, החום, הנשימה, הצבעים והמזון — כולם פועלים יחד כחלק ממערכת אחת של אור ותודעה, שבה האלוהי והאנושי אינם נפרדים אלא משתקפים זה בזה.
האור הוא התנועה המהירה ביותר ביקום, והוא המפעיל הן את החשמל והן את הרוחניות האלוהית היורדת משמיים ובונה את התודעה ואת המחשבה. כשם שהאור מהיר וחסר חומר, גם המחשבה מהירה, ברורה ומופשטת. השמש מאירה על כל האדמה ובכך מחייה את כל מה שעליה. בלילה, כשהאור חוזר לשמיים, נשאר הירח כחוסר זמני עם קצת אור לבן — עצוב אבל יפה. מחזור האור דומה למחזור החיים והמוות: כשאדם נולד נוצרות לו שיניים לבנות והוא שותה חלב לבן, כשהוא מזדקן מצהיבות שיניו, וכשהוא מת פניו מלבינים.
האור נחלק לשני כיוונים עיקריים: האדום — חום היורד מהשמיים כלפי מטה, והכחול — קור העולה מן האדמה לשמיים. בין שני הזרמים מתקיימת נשימה קוסמית — שאיפה ונדנוד מתמיד של אנרגיות. כך נוצר איזון בין גברים לנשים, בין שמיים לאדמה, בין חום לרוח.
כדור הארץ, כמו גוף האדם, מורכב ברובו ממים — חומר שקוף, נוזלי ודינמי. במים מתבטאת התנועה המתמדת של החיים. כשם שהאדמה מגנטית ובעלת אנרגיה חשמלית, כך גם מוח האדם — מערכת חשמלית־רוחנית המחברת את החומר לתודעה, בעזרת תנועה מחזורית לשני העברים.
האדם מבטא בגופו את היחס הזה: גבר יהודי מגדל זקן ומושך חוכמה מהשמיים מטה אל פניו, ולעומתו גבר ערבי מגדל שפם וקולט את רוח האוויר והנשימה. האישה, שאין לה שיער בפניה, מפנה את החוכמה לאזור הרגש והלידה, שם האדום מוליד חיים לבנים. רק לאישה מופיעה מחלת הוורידים הכחולים ברגליים, כי החוכמה הכחולה מהשמיים יורדת אצלה לאדמה — אם כל חי, הקרובה למים המשקפים את צבעם.
לכל חומר ולכל צבע יש הקבלה פנימית. היין האדום מזין את הלב, וצבעי המאכל המלאכותיים פוגעים באיזון הגוף ומביאים חולי. הרימון האדום־עמוק מסמל ריפוי והתנגדות להתפשטות החולי והסרטן, ואדום אמתי הוא ביטוי של חיים. גם הרקפת ורודה, בעלת עלים בצורת לב, ומבטאת את חיוניות הצבע הטבעי של הדם והלב. יין אדום, הקרוב ללב, טוב עם בשר, ויין לבן שקרוב למיניות טוב עם דגים. דבש יוצר מלמטה את חיי הצמחים, והוא נשאר טוב תמיד, כי יש לו כל הדרך עד לאלוהים להעלות חיים. חלב מתחיל יותר מלמעלה ליצירת חיים. העלייה והירידה של החלב דומה למחוזר האור ולמחזור החיים והמוות.
גזר מעורר כי הוא עולה, ובננה מרדימה כי היא יורדת. שניהם ישרים ובצבע חם, אחרי שנפתחו מתוך צמחים סגורים ועגולים כמו ירק החסה ופירות התפוח והרימון. הרימון העגול יורד דרך הבננה ולכן מונע סרטן שעולה ומתפשט, ואילו צבעי מאכל עולים ומרחפים לעבר הכחול השמימי וגורמים סרטן. כשאדם מעשן סמים, עיניו מכחילות ועולות לשמיים כמו שעיני ילדים הן בדרך כלל בהירות לפני שיגדלו ויעלו. הוא מגיע להיי ואחר כך מת. כשאדם מתמכר ליין, הוא רואה בדמיונו לטאות ירוקות שזוחלות על האדמה, ויורד אל המוות.
כל החומרים שאנחנו צורכים נעים בין זרימות אלו: תה וקפה הם משקאות "עולים" — מעלים את התודעה ומונעים חמצון; יין נחשב "יורד" — משקיע באדמה ומרדים. תה ואורז מונעים שלשול, כי הם עולים מן האדמה, ואילו חלב יוצר שלשול, כי הוא יורד מן השמיים. אפרסמון עושה עצירות כי הוא פרי מוצק וגבוה, שנתקל בגזר העולה והמונע ממנו לרדת לארץ. ירקות מחזקים שלשול, כי הם מוצקים ועולים עד שהם נתקלים בפירות המוצקים המורידים אותם בחזרה למטה.
התרבויות האנושיות קשורות גם לאופי הצבעים והמאכלים בטבע. באיטליה, ארץ שבה האמנות קישרה בין שמיים לארץ, שותים יין ואוכלים ספגטי — מזון ארצי בצורת חוטי אור. לאיטליה צורת מגף, המזכירה את שרוכי הנעליים הדקים שאכל צ'רלי צ'פלין, וגם את נעלי הפשיסטים עם המסמרים הארוכים. הם יורדים מהשמיים לאדמה, מקבלים השראה מהשמיים ועולים אתה בחזרה. היוונים שחיים לידם אוכלים זיתים, שהם פירות היוצרים שמן וקרובים לחיים הארציים. אחרי תקופת יוון ורומא העתיקות ירדה האנושות בעזרת הכפייה הדתית אלוהית אל ימי הביניים הקשים, ואחר כך עלתה שוב אל הרנסנס המפותח.
במזרח הרחוק, לעומת זאת, שותים תה ואוכלים אורז — מזון שעולה מהאדמה לשמש. הנהגים שם נוסעים באדום ועוצרים בירוק, ההפך משאר העולם, כי הם שואפים לאדום העליון שבקשת ובשמש. כשהם מגיעים להבנת האלוהות, הם חוזרים להטמיע אותה בארציות. היפנים הביאו קורונה בצורת כתר מהמלכות האלוהית אל הארץ, יצרו טכנולוגיה משוכללת ונלחמו באמריקאים, שתרבותם המעשית מודרנית ועולה ועם זה הם חומריים בחשיבתם.
האנגלים אוהבים לשתות תה בחלב, שמאזן בעדינות בין קפאין שעולה לשמיים וחלב שיורד. הם מנומסים ומדברים על מזג האוויר, כי הם נשארים קרובים לאדמה, והקפאין מונע חמצון. האמריקאים אוהבים קפה בחלב ומאכלים מושחתים, כי הם מתקדמים ועולים.
גם בצבעים עצמם טמונה חכמה קוסמית. הצהוב — צבע השמש — מבטא חום, שמחה והתמזגות בין הקטבים. הוא חסר עמדה עצמאית ולכן הוא פחות נראה. האדום מבטא חום, רגש ואהבה, והכחול הקר מבטא את המחשבה. האדום והכחול, כשהם מתאחדים, יוצרים סגול שהוא צבע ההתבוננות והרוחניות, שבו האור יורד אל עיני האדם.
בעלי החיים מתאימים למבנה הטבע: כלבים נמצאים מעט מעל החתולים ואוכלים בשר, בעוד חתולים קרובים לאדמה ואוכלים דגים. אסור להם שוקולד — שמרומם אותם לשמיים. ניסיון לתת להם חלב כדי לדמותם לבני אדם אינו מתאים.
גם המספרים מכילים משמעות: שמונה הוא מוקד הקיום — יציבות שבין חומר לרוח. זה מספר האטום של החמצן שאנחנו נושמים, מספר שעות השינה וכוסות המים הדרושות לגוף, ומספר משבצות בשורה על לוח השחמט — משחק שבו נלחמים כדי לשרוד ולחיות.
הטבע כולו הוא מערכת נשימה אחת. הצמחים נושמים פחמן דו־חמצני ופולטים חמצן; האדם נושם חמצן ופולט פחמן. הפחמן שבגזע העץ יכול להפוך ליהלום — סמל לזוהר התודעה — וכאשר העץ נשרף, האור שבפחמן מתגלה באש הבוערת.
כך נוצר המעגל: האור נע מלמעלה למטה, והחיים עולים מן האדמה לשמיים. החשמל, החום, הנשימה, הצבעים והמזון — כולם פועלים יחד כחלק ממערכת אחת של אור ותודעה, שבה האלוהי והאנושי אינם נפרדים אלא משתקפים זה בזה.