מאמר פרי עטי בנושא

חיפוש נואש אחרי משמעות

קראתי את המאמר, וכמו תמיד אחרי קריאת מאמרים העוסקים בנושאים העוסקים באומניות לחימה וריפוי אני לא מצליח להבין את הלך הרוח העומד מאחורי הניסיון הנואש לחבר ביניהן שמהצד נראה לי לעיתים כאונס לשמו. ניסיון דומה יכול להיות חיבור מאמר בנושא אומנות לחימה ושזירת פרחים או אומניות לחימה והכנת סושי, גם כאן וגם כאן כנראה יהיה ניתן לחבר חיבורים ארוכים ומנומקים על הדימיון בין חיתוך הדג בצורה מדויקת לכדי שלמות בדומה לקאטה כזאת וכזאת. אני שואל את עצמי מה מביא אדם לעסוק בשאלה הזאת במקום פשוט לעסוק בשני התחומים באופן הכי פשוט שיש בלי חיפוש משמעויות מעבר לעיסוק לשמו. לעסוק באומניות מתוך פשטות וכיף. כל זאת אני אומר בלי שמץ של ציניות כי ברור לי שמדובר על אופן חשיבה שונה משלי בדיוק כמו השוני בין אומניות הלחימה ובכל זאת מה מביא אדם לשאול את עצמו על החיבור בין ריפוי ללחימה ולא בין קליגרפיה לבין אומנות לחימה. ושאלה לסיום, האם אתה מכיר מרפאים העוסקים באומניות לחימה אפקטיביות ולא כאלו העוסקות ב"סימונים" בלבד? אני אישית לא מכיר מתאגרף או לוחם MMA העוסקים בריפוי. האם מרפאים מלכתחילה עוסקים בסוג מסוים של אומניות לחימה אשר בבסיסן הן רכות?
 

nepretip

New member
על השאלה לסיום

אני מכיר, למדתי עם בחור גרמני שבא מאיגרוף תאילנדי וסאנ-דה, ואני לא זוכר באיזו זירה בדיוק הוא התחרה מעט, K1 UFC או משהו כזה. הבחור "התחבר" לצד ה"רכרוכי" שבו במטרה לתקן את גופם הדואב של חבריו (שחלקם בכלל נפצעו מירי ומדקירות). וזה לא מנע ממנו ללכת לאימון סאנ-דה אחרי הצהריים כדי לדבריו:"לחוש כאב, ועוד כאב עד שעוברים את סף הכאב" בשבילו אם אין כאב הוא לא מרגיש חי, הוא טוען שהוא מכור. ובזמנו החופשי גם תלמיד לרפואה סינית רציני מאוד.
 

Boogieman

New member
קשר.

זה לא שיש קשר בין אומנויות שונות אלא שאומנויות שונות יכולות להיות ביטויים שונים של אותם הדברים. בן אדם מבטא את עצמו, במודע או לא, בכל דבר שהוא עושה וזה נכון במיוחד כשמדובר באמנות. אתה יכול לבטא את אותו העיקרון באמצעות ביצוע קאטה ובאמצעות הכנת סושי (או ספונג'ה, לא משנה). זה אפילו לא חייב להיות ברמה עמוקה ופילוסופית במיוחד. לדוגמא, כשלמדתי פסנתר המורה שלי אמרה שלא צריך לעבוד על מהירות, רק על דיוק, וכשאדע לנגן משהו בצורה מדוייקת יהיה לי קל מאוד לנגן אותו מהר. אם אני אנגן את זה מהר בלי שיהיה לי דיוק זה יצא מחורבש. כשלמדתי צילום יישמתי את העיקרון, פיספסתי עשרות צילומים טובים בגלל שהתעקשתי על פריימינג מוקפד ומדידת אור מדוייקת. עם הזמן נהייתי מהיר למדי בלי לאבד את האיכויות הנ"ל. מיותר לציין שזה עובד ככה גם בא"ל. האם זה אומר שיש קשר בין מוזיקה, צילום וא"ל? זה בדיוק מה שזה אומר.
 

tongi israel

New member
ישנן שתי אומניות!

עליהן הייתי מוותר אחד אומנות מלחמה,ושניה אומנות הריפוי,שניהם מיצגים,חולי,ומוות,ואני חושב שהן קשורות מאוד.
 

pangainoon ryu

New member
כל הכבוד

תהיות הם הבסיס להארה..מאמר מצויין שניכר כי הכותב הוא בחור תוהה ומעמיק מעבר לכל ספק לכל סוגי האומנות יש בסיס אחד משותף שממנו צומחות האומנויות כענפים כל אחת לתחומה שלה
 
תודה - נהניתי לקרוא

רק דבר אחד קצת הפריע לי: נראה לי שהחלפת את המשמעויות המקובלות של אמן (an artist) ואומן (a craftsman). אולי כדאי לבדוק את זה.
 
למעלה