מאמר על הגנה עצמית

מאמר על הגנה עצמית

מצורף קישור למאמר מעולה (לדעתי) על הגנה עצמית. המאמר באנגלית אבל שווה מאמץ. דלגו על ההקדמה (בנוסח "תודה לכל מורי שהביאוני עד הלום...") והתחילו ב- "Taking It To The Streets: " שימו לב לכך שרוב המאמר מדבר על מה שקורה לפני שהקרב מתחיל - זיהוי סכנה, איך להימנע ממנה, איזה סוגי איום יש... אם המורה שלכם לא מלמד את הדברים האלה, אתם כנראה לא לומדים "הגנה עצמית". כתובות אינטרנט נילוות: קישור למאמר
 

avima

New member
שמתי לב שמדובר על קנדה

האם למנטליות המקומית אין השפעה - אולי אפילו עד כדי כך שהיא נוטלת את העוקץ מהתסמינים המתוארים במאמר ? בארץ זה בטח יהיה צעקות על חניה שמגיעות למהלומות - הרבה יותר מאשר "טורף מקצועי" כזה או אחר לא ?
 

אי.טי

New member
מאמר טוב,אבל

לדעתי (האישית בלבד) יש פוטנציאל יותר גדול לאלימות בחיי היום יום,בגלל מריבות (בכביש בתור וכו´) שהולכות ומתחממות. בהקשר הזה הייתי רוצה לשמוע את דעתכם בשאלה מסויימת: נניח שאתם נקלעים מאיזו שהיא סיבה למצב שבו יש סכנה להתלקחות - נניח מקרה שקרה לי כדוגמא - הלכתי לשחק כדורסל במגרש והיה שם טיפוס (מהסוג שכולם מכירים...) שחיפש ללכת מכות בכל דרך,ובשלב מסויים "התלבש" עלי.יש מצבים דומים רבים בהם מישהו צועק,מתגרה וכו´,שבדר"כ נרגעים מעצמם. השאלה שלי היא אילו דרכים אתם מציעים להתמודד עם המצב,במיוחד בהקשר של שליטה בהסלמה,כלומר אם מישהו מקלל אותי,ואז מתקרב בצורה מאיימת,ללא תקיפה,איך כדאי להגיב?מצד אחד אין סיבה "לחסל" בן אדם כזה,מצד שני מבחינה טקטית אני נותן לו יתרון בכך שאני מאפשר לו לקבוע את המרחק,ומשאיר את היוזמה בידיו.הליכה אחורה היא הצעה מסויימת,אולם מבחינה הרתעתית דווקא התייצבות ומבט נחוש יהיו יותר מועילים. נו,כתבתי מספיק.מה דעתכם?
 
הקנדים לא בני-אדם? ../images/Emo8.gif

אמנם נכון שבארץ כמעט שאין תקיפות אלימות ברחוב, אבל כל השאר עדין רלוונטי גם אלינו. גם הדרך שבה קשר-עין הופך לקרב ("מה אתה מסתכל על החברה שלי? תעיף ´תעינים שלך!" - ואז דחיפה לחזה ואחריה אגרוף לראש) עדין רלוונטית גם אצלנו, וכמובן מה שקורה במהלך הקרב. לגבי המצב שתיארת, יכול להיות שניתוק קשר-עין איתו (כלומר להסתכל עליו כדי לראות מה הוא עושה, אבל להסתכל על החזה ולא בעיניים) והליכה הצידה היו גורמות לו לפנות אל מישהו אחר. בכל מקרה, לא הייתי נותן למישהו להתקרב אלי כמו שתיארת, אבל גם לא הייתי נסוג - הייתי הולך הצידה, בעיגול, מכריח אותו לשנות כיוון שוב ושוב. תוך כדי כך הייתי מנסה להרגיע אותו, אבל אין בסיפור שלך מספיק פרטים בשביל להציע איך לעשות זאת.
 
שלום לכולם ונעים מאוד.

לדעתי הכל תלוי בך אתה זה שמחליט על הדרך שאתה בוחר. עם מישהו אחר דוחף אותך לדרך הזו זו החלטה שלך אם ללכת בדרכו או בדרך שלך. אני יכול לעיד על עצמי שתמיד יצאתי מקטעים של מא´כות בלי ליצור בלגן. פשוט להשתמש בשריר הכי גדול שיש לנו (הראש). את שאר הטכניקות שלמדתי אני שומר לעצמי. זו דעתי האישית.
 

budoka

New member
מסכים לגמרי

אין בושה בלקחת צעד אחורה ואפילו להיראות "מסכן" אם זה ימנע קרב. זה בטוח עדיף על להיפצע, או עוד יותר על לפצוע וללכת למשפט והשד יודע מה עוד. רק אם ברור לחלוטין שהנ"ל בריון מועד וימשיך להשתולל ולפגוע באנשים, צריך לנטרל אותו, ואז - לדעתי - צריך להיות מוכן ללכת עם זה עד הסוף (רק אם באמת אין ברירה, אבל להיות מוכן מנטלית בכל מקרה)
 

amir_aikido

New member
לא תמיד יעזור - אין לי פתרון

אני לא חושב שיש פתרון אחד "נכון" למצב כזה. יותר מכך, אני בהחלט חושב שיתכן שאותה התנהגות שתמנע עימות אחד תהיה ההתנהגות שתאלץ את העימות השני. אני מסכים איתכם שאין שום פסול בלהשפיל מבט ולהראות "מסכן", בדיוק כפי שאין פסול בלעשות רושם של ביריון יותר גרוע. אם אותה ההתנהגות תמנע את האלימות/קרב. אני רק לא בטוח שבכל מקרה להיראות מסכן יעשה את המלאכה: יש ביריונים שיתרצו ויש כאלה שחסר להם בטחון עצמי, ויחשבו שאם אתה עושה מעצמך סמרטוט, אז הם אמורים לנקות איתך את הרצפה. ולהיפך : אם תתנהג כביריון / בעל בטחון עצמי, יהיו ביריונים שיחששו ממך ויהיו כאלה שיחשבו שאתה קורא עליהם תיגר (סליחה - שאתה רוצה מכות). כל מקרה וכל אידיוט לגופו. והאמת, אני לא בטוח שהייתי יודע לזהות היום מי מהביריונים שייך למי מהסוגים. כנראה שרמתי האישית עוד לא מספיקה
אגב, אני חייב לציין שאני לפחות משתמש בעיקר בטכניקת המניעה הידועה והיעילה המכונה: "אל תהיה שם מלכתחילה". ופשוט לא נמצא באותם מקומות שבהם באמת אפשר לצפות שאתקל באלימות. אם כי לאחר שקראתי לאחרונה על קבוצת בריונים שבאה להפריע למסיבה בצופים וחבריה דקרו שם את מרכז השבט, לך תדע, האם באמת יש פתרון
אמיר
 

אי.טי

New member
תודה על התגובות - ועכשיו

להמשך הסיפור (למי שמתעניין) באותו מקרה שתיארתי,נשארתי במקום (תוך צעדים ממש קטנים כדי לשמור על מרווח),הסתכלתי לבחור בעיינים ולא דיברתי.בשלב מסויים הוא שלח יד לכיוון החזה שלי (לא מכה אלא יותר כמו דחיפה או סימון) ואני הלכתי אחורה,תפסתי לו את האצבעות,כופפתי קצת ואמרתי בקול רגוע "בלי ידיים...".זה כנראה עשה את שלו מכיוון שהבחור פלט עוד כמה קללות,עשה תנועות כאילו הוא זורק עליי את הכדור בפנים,ןהלך. כמו בסיפור (החזק) של זאב פוקס,הרגשתי איזה "גבר" אני,אבל כבר בדרך הביתה התחלתי לחשוב האם לא הייתי יכול לסיים את העניין בצורה אחרת (ואם חברים שלו היו באים,או שהוא היה שולף סכין וכו´,מה אז?). אחרי שבועיים נקלעתי למצב דומה (לא,אני לא הולך מכות כל שבועיים,זה פשוט מקרה,ובקשר לעיצה "לא להיות שם" אני מתייחס בהמשך) שוב היה במגרש טיפוס שעשה הרבה רעש.בשלב מסויים הוא התנפל על חבר שלי בצעקות,ואני מיד ניגשתי ובחיוך הצלחתי להרגיע את הבחור ולהזכיר לו שלא באנו להלחם פה. אני רוצה לציין,קודם כל,שהצורה בה ניגשתי אליו (ידיים שמוטות וכאלה) חשפה אותי במידה מסויימת,אך זה היה מחיר הכרחי כדי לייצר אטמוספירה מרגיעה.עשיתי את זה ללא היסוס,ובהצלחה,כנראה בגלל ההרגשה הרעה והמחשבות שהיו לי על המקרה הקודם.ההרגשה לפתור קונפליקט בלי להכניע אף יריב הייתה כמובן הרבה יותר טובה ומתמשכת,וכאשר כשהלכנו הבייתה הוא נתן לכולנו "כיפים" זה ממש עשה לי משהו.בנוסף נקודה למחשבה עבורי הייתה שניגשתי ל"טפל" בבחור מיד עם הסימן הראשון של אגרסיביות,וכך התאפשר לו לרדת מהעץ לפני שהוא נהיה גבוה מדי.יכול להיות שאם הייתי מבליג בהתחלה כדי "לראות מה יקרה" המצב היה מתדרדר (לא בטוח שזה לקח לכל המקרים בעולם).זה קשור גם בזה שלא שנאתי אותו מיד על התנהגותו הבריונית,אלא ניסיתי לגלות אמפטיה אפילו לזה. בנוגע לעיצה "לא להיות שם":אני חושב שלפרש מילולית את המשפט הזה,זה דבר לא נכון ואף הרסני.קודם כל מה לעשות שאני אוהב ללכת לשחק כדורסל במגרשים,מה גם שבכל המקרים (למעט בודדים ביותר) משחקים שם בכיף ואף אחד לא עושה בעיות,אבל מעבר לזה אם בכל מקום בו יש מישהו אלים,שתלטן וכו´,אנחנו "לא נהייה שם",המשמעות היא שאנו נשאר בבית (ובגטאות אחרים שניצור לעצמנו) ואת החלל הציבורי אנו מפקירים לאלימים.המנעות מקונפליקט היא אמנם ערך חשוב,אך לא בלעדי (כמו שאף ערך אינו בלעדי,לפי דעתי). שיו כמה כתבתי...אני הולך לנוח
 
למעלה