משה חי מדיבידנדים
New member
ההתייחסות לתזרים במקום למחירי המניות אינה משהו חדש
וקיימת כבר כ-90 שנה מתקופת הייאוש הגדול (משבר 1929) שבו נטבע לראשונה השימוש במונח "מניית יתומים ואלמנות".
המונח התייחס לחברות גדולות ויציבות שצפויות להמשיך ולחלק דיבידנד יציב למרות המשבר החריף שפקד את ארצות הברית (והעולם בכלל) באותם השנים.
אני מסכים לחלוטין ואמרתי בעצמי שזה לא מתאים לאנשים שמתבוננים על שווי התיק ומפחדים כשהוא יורד - על זה אני לא מכיר מישהו שמתווכח.
זו באמת גישה שדומה מאוד להשקעות ערך כפי שראית בעצמך אבל כאן יש לך שכבת הגנה נוספת.
מניה שממשיכה לחלק דיבידנד וצפויה להמשיך ולחלק אותו (כי הדיבידנד מחולק מהרווחים של החברה ולא ממחיר המניה) לא יכולה לאבד ממחירה בצורה כל כך קיצונית כמו מניה שלא חילקה דיבידנד מלכתחילה ובנויה אך ורק על טוב ליבם (או על רמת ה-"פרייריות") של המשקיעים בשוק.
אני באמת מסנן לפי המספרים (עם הקריטריונים שלי ששונים מהקריטריונים של משקיעים אחרים) וקורא את הדו"חות בשביל לאמת את המספרים לאחר הסינון.
לפעמים המספרים שמפורסמים מעוותים ע"י כל מיני תרגילים חשבונאיים ואני מעדיף להימנע מרכישה של חברות שהמספרים נראים טוב רק בגלל שהם בישלו את הדו"ח והיו נראים רע ללא אותו "בישול".
לא בדקתי מה התרומה/הפסד של הגישה שלי מול גישה אחרת מהסיבה הפשוטה שאני לא אוכל לישון בלילה עם גישה אחרת ולכן היא אינה רלוונטית.
גם אם בעוד עשור נגלה שדעת או מדד ה-SP500 השיגו תשואה יותר גבוהה ממני או להיפך זה עדיין לא אומר כלום ולא הולך לשנות כלום בדרך העבודה שלי.
אני חושב שהפחד של האנשים מ-"הדשא של השכן ירוק יותר" גורם להם לחיות בפחד מתמיד שמא בטעות באמת "הדשא של השכן יהיה ירוק יותר" במקום פשוט ליהנות מהחיים שלהם ולעשות את מה שהם מרגישים אתו בסדר גמור.
לא מעניין אותי "הדשא של השכנים" ואם לא הייתי צריך להגיש דו"חות למס הכנסה גם לא הייתי יודע שאני עוקף את מדד ה-SP500 (השנה אפילו הגדלתי את הפער לעומת הממוצע שלי) כי זה ממש לא חשוב לי.
כשאתה מדבר על "טעויות" אתה צריך למדוד אותם לא רק לפי התוצאה הסופית אלא גם לפי הדרך שהיית עובר אם היית נוקט בגישה אחרת.
אני יודע להגיד לך בוודאות שאם אני הייתי מתבונן על שווי התיק שלי אני לא הייתי מצליח לשרוד לא את משבר 2000 ולא את משבר 2008 עם 100% מניות.
בגלל ששווי התיק שלי לא עניין אותי בצירוף לעובדה שבכל שנה ושנה אני קיבלתי תזרים גדול יותר מהשנה הקודמת כולל במהלך אותם המשברים אני יכולתי להישאר עם 100% מניות ולהתמיד בהשקעה שלי (ולשכנע את אשתי שאנחנו לא צריכים לקנות נדל"ן לעולם).
ההשוואות לאחרים/בנצ'מרקים וכו' לא תורמות דבר לאף אחד חוץ מלהוסיף למשקיע ספקות לגבי דרך העבודה שהוא בחר בה.
רוב האנשים גורמים לעצמם נזק כבד בגלל שהם קופצים מגישת השקעות אחת לאחרת ומהחזקה במניה/תעודה אחת לאחרת כל הזמן ואת זה הם עושים כי הם משנים את דעתם באמצע הדרך.
לדעתי אנשים צריכים לחקור לעומק לפני שהם מתחילים לעשות משהו ואחרי שהם חקרו לעומק והגיעו למסקנות אז הגיע הזמן ליישם בלי לפקפק בעצמם כל הדרך.
וקיימת כבר כ-90 שנה מתקופת הייאוש הגדול (משבר 1929) שבו נטבע לראשונה השימוש במונח "מניית יתומים ואלמנות".
המונח התייחס לחברות גדולות ויציבות שצפויות להמשיך ולחלק דיבידנד יציב למרות המשבר החריף שפקד את ארצות הברית (והעולם בכלל) באותם השנים.
אני מסכים לחלוטין ואמרתי בעצמי שזה לא מתאים לאנשים שמתבוננים על שווי התיק ומפחדים כשהוא יורד - על זה אני לא מכיר מישהו שמתווכח.
זו באמת גישה שדומה מאוד להשקעות ערך כפי שראית בעצמך אבל כאן יש לך שכבת הגנה נוספת.
מניה שממשיכה לחלק דיבידנד וצפויה להמשיך ולחלק אותו (כי הדיבידנד מחולק מהרווחים של החברה ולא ממחיר המניה) לא יכולה לאבד ממחירה בצורה כל כך קיצונית כמו מניה שלא חילקה דיבידנד מלכתחילה ובנויה אך ורק על טוב ליבם (או על רמת ה-"פרייריות") של המשקיעים בשוק.
אני באמת מסנן לפי המספרים (עם הקריטריונים שלי ששונים מהקריטריונים של משקיעים אחרים) וקורא את הדו"חות בשביל לאמת את המספרים לאחר הסינון.
לפעמים המספרים שמפורסמים מעוותים ע"י כל מיני תרגילים חשבונאיים ואני מעדיף להימנע מרכישה של חברות שהמספרים נראים טוב רק בגלל שהם בישלו את הדו"ח והיו נראים רע ללא אותו "בישול".
לא בדקתי מה התרומה/הפסד של הגישה שלי מול גישה אחרת מהסיבה הפשוטה שאני לא אוכל לישון בלילה עם גישה אחרת ולכן היא אינה רלוונטית.
גם אם בעוד עשור נגלה שדעת או מדד ה-SP500 השיגו תשואה יותר גבוהה ממני או להיפך זה עדיין לא אומר כלום ולא הולך לשנות כלום בדרך העבודה שלי.
אני חושב שהפחד של האנשים מ-"הדשא של השכן ירוק יותר" גורם להם לחיות בפחד מתמיד שמא בטעות באמת "הדשא של השכן יהיה ירוק יותר" במקום פשוט ליהנות מהחיים שלהם ולעשות את מה שהם מרגישים אתו בסדר גמור.
לא מעניין אותי "הדשא של השכנים" ואם לא הייתי צריך להגיש דו"חות למס הכנסה גם לא הייתי יודע שאני עוקף את מדד ה-SP500 (השנה אפילו הגדלתי את הפער לעומת הממוצע שלי) כי זה ממש לא חשוב לי.
כשאתה מדבר על "טעויות" אתה צריך למדוד אותם לא רק לפי התוצאה הסופית אלא גם לפי הדרך שהיית עובר אם היית נוקט בגישה אחרת.
אני יודע להגיד לך בוודאות שאם אני הייתי מתבונן על שווי התיק שלי אני לא הייתי מצליח לשרוד לא את משבר 2000 ולא את משבר 2008 עם 100% מניות.
בגלל ששווי התיק שלי לא עניין אותי בצירוף לעובדה שבכל שנה ושנה אני קיבלתי תזרים גדול יותר מהשנה הקודמת כולל במהלך אותם המשברים אני יכולתי להישאר עם 100% מניות ולהתמיד בהשקעה שלי (ולשכנע את אשתי שאנחנו לא צריכים לקנות נדל"ן לעולם).
ההשוואות לאחרים/בנצ'מרקים וכו' לא תורמות דבר לאף אחד חוץ מלהוסיף למשקיע ספקות לגבי דרך העבודה שהוא בחר בה.
רוב האנשים גורמים לעצמם נזק כבד בגלל שהם קופצים מגישת השקעות אחת לאחרת ומהחזקה במניה/תעודה אחת לאחרת כל הזמן ואת זה הם עושים כי הם משנים את דעתם באמצע הדרך.
לדעתי אנשים צריכים לחקור לעומק לפני שהם מתחילים לעשות משהו ואחרי שהם חקרו לעומק והגיעו למסקנות אז הגיע הזמן ליישם בלי לפקפק בעצמם כל הדרך.