מאמר.מכתב

adam33

New member
קראתי

מדהים, נתתי לי המון חומר למחשבה. תודה לך..
 
זה באמת מדהים../images/Emo13.gif

קראתי את המאמר, מיוחד, הרבה מראה מן המציאות של היום. קראתי אפילו פעמיים, להבין ולחזק יותר את קו המחשבה שלי.
 

ע ו פ ר ה

New member
גילי אני קוראת לזה סיפור

ומאוד נהניתי מהספור הזה. חשבתי שתוכל להיות מנחה נפלא בדמיון מודרך, כי יש לך יכולת נפלאה להביא סיפור עם עולם עשיר של דימויים. תמשיך לכתוב כי זה מאוד יפה לך באהבה עופרה מנחה בדמיון מודרך, NLP, פרחי באך וביורוגונומי
 
תשלח לפה גיל יהיה נחמד../images/Emo140.gif

זה באמת מעניין, ויוכלו לדון בזה פה בפורום. אני אישית מאד אהבתי לקרוא את זה, וכאחת שעוסקת הרבה בכתיבה, הייתי רוצה לקרוא מזה עוד.
 
גם את זה קראתי ושוב...

חשבתי שאתה זה הוא, אם לא הייתי מכירה אותו טוב, הייתי בטוחה שזה הוא, רק שאני לא מאמינה שהוא יכתוב דברים כאלט, מצד שני אולי אני לא מכירה אותו כ"כ טוב כמו שחשבתי? ........
 
../images/Emo8.gifיש סיכוי כזה..

הסיבה שאני כותב בשם בדוי היא אנשים שמכירים אותי בחיים לא יאמינו שאני כותב את הדברים הללו.אז אולי אני זה הוא????
 
קראתי, ושוב נדהמת.

תראה, מה שבעצם מובן פה זה הלמידה של דרך החיים שלנו. תינוק שמתחיל ללכת מפחד ליפול, מכאן אנחנו מפחדים מכל צעד וצעד שלנו בחיים. אדם שנכווה פעם אחת יפחד לקחת סיכון כדיי לא להכוות שוב, אבל את הסיכון הזה הוא בסוף לוקח, כי הוא לא יכול להעצר במקומו. אהבה זה דבר יפה, אבל צריך לדעת איך לבנות אותה. אתה פוחד מהמים, מפחד לטבוע אבל מגיע היום שבו אתה חייב ללמוד לשחות. אם לא תעשה את הצעד הראשון לא תלמד, והפחד ירדוף אותך תמיד. הפחד הוא רגש שממנו אנו מנסים להמנע, אבל יש בו גם צד חיובי.
 
קראתי ו....

לרגע חשבתי שאתה מישהו שאני מכירה, רק אחרי קריאה נוספת אצלך בבלוג הבנתי שאתה לא אותו אחד שאני מיכרה, אבל נתת לי כ"כ הרבה חומר למחשבה, אז תודה
 
אהבתי מאוד...

וכמו שאמרתי, זה נתן לי חומר למחשבה, בעיקר לגביי אותו אחד שלרגע חשבתי שאתה זה הוא
 
פתאום באמצע החיים.

זה טוב שאני לא הוא? סיפור אחרון להיום מספר על המרוץ המטורף ועל מה ששוכחים בדרך..
 
אם אתה זה הוא

אז רק אתה יודע, אני יכולה רק לנחש
ואם אכן אתה זה הוא, אני קצת אהיה מופתעת, אבל הרבה אהיה שמחה
 
טוב עכשיו אני יודעת

אתם לא אותו אדם מצד אחד מאכזב.... מצד שני, לא בכל מיקרה, אהבתי לקרוא את הפוסט האחרון, בכל מה שקראתי עד עכשיו מתחבא חלק ממני, וכנראה בכל אחד מאיתנו זה מעורר איזה שהוא זיכרון או משהו ששייך לכולנו, לקולקטיב...
 
למעלה