והנה ההמשך (חלק ב')...
המצב עפ"י המקורות האשוריים: בתקופה שבה אנו עוסקים שלט באשור המלך שלמנאסר השלישי, ותקופתו אופיינה בהתחזקות האימפריה שתחת שליטתו ונסיונות להתרחב לכיוון מערב. מקובל לתארך את תחילת שלטונו ב- 858 לפנה"ס, והוא שלט מעל ל- 30 שנה. ממצאים שונים מתקופתו מעידים על המצב הפוליטי במשולש אשור-ארם-ישראל. אחד הממצאים הידועים הקשורים לתקופתו הינו "האובליסק השחור", ובו מתוארת כרונולוגיה מסודרת של מסעות וכמו כן תבליטים נלווים. הכיתוב על האובליסק השחור מתואר בלינקים 1 ו- 2 שברשימת המקורות. לענייננו חשובים מספר מסעות שערך שלמנאסר השלישי, כפי שמופיעים באובליסק השחור: 1) בשנה ה- 6 למלכותו (שורות 54-62 באובליסק): At that time Hadad-ezer of Aram, Irhuleni the Hamathite, together with the kings of Hatti and the seacoast, relied on each other's strength and came out against me to make battle and war 2) בשנה ה- 11 למלכותו (שורות 87-89 באובליסק): I descended upon cities of the land of Hamath. I captured 89 cities. Hadad-ezer of Aram and twelve kings of the land of Hatti stood by each other. I was successful in overthrowing them 3) בשנה ה- 14 למלכותו (שורות 92-93 באובליסק): Twelve kings advanced to meet me. I battled with them and successfully overthrew them 4) בשנה ה- 18 למלכותו (שורות 97-99 באובליסק): Hazael of Aram came out in battle. I captured from him: 1121 of his chariots, 470 of his cavalry, together with his camp 5) בשנה ה- 21 למלכותו (שורות 102-104): I advanced against the cities of Hazael of Aram. I captured four of his cities אפשר לראות כאן חלוקה לשני שלבים: במסעות הראשונים למערב (עד שנת 14 למלכותו) - מתייצבת מול שלמנאסר קואליציה של 12 מלכים בראשות ארם, כשמלך ארם הוא בן-הדד. במסעות הבאים (החל משנת 18 למלכותו) - ארם בראשות חזאל נלחמת לבדה מול אשור. אם נזכור שתחילת מלכות שלמנאסר השלישי היא ב- 858 לפנה"ס, הרי שהשנה ה- 14 למלכותו היא 844 לפנה"ס ואילו השנה ה- 18 למלכותו היא 840 לפנה"ס. אנו רואים שהופעת חזאל ברישומים האשוריים תואמת פחות או יותר את זמן הופעתו במקרא, וכן שהתפרקות הקואליציה האנטי-אשורית (שעוד לא ביררנו מי מרכיב אותה) חלה בדיוק במקביל להפיכה של יהוא. כדי לברר מי היה שותף באותה קואליציה ומה הקשר לממלכת ישראל, נתרכז בקרב הראשון מבין הרשימה לעיל. על פי התיאור באובליסק, קרב זה בין אשור לקואליצית המלכים התרחש בשנה הששית לשלטונו של שלמנאסר השלישי - כלומר: בשנת 853 לפנה"ס. קרב זה מוכר לנו ממקורות נוספים, והוא ידוע כקרב קרקר (על שם האתר בצפון סוריה בו הוא התרחש). למרות הנאמר ברישומים האשוריים על נצחון צבאו של שלמנאסר בקרב זה, למעשה הצליחה קואליציית המלכים לבלום את התקדמות אשור. אחד המקורות החשובים לתיאור קרב קרקר הינו מצבה של שלמנאסר השלישי הנקראת Kurkh Stele או Kurkh Monolith בגלל האתר שבו נמצאה. באסטלה זו מתאר המלך האשורי שלמנאסר השלישי את הקרב מנקודת מבטו. בין השאר מתואר שם סדר-הכוחות של האויב, כלומר: מיהם השותפים בקואליציה וכמה חיילים וציוד תרם כל שותף למלחמה נגד אשור. לינקים 4-6 ברשימת המקורות מתייחסים לאסטלה זו. הנה הקטע הרלוונטי מתוך האסטלה, כפי שמתואר בלינק 6: In the eponym year of Dan-Asher, month Aru, 14th day, I departed from the city of Nineveh; I crossed the river Tigris........to the city Qarqar I approached. Qarqar, his royal city, I destroyed, I devastated, I burned with fire. 1,200 chariots, 1,200 horsemen, 20,000 men of Hadadidri of Damascus; 700 chariots, 700 horsemen 10,000 men of Irhulina, the Hamathite; 2,000 chariots, 10,000 men of Ahab, the Israelite; 500 men of the Queen (i.e. Que, in Cilicia); 1,000 men of the Musraean; 10,000 chariots. 10,000 men of the Irqantaean; 200 men of Matinu-ba´li the Arvadite, 200 men of the Usantaean. 30 chariots, 10,000 men of Adunu-ba´li, the Shianian; 1,000 camels of Gindibu the Arabian; 1,000(?) men of Basa son of Ruhubi, the Ammonite -- these 12 kings he took as his helpers and they came to make battle and war against me לענייננו חשוב שהקואליציה הונהגה בידי מלך ארם (כאמור גם באובליסק השחור), ואחד השותפים החשובים בה (שתרם 2000 מרכבות ו- 10000 חיילים) הוא "אחאב הישראלי". מסיכום המידע שאספנו עד עתה אנו מגלים שקואליציית המלכים האנטי-אשורית כללה בקרב קרקר את ממלכת ישראל של אחאב, ויש להניח שאותה קואליציה המשיכה להתקיים בימי יורשיו (כפי שמצביעים הרישומים באובליסק השחור עבור השנים 11 ו- 14 למלכות שלמנאסר השלישי). במקביל להפיכה של יהוא התפרקה הקואליציה, וארם של חזאל נאלצה לעמוד לבדה מול אשור. כדי לבדוק האם יש חיזוק בממצאים האשוריים להשערה על יציאת יהוא מהקואליציה האנטי-אשורית, עלינו לחזור לאובליסק השחור. (לינקים 1-2 ברשימת המקורות) כאמור, האובליסק מכיל לא רק כרוניקה כתובה של מסעות שלמנאסר השלישי אלא גם כמה תבליטים (למעשה: 5 תבליטים זה על זה היוצרים לוח אחד) המציגים הבאת מנחה לשלמנאסר. ניתן לראות תמונה של התבליטים (ותיאור קצר של המתואר בהם) גם בלינק 3 ברשימת המקורות. כפי שניתן לראות בלינק 1, הכיתוב הקשור לאחד התבליטים (השני) אומר: Tribute of Jehu, son of Omri. I received from him: silver, gold, a golden bowl, a golden beaker, golden goblets, pitchers of gold, lead, staves for the hand of the king, javelins כלומר: אחד מהמלכים שהעלו מס לשלמנאסר היה "יהוא בן עמרי". אנו רואים שלפי המקורות האשוריים מתברר שלא רק שיהוא פרש מהקואליציה האנטי-אשורית, אלא גם הפך למלך וסל של אשור (למרות שלא היתה לכך סיבה צבאית, שהרי ממלכת ישראל כלל לא אוימה ע"י אשור בתקופת שלמנאסר השלישי). בהתחשב בכך שהעלאת המס היתה מרצון, יש להניח שהיה מדובר על מס סמלי בלבד. ראוי להסביר שהמינוח "בן עמרי" לא בהכרח מראה על שיוך משפחתי. ידוע מממצאים אחרים, שאשור הגדירה את ממלכת ישראל "ארץ בית עמרי" זמן רב אחרי ששושלת עמרי נפלה. (אפשר כמובן לשער גם שהאשורים לא התעניינו בפוליטיקה הפנימית של ממלכת ישראל, ומבחינתם יהוא היה חלק משושלת עמרי.) סיכום: על פי התיאור המקראי, תקופת אחאב ויורשיו היתה תקופה בלתי פוסקת של מלחמות נגד ארם, כאשר אשור כלל לא נזכרת. שילוב המידע מהממצאים האשוריים מביא למסקנה שלמרות אותם סכסוכי גבול היו ישראל וארם שותפות לקואליציה אנטי-אשורית משותפת. בכל פעם שהיה נערך מסע אשורי, היו היריבות נוטלות פסק זמן מסכסוכיהן ונלחמות יחד נגד הסכנה האשורית. הן המקרא והן התיאור האשורי מצביעים על שיתוף פעולה הדוק בין ישראל ליהודה בתקופה זו (לדוגמא: בקרב קרקר השתתפו ממלכות ואסליות של יהודה, וכנראה גם יהודה עצמה). מצב עניינים זה נפסק בצורה חדה עם עלייתו לשלטון של יהוא. מהאובליסק השחור אנו מסיקים שמיד עם עלייתו לשלטון פרש יהוא מן הקואליציה האנטי-אשורית (וכתוצאה מחשיבות ממלכת ישראל באותה קואליציה, פרישתה מוטטה את הקואליציה כולה, ובחר במדיניות של שיתוף פעולה עם אשור שהתבטא בהעלאת מס סמלי. לאור כל הנ"ל נוכל לשער שלהפיכה הצבאית של יהוא היו סיבות מדיניות. כזכור, יהוא היה שר-צבא שמרד ביורם לאחר מלחמת רמות גלעד בין ישראל לארם. יתכן שכאיש צבא בכיר יהוא לא היה מרוצה ממדיניות החוץ האנטי-אשורית של יורם, ולדעתו היה נכון יותר לכרות ברית עם אשור וכך להרויח פעמיים: גם לא להתיש את כוחו של הצבא במלחמות מיותרות נגד אשור (שאינה מהווה איום), וגם להחליש את היריבה ארם במאבקיה נגד אשור. יהוא כנראה ניצל את פציעתו של המלך יורם בקרב כדי לבצע את ההפיכה, ומיד כשעלה לשלטון יישם את התפישה הבטחונית שלו ושינה את מדיניות החוץ של ממלכת ישראל מן הקצה אל הקצה.