מאמר: ביות הסוס

[tal65]

מאמר: ביות הסוס

*** מובא אליכם מהאתר : מרכז הרכיבה *** - תודה לד"ר רן מרגלית אשר תרם את המאמר אל האתר. ביות סוסים הסוס -Equss caballus ממשפחת הפרסתנים Order Perissodactyla, Family Equidae, Genus Equus האבולוציה של הסוס מתוארת לפרטים באתר www.talkorigins.org/faqs/horses.html כבר בתקופה הפרה היסטורית לפני כ 30,000 שנה מוצאים אנו עידיות לכך שהסוסים הוו מקור מזון. האדם הקדמון צד את הסוס למאכל .עדויות לכך אנו מוצאים במערות במרכז אירופה בהם נמצאו ציורי קיר רבים המתארים את הסוס בין חיות נוספות ניצוד בדרכים שונות . כאמור המבט הראשון למערכת יחסים בין האדם הקדמון לסוס נמצא בציורי מערות בצרפת (Lascaux) וב (Altamira) בספרד . ציורי מערות אילו מראים את הסוס כמטרת ציד. יחד עם זאת ציורים פרה הסטורים אלו מראים את הצורה המרשימה בה ראה האדם הקדמון את הסוס ואת ההשקעה הרבה בציורים שנשתמרו לאורך זמן על קירות המערות. בגרמניה נמצא דמות סוס שפוסלה מחט של ממוטה כקמע שנשא הציד למזל בציד (הפסלון הוא בגודל 12 ס"מ). ברבים מהציורים במערות דומה הסוס דמיון רב לסוס הפרזבלסקי של ימנו ראש גדול וחזק עם רעמה זקופה . כנראה הסוס הפרזבלסיקי הנו המקור של גזעי סוסים רבים. הסוס הפרזבלסקי נתגלה במונגוליה בשנת 1879 על ידי איש צבא רוסי בשם ניקולאי מיכאלוב פרבלסקי ומכאן שמו. גובהו 120 –140 ס"מ צבעו חום צהוב לאורך הגב יש פס כהה וכן רגליו כהות עם פסים בהירים והוא כיום בסכנת הכחדה נעשות פעולות לשמר אותו בטבע מספר גני חיות שומרות על גרעיני רבייה בשבי . מעולם לא הצליחו ממש לאלף אותו כשהוא מרגיש מאוים הוא עשוי לתקוף. לפני כ 12,000 שנה כשהאדם הפך מציד מלקט ליושב קבע החל כנראה לשמור על עדרים לבשר כשאולץ לנדוד מסיבות שונות העביר את העדר אתו, יתכן וכבר אז החל להיעזר בפרטים שקטים לשאת חלק מהמשאות וכך הפך ממקור מזון מהלך "לעובד". השלב הבא אותו אנו מזהים בביות הסוס היה בסביבות 4,000 לפינה"ס איכרים גידלו סוסים לבשר ואולי אף חלבו את הסוסות. חפירות מהתקופה מצביעות על כך שהסוס הופך בהדרגתיות לחלק חשוב בכלכלת החקלאי הפרימיטיבי. הסברה הרווחת היא שהסוס נירתם לעבודה לפני שהחלו לרכב עליו. ממצאים ארכיאולוגיים מיורו אסיה מעידים כי האדם החל לרכב כבר ב- 4,000 לפנה"ס . ממצאים מ Dereivka בערבות אוקראינה בהם נתגלו שיני סוסים מהתקופה מראים סימני שחיקה ממתגים . משמעות הדבר היא שהאדם רכב על הסוס סמוך מאוד לזמן הביות שלו וזה כ 3,000 שנה לפני הרכיבה המשמעותית על הסוס במזרח הקרוב "המתורבת". לאנשים אלו לא הייתה שפה כתובה , הם היו נוודים אשר השתמשו בחומרים אשר לא שרדו , מאט מאד ידוע על יכולות הרכיבה שלהם. יעברו למעלה מ,000 שנה לפני שמורשת הפרשים הסורים תופיע ותשפיע על העולם "המתורבת" בסביבות 670 לפנה"ס . מידע נוסף ניתן למצוא באתר The Institute for Ancient Equestrian Studies. ניסיונות הרכיבה הראשונים נעשו כנראה בזמן איסוף העדרים ,עלה הצורך לעלות על סוס על מנת לעקוב אחרי האחרים . אדם זריז וקל תנועה על סוס קטן לא צריך אוכף אך צריך ציוד שליטה כל שהוא . בתחילה השתמשו כנראה בחבלים רכים חתיכות עור או גידים אותם מצאו בערבות שמצפון לים השחור. עד לפני זמן לא רב רווחה הדעה כי באזור הן"ל רכבו על הסוסים בצורה מזדמנת ואקראית . אולם העובדות עתה מרמזות כי אנשים אלו היו רוכבים מיומנים ויכולות הרכיבה שלהם התפתחו הרבה לפני שחשבו בעבר. הגלגל האדם הקדמון רתם את הסוס לכרכרה במזרח הקרוב. שוורים נרתמו למחרשה בסביבות האלף הרביעית לפנה"ס במזרח הקרוב, לקראת סוף האלף נרתמים השוורים למזחלות אשר בשלב מאוחר יותר יהפכו לגלגיליות ואחר כך לגלגלים . רכבים עם גלגלי דיסק מופיעים בתחילת האלף השלישי לפנה"ס . עגלות מלחמה בעלות 4 גלגלים מתוארות בדרום מסופוטמיה בערך 2,500 לפנה"ס , הם נרתמו ליצול עם 4 פרסתנים , עם טבעות שליטה על האף נזם . מבנה גלגלי הדיסק היו משני חלקים בצורת חצי סער המחוברים עם לוחות וכנראה נעטפו עם יריעות עור מכווצות על ההיקף כצמיגים. עם הבאת הסוסים מהצפון הברברי לעולם "המתורבת" פיתחו כרכרות קלות לצורכי מלחמה וציד. הסוסים רתומים לכרכרות אילו במהרה דחקו את רגליהם של הפרסתנים האחרים לצורכי מלחמה וציד בלבד ולא לצרכים האחרים. הסוס כחיה מבויתת ומגויסת לעבודה הופיע לראשונה בין 2,000 ל3,000 לפנה"ס במזרח הקרוב. ממצאים ארכיאולוגים מהאזור מספקים את המבט הראשוני הברור לביות הסוס . ידוע שהסוס לא היה במקורו מהאזור אלא יובא מהצפון כלומר ערבות צפון אסיה . הגלגל כבר פותח ושוורים כבר שמשו כחיות עבודה. בגלל מהירותו הפך הסוס במהרה לחית הרתום המועדפת . בתחילה רתמו את הסוסים עם עול המתאים לפרים , עול זה הכביד על הסוסים הקשה על נשימתם והגביל את תנועתם. בסופו של דבר פתחו רתום המתאים לסוסים ואפשר להם לנוע ביתר קלות. בתרבות העתיקה שמש הסוס בעיקר כחית משיכה לכרכרות וזאת במשך כמעט 1,000 שנה . במאה ה 15 לפנה"ס פתחו המצרים עול המתאים טוב יותר למבנה הסוס . המצרים השכילו לפתח את הגלגל והיצולים מחומרים שונים ומסוגי עץ שונים אשר יובאו מהצפון ואפשרו בנית כרכרות קלות תנועה ומהירות עובדה אשר באה לידי ביטוי ביכולת הצבא המצרי. קיקלוקי 1350 לפנה"ס קיקלוקי היה מאמן סוסים שעבד עבור החיתים . סופר או פקיד תעדו בכתב יתדות את תכנית האימונים הראשונה לטיפול האכלה ואימון סוס הכרכרה והבאתו לכשר מלא. מסמך זה כשלעצמו הנו מאלף מאחר וזוהי אולי תכנית האימונים הראשונה שידועה ומדהימה בפרטיה. פרטים נוספים ניתן למצוא ב www.imh.org/imh/kyhplb.html

 

[tal65]

המשך...

תחילת הרכיבה בעולם "התרבותי" ההיסטוריה הכתובה החלה במזרח הקרוב .באזור זה החל השימוש בכרכרות לפני הרכיבה. באזור היו כוחות רבים וגדולים המונעים ע"י סוסים ועגלות. כוחות אלו נזקקו לסוסים בריאים חזקים בעלי כושר גופני גבוהה וממושמעים . הרכיבה הייתה עדין עניין שולי. חילות פרשים ממושמעים המאומנים לפעולה במבנה הופיעו רק אחרי 1,000 לפנה"ס . מצב הרכיבה לפני 1,000 לפנה"ס מתואר בתחריט בו מתואר רוכב לא חמוש ( סייס או שליח ) הרוכב בישיבה חמור שהייתה בשימוש 600 שנה קודם לכן בשילוב עם נזם לשליטה. רק 600 שנה מאוחר יותר הופיע הרוכב הקדום על סוס בישיבה זקופה כרוכב על גב הסוס. היושב במרכז הגב. העובדה שהסוס הקדום היה יחסית קטן כנראה לא יותר מ 120 ס"מ (בכתף) יכלה להיות הסיבה לכך שהרכיבה התפתחה מאוחר יותר במזרח הקרוב . אולם העובדה היא שאפילו היום סוסים בגודל זה ( 120 ס"מ) משמשים כסוסי רכיבה אפקטיביים סותרים סברה זו. בכול אופן הסיבה לכך שהאדם העדיף את הכרכרה על הרכיבה נשארה סמויה. במכתב קדום אשר נשלח אל המלך Zimri-Lim) 1782 – 1759 B.C ) הומלץ לו שעל מנת לשמור על כבודו רצוי שירכב בכרכרה או אפילו על פרד אך לא על סוס. יתכן וזעת הסוס נחשבה לדוחה ולכן העילי תא נמנעה מרכיבה על סוסים. ( על פי ההיסטוריונית מרי ליטואר ). במסופוטמיה הרבו להשתמש בנזם לשליטה הרוכב אחז במושכה שנקשרה לנזם בידו השניה בשוט. שליטה על הכוון נעשתה בעזרת הידיים מקל וקול הרוכב או על ידי הסטת שוי המשקל. הנזם יצא משימוש במזרח הקרוב בתחילת האלף השני לפנה"ס. בני טרויה 509 – 1,000 לפנה"ס שלטו בצפון ומרכז איטליה. כובשיהם הרומאים השמידו את במסמכים הכתובים , אולם אוצרות אומנות רבים נשארו ומעידים על השימוש הנרחב בסוסים והחשיבות שלהם. חשיבותם הצבאית של הסוסים עלתה כל הזמן וכן הפופולריות שלהם בקרב האריסטוקרטיה בפעילות תרבות שעות הפנאי כמו פולו וציד , הסוס נעשה אובייקט אומנותי חשוב המתואר באמנות הסינית עם ראש עדין צוואר ארוך אחוריים שריריים וגב קמור. הסקיתים Scythians 800 לפנה"ס מקורם ממזרח לים השחור והים הכספי אוסף של שבטים מדרום רוסיה היו אלו שבטים נבדים של אנשי סוסים בעלי אינטרס משותף. הסקיתים הופיעו לראשונה בהיסטוריה במאה השביעית לפנה"ס כאשר הם פשטו על המזרח הקרוב והגיעו עד ארץ ישראל, הם כבשו חלק מצפון איראן ושלטו שם כ 40 שנה. הסקיתים היו בעיקר קשתים המאומנים בירייה תוך כדי רכיבה. לצורך כך הם פתחו את הארכובה. אורך חייהם כנוודים אפשר להם להשמיד את רכושם תוך כדי מנוסה ולהשאיר אחריהם אדמה חרוכה. כל זה התאפשר הודות לנידות שאפשרו להם עדרי הסוסים הגדולים שהיו ברשותם. הסקיתים היו הראשונים שסירסו את הסוסים . עושרו של הסקיתי נאמד על פי מספר הסוסים שלו ורווחה אף האמונה שהסוסים ישרתו אותו בעולם הבא. חשיבות הסוסים אצל הסקיתים באה לידי ביטוי בחפצי האומנות שלהם אשר נמצאו בקברים ובהם מודגשים הסוסים והרוכבים בפעילויות לחימה שונות. הלבוש של הסקיתים בעיקר המכנסים נועדו לנוחיות הפרש יתכן כי פריט לבוש זה המכנסים הנו תודות לסוס. ימי הביניים, 600 אחרי הספירה נפילת האימפריה הרומית החלה את ימי הביניים שנמשכו כ 700 שנה . בחלק הראשון של התקופה מערכת הכבישים אותה בנו הרומאים אשר איחדה את אירופה לא תוחזקה והחלה לקרוס התנועה בכרכרות נעשתה קשה ומסוכנת בעיקר עקב עוינות בין הממלכות וברוב המקומות נעלמו הכרכרות והעגלות נשארו אמצעי תחבורה בכפרים בלבד. למרות הירידה בהתפתחות הטכנולוגית בתחומי חיים רבים בימי ביניים , הותאם הסוס למשימות שונות בחיי היום יום בתחום הלחימה והחקלאות. פרסת המזל והדלת האגדה של הקדוש דונסטן 988 – 925 אחה"ס. אנשים רבים תולים מנעל בצורת פרסה על דלת ביתם האמורה להרחיק רוחות רעות ולגרש את המזל הרע. בימי הביניים חי מפרזל בשם דונסטן. יום אחד הגיע אליו השטן וביקש ממנו לפרזל את פרסותיו דמויי תלתן. דונסטן הסכים לפרזל את פרסות השטן. תוך כדי עבודה הצמיד דונסטן את השטן לסדן והיכה בו ללא רחמים עם הפטיש. השטן התחנן לרחמים . דונסטן הכריח את השטן כי לעולם לא יכנס לבית אשר על דלתו תלוי מנעל בצורת פרסה. ומאז מפרזלים ואחרים תולים על דלת ביתם מנעל בצורת פרסה . את המנעל תולים עם הפתח כלפי מעלה כך שכל הטוב ייאסף. דונסטן לא נשאר מפרזל אלא הפך להיות הארכיבישוף מקנטרברי והפך לקדוש לאחר מותו. בימי הביניים גידלו סוסי מלחמה מיוחדים אשר התאימו לאבירים הרכובים. סוסים אלו היו גדולים וכבדים וזאת בכדי ליצור עדיפות משקלית בהתנגשות בזמן מלחמה כאחת מטקטיקות הלחימה והתחרות. סוס מלחמה שקל כפלים מסוס רכיבה רגיל. סוס המלחמה היה הסוס לקרבות אך לא היה נוח לרכיבה רגילה ולכן לא התאים לחיי היום יום . בחיי היום יום רכבו האבירים על סוסים בעלי רגלים קצרות ונוחים מאד לרכיבה . שני מינים אלו הצטיינו האחד בכוח והשני בנוחיות אולם שניהם לא היו מהירים. היה צורך בסוס מהיר אשר יעביר הודעות בין הצבאות והממלכות וכך פותח סוס מהיר בשם קרוזר, אבי סוס המרוץ. הקרוזרים היו חזקים דקים וכנראה בעלי דם חם ( תורכים , ערבים או ברב ) . מקור סוסי הקרוזר היה בממלכת נפולי. הנפוליטנים השיגו סוסים מאפריקה והכליאו אותו עם סוסים אירופאים . התוצאה הייתה סוס מהיר ביותר. נוצר ביקוש רב לסוסים אלו בכל אירופה ועד לאנגליה . סיכום לנו היום קשה מאד לדמיין את העולם לפני הופעת הרכב הממונע . הייתה זו תקופה ארוכה בה הסוס שלט ללא עוררין. הסוס הוא ללא ספק החיה החשובה ביותר בשרות האדם אשר עזרה לו לעצב את ההיסטוריה. חלקים מפעילויות העבר עם סוסים מתקיימים היום בענפי ספורט שונים הקשורים לסוסים חלקם אף פותחו לרמת אומנות בתקופות השונות.

 

[i love INDIANA]

אבו דני!! לטאגליין מיד!