מה שאנשים אוהבים אפילו יותר
זה מיתות אלימות, עם עדיפות לרצח, ושיהיה כמה שיותר מזעזע, וכמה שיותר הקורבן סובל ככה זה מעורר יותר סקרנות. בבלוג אחד, שכבר לא היה יכול לסבול את זה, הופץ קוד סקריפט למניעת הצפה במבקרים שמחפשים את סרטון הוידאו שהפיצו ה"מיליטנטים האיסלמיים". הבלוג הזה לא הפיץ בכלל את הוידאו, אבל רק בגלל שהוזכר בו שם הקורבן הגיעו אליו עשרות מחפשים בדקה. הוא נתן קישור לסטטיסטיקה של מילות החיפוש על פיהן הגיעו אליו ממנועי החיפוש. זה היה מדהים, כל פעם שרעננת את הדף נוספו עוד מלא מחפשים. זה היה כמו מתקפת ארבה. יש אתרים שמתמחים בתמונות וסרטי "סנאף" חוקיים. הם מפרסמים תיעוד מתאונות, פיגועים, פשעים שנתפסו במצלמות אבטחה, סרטונים ותמונות שמפרסמים ה"מיליטנטים". פורנו של מוות ואלימות. אני חושבת שהמשיכה לכך מורכבת, זה יותר מאשר לראות את הזולת נופל קורבן לאלימות קיצונית. יש בזה משהו מן הנסיון להתמודד גם עם הפגיעות העצמית, עם הפגיעות של הגוף האנושי, עם המוות שמצפה בסוף, עם האימה, עם הטבע האנושי והטבע בכלל.