אוף! שימות כבר!
זה באמת ספר אדיוטי, ולפי הספירה שלי יש עוד שניים בקנה (שבע שנות לימוד ופרק סיום של שנה באזרחי, זה שהארי הקדוש בכלל לא מתכוון ללמוד השנה האחרונה, זה פרט שולי... ואיזה מסר זה נותן לנוער שלנו???) שעוד לא נכתבו (ושמורים היטב בכספת). אז צפויות עוד לפחות 4 תקופות הסטריות (כשיצאו את הספרים באנגלית וכשיצאו התרגומים) וזה בלי בכלל להזכיר את הסרטים שהם פיאסקו אחד גדול. די כבר. שימות! הרי מישהו בסוף חייב למות, לא יתכן עולם שבו יחיו הארי הקדוש ותום החידה. אם יכולים לנחש לאיזה אסכולה אני שייכת... אני בעד שרולינג תוכל להתפנות לכתיבת זכרונותיה שלאחר הפירסום - אני זוכרת את היום שבו כתבתי את סוף הסיפור, זה היה עוד כשרק יצא הספר השלישי. גמרתי לכתוב אותו, ורציתי לגשת מיד לכספת, אבל אז צילצל הטלפון, בסוף שמתי את הסוף בתיק ויצאתי מהבית, החזקתי אותו חזק חזק הייתה לי הרגשה נורא שמישהו ינסה לשדוד אותי. עד כדי כך שלא עזבתי את התיק גם כשצעירים וצעירות עצרו אותי לקבל חתימה, היה נורא לא נוח. - העיתונות הלונדונית אינה יודעת גבולות, אבל יש צלם אחד שאני ממש אוהבת, הוא תמיד מצליח להוציא ממני את המראה הפנימי שלי. - השחקן, |שם מלא כאן|, המשחק את דארקו מאלפוי ניגש אלי יום אחד כשבאתי לבקר בסט, ובעינים דומעות ממש הודה לי על הכל, לאנשים לא אכפת שאני משחק את הרע, הוא אמר, בזכותך אני כוכב. הוא כזה ילד טוב ושחקן מוכשר. או שמא היא כבר הוציאה ספר כזה? >ספל חמאה עם חום<