מאיפה?

[דז]

מאיפה?

מגיעות כול התקוות,ואיך אפשר לעצור אותם?

 

[No@m]

גם תוהה...

אם יתבהר אדאג להודיע לך...

 

[שרון בת28]

המקום שבו נולדות להם תקוות

הרצונות , השאיפות , התשוקות , ההויות , החלומות , התאוות הם חלק מהמקומות שבהם נולדות התקוות . אנחנו רוצים משמע שאנחנו מקווים ואין לנו אפשרות לעצור את זה .. אבל בעצם למה אנחנו רוצים להפסיק תקוות ??? מה רע בלחלום?? מה רע בלרצות דברים בלשאוף להשגים ??? אנחנו מקווים כי אנחנו שואפים , השאיפה לדברים מוחשים , או דברים עילאיים היא בגדר תקווה לחיים טובים , אז מה רע בזה ??? אני מקווה שיהיה טוב , מאחלת לך שבת נפלאה עם קצת אופטימיות והגשת תקוות שרון @}-}---

 

[דז]

תודה רבה השבת היית לא רעה בכלל

 

[גחלילית זוהרת]

דז!!!

התקוות מגיעות מאי שם...מהמעמקים...מהמצולות לא ניתן להפסיק לקוות (וטוב שכך!!),התקוות והחלומות והשאיפות... והאהבות והרצונות... הכל... מאי שם... שולחת לך סל של כוכבי תקוות רק טוב!!

 

[דז]

תודה מתוקה

אני אשלח לך חזרה סל ,מלא נשיקות, וורוד ,ופרחים ,אבל תקוות בלי היכולת להבטיח שהם מתגשמות,? את כול כך מתוקה תודה רבה .

 

[סגול מתעקש]

דזזזזזזזז, הדרך הכי מהירה לעצור....

אותם זה ``עצור או שאני יורה``, אבל באמת לא ברור לי למה לעצור משהו בכלל בעולם הזה. אני גם לא ממש מאלה שעוצרים על מנת לחשוב, אני חושב בתנוע. אני חושב שאם אני אעצור יגמר לי האוויר (משהוא כמו לכריש). בכל מקרה אני באמת ממלית בחום לא לעצות תקוות, ולא לחפש את המקור שלהן, אלה למצוא את התקוות המתאיםמות ביותר בשבילך!!! ברכות לרגל השאלה (מודה כבר הרבה זמן אני מחקה שמישהו יזרוק את השאלה הזאת, מה לעשות מתבקשת מהשם של הפורום). כל טוב, סגול

 

[דז]

שמחה

ששאלתי שאלה שרצית שישאלו. אך בוחרים תקוות,אני עוצמת את הענים פותחת הם כבר פה ,מאיפה למה כמה לא מגלות,ואז במצמוץ קל הם מתמוססות,ומשאירות אותי מסתכלת בכוכבים שעות ,מנקה את הבית בלי שם סיבות,בוהה בעמודים רקים שעות. אז למה בשביל איזה סחיפה של רגע בכול תקווה בשביל צפצוף פנימי שבא ממפתח הלב ורגש מעולה לכמה שניות.את החור שאחרי ,ריקנות ובדידות חוסר עצות,ושהתקוות נופלות אני מסתגרת ,הופכת קשה ,הופכת אחרת זה באמת שווה? ומה זה תקוות שמתאימות לי כאלו שיתגשמו?,יש גם כאלו,אבל שוכחים מהם מהר,והתקוות שנפלו ,הפ נופלות לתהום``פצע שחור`` שלא מפסיק לכאוב.

 

[haim29]

בזכות המשמעות נמשיך

התקוות חייבות להימשך. אתמול נכנסתי לפורם נפגעי תאונות דרכים על-מנת לבקש עצות מה לומר לאישה מקסימה בעבודה שלי שהיום יום הלוויתו של בנה הצעיר שנהרג בתאונת דרכים. ענתה לי מישהי שבנה ובעלה נהרגו, והיא ממשיכה לחיות עם כל הקשיים הבילתי ניתנים לתיאור שלה. אם היא ממשיכה, בטח ובטח שאנחנו עם קשיים שכמה שהם גדולים, ואני לגמרי לא מזלזל בהם חייבים להמשיך בתקווה ואמונה. תמיד , אם מתאמץ מספיק, נמצא משהו / מישהו , משמעות כלשהי לחיות בשבילה. חייבים, פשוט חייבים. ואז ממשיכים עם נופך של כאב בחיינו, אבל ממשיכים ומתישהו, קשה ככל שזה יהיה להאמין, מגיעים רגעים מדהימים, ואנחנו מרגישים בתוכנו תחושות שחשבנו שאולי כבר לא שם.

 

[קיים]

חייבות ונמשיך לעזור להן להתקיים

 

[גחלילית זוהרת]

חיים!!!!

הן חייבות והן אכן תמשכנה....ככה זה ותמיד תמיד חייבים להאמין שבין קפלי הכאב והיגון מסתתרות להן כמה תקוות לפעמים קטנטנות... ומותר לגעת בהן ולחוש אותן ולקוות רק - לטוב!!! שא ברכה