מאיפה מתחילים..:(

מאיפה מתחילים..:(

חיפשתי פורום מתאים וזה מה שהיה הכי קרוב.. איבדתי את הגרוש היקר שלי , שבעצם רק מסמך הגירושין אישר שאנחנו לא חיים ביחד אבל היינו הכי קרובים שיש .. מאיפה אוספים את השברים ? ואיך לעזאזאל מגדלים את 2 הילדים המדהימים האלה שלא מעכלים.. ורוצים להמשיך את החיים הקודמים של ישובו עוד? ככה ביום בהיר אחד מתפרק העולם,,
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

יקירתי, בנסיבות אלה הגעת למקום הנכון ,כאן יבנו אותך ואת אבדנך , ואת שואלת מאיפה מתחילים ..אין לזה התחלה וסוף ,פשוט עוברים כל יום ביומו ,וכל יום בוחרים בחיים ,מחפשים את היש , מודים על הטוב, ומתמודדים עם הקושי והכאב. את האבדן מעבדים ועוברים תהליך ואין קיצורי דרך, את מוזמנת להיכנס למאמרי הפורום ולקרוא שם על דרכי התמודדויות . כאן החברים ואני נסייע לך ככל שנוכל , את מוזמנת לפנות אלי במסרים שולחת לך חיבוק כח טלי
 
../images/Emo24.gif

הגעת לפורום הנכון אני מחזקת את מה שכתבה לך טלי הכותבים והכותבות פה יעזרו לך בהתמודדות עם האין חשבת שבגרושין נפסק הקשר של הזוגיות אבל ממשיכים להיות ההורים של הילדים ממה שכתבת מבינה שקשה לך וקשה להם , שולחת לך כוחות להתמודד עם הבאות תקראי בהודעות בפורום בטוחה שתמצאי ענין בדרך ההתמודדות שלהם במצב הזה ואולי גם תוכלי לקחת משהו לחיים הפרטיים שלך , לישם לטובת החיים שלך ושל הילדים
 
../images/Emo201.gif אז זהו לא בדיוק מתחילים יותר נכון איך

ממשיכים. ובכן אין דרך אחרת אלא להמשיך מכאן והלאה כי את הנעשה אין להשיב. עם הזמן לומדים להבין איך דברים פועלים אחרת, איך הקשר שנותק הופך להיות לעבר והקשר שלך עם עצמך מתעצם ומגלה לך דברים שלא היה לך זמן ואפשרות לגלות כאשר היתה הזוגיות , לטוב ולרע. לומדים למלא תפקידים שלא היו מתפקידך ולהוסיף אותם לאלה שהיו מתפקידך לעשות . האחריות מתעצמת וחופש הבחירה הוא רק בידייך. אין על מי לכעוס אלא רק על עצמך אם העבודה לא נעשתה כמו שרצית, אין את מי לשבח ולהעריך, אין את מי לנחם אלא רק את עצמך, את ילדייך וחברייך שעדיין איתך. חייבת לדאוג לעצמך לאכול להתרחץ להיות בריאה לנקות את הבית לבשל ועוד מטלות שיחזיקו אותך ואת ילדייך. וכך לאט לאט כי אי אפשר לעשות זאת מהר, מתרגלת למציאות החדשה. והעצובה. אך עם מחשבות לעתיד טוב. האחת שלו2 קבלי חיבוק מחזק ותומך וכל הכבוד לך שנכנסת לפורום יחודי למקרים שכמונו.
 
למעלה