מאיפה זה בא לנו?

noa128

New member
מאיפה זה בא לנו?

במסגרת ההתארגנות מחדש של הפורום המופלא הזה - מתבקשת אני חושבת גם התייחסות למקור ההתעסקות הזו של כולנו בתחום הזה, המופלא. האהבה לתחום, למקצוע, היכולת להעריך וליהנות מביצועים מקצועיים של קולגות. ומעניין אותי - האם גם אתם שותפים להנאה מסרט/סדרה משובחים מבחינת בימוי/צילום/עריכה/משחק/תסריט? או שהעניין שלכם בתחום הוא טכני-יצירתי? למשל: מי ראה (היה אתמול ונדמה לי שגם היום בטלויזיה) את "קדוש" של עמוס גיתאי? אני ראיתי (בעוונותי - בפעם הראשונה - לא יצא על מסך גדול, וחבל), ונהניתי מ א ד מהבימוי, המשחק והצילום של הסרט המופלא הזה. היו שם כמה סצינות מופלאות, עם מינימום טקסט אבל בימוי משחק וצילום... פשוט מדהימים.
 

xLoVer

New member
אני יגיד לכם ת'אמת...

מאז שאני התחלתי ללמוד ולהתעסק עם צילום קשה לי לראות סרטים...פשוט לא מצליח להתרכז בתוכן הסרט
רוב תשומת הלב שלי מופנת לאיכות הצילום, איכות התמונה תנועות המצלמה, זויות, אני פשוט לא יכול להתנתק מזה
זה מפריע לי להינות מהסרט... לפחות אני נהנה מהצילום
 

GGOODD

New member
אני...

בדומה לך, לא יכול לראות סרט מבלי לנתח אותו לפרטי פרטים, זוויות, עריכה, סאונד, תאורה וכל אספקט של הפקה... אני גם מתחיל לחשוב על מעבר, לוקיישנים, איך השיגו דברים מסויימים לסט, ניצבים וכו'... אבל בניגוד אליך אני גם מצליח להנות מסרטים... חוץ מהניתוח של הסרט אני גם בד"כ מצליח להתרכז בעלילה ולנסות גם להבין את המסר של כל סרט ותוכנית... בסוף צפייה בסרט יש לי שני חוות דעת, האחת האם הסרט טוב - משמע האם נהנתי מהסרט כצופה ולא כאיש קולנוע. והשניה מבחינת הפקה - מקצועית האם הסרט טוב. יכול להיות מצב שיהיה סרט שבו הצילומים לא יהיו מוצלחים במיוחד העריכה איטית ולא טובה והסאונד לא מקצועי, אבל אני כן אהנה ממנו כצופה... ולפעמים אולי זה יותר חשוב, מאשר הפקה טובה. אבל בד"כ הם הולכים יד ביד והפקה שהיא לא טובה גם לא תוציא צופים מרוצים... זו דעתי בכל אופן
 

noa128

New member
זה עובר..../images/Emo13.gif גם לי הייתה תקופה

די ארוכה למעשה, שבה הרגשתי שהמעורבות וההיכרות עם התחום "מקלקלת" לי את ההנאה מצפייה. זה עבר, היום אני שוב נהנית גם מסרטים/סדרות נטו - מדע בידיוני מתוסרט טוב - לא "רואה" אפילו את האפקטים ואת הגרפיקות, נהנית מהסרט נטו, אבל כשפתאום יש איזו הברקה - זה בבחינת דובדבן על הקצפת - בלי שום קשר - פשוט לומדים עם הזמן לראות בזה מימד נוסף להנאה. הסוד הוא למצוא פרטנר/ית טוב לצפייה, כי מי שלא מצוי בעניין כמוך, ולא רואה את מה שאתה רואה - זה באמת מקלקל לו את ההנאה
. יש סדרות מסוימות (רצח מאדום לשחור נגיד) שאני רואה רק עם הפרטנר שלי - כי אני יודעת שישנם אנשים שלא ימצאו בהם את ההנאה שאני מוצאת, כי אין להם את היכולת להעריך וליהנות מהוירטואוזיות בבימוי צילום ועריכה. אבל קומדיות (ריימונד) אני אהנה נורא לראות עם הילדים שלי - בכלל בלי להתייחס לקטעים ההפקתיים שבהם. השבוע ראיתי איזו קומדיה, לא זוכרת אפילו איך קראו לה - משו אידיוטי להפליא - אבל מבויים... הייתה שם סצינת פתיחה מדהימה. ישבנו בנזוגי ואנוכי פעורי פה למראה סצינה מורכבת מאד הפקתית, מחפשים איפה הקאט. אין. אשכרה אין. הסצינה הזו צולמה כולה בטייק אחד ארוך-ארוך... וברור שהיו כאן לא-יודעת-כמה טייקים עד ה"פרינט" - פשוט מאסטרפיס בהפתעה באמצע הקשקוש בלבוש הזה... מקווה שאמצא כאן פרטנרים נוספים ל"שריטה"
 

GGOODD

New member
תראי...

אני חושב שאני מכיר דיי טוב את הפורום (
) ואני יכול להעיד שבטוח יש כאן מספר פרטנרים לשריטה הזאת שנקראת הפקת וידאו, אני אחד ה"שרוטים" "שלום אני גדי.. ואני שרוט על וידאו"
 

Deosette

New member
לדעתי קדוש היה זוועה מבחינת בימוי

קשה לי להצביע למה, האמנם ביים יפה אבל הייתה איזשהו בעייתיות תימטית בסרט הזה, ראיתי אותו היום ונורא עיצבן אותי. נראה שעמוס גיתאי הוא לא יותר מאשר פחדן... לדוגמא איך שהיה לונג טייק על סצנת האהבה בין סמי חורי והדתייה ששכחתי את שמה, איך שהם מתפשטים, מלמעלה בלבד! ואז חתכו בידיוק שסיימו להפשיט. אחר המכות, שומעים צרחה אך לא מראים... מה זה תיאטרון? רדיו? הרי היופי של הקולנוע זה להראות. גם הצילום היה סטנדרטי למדי המתחזה למשהו אומנותי. המשחק היה טיפשי והתסריט לא אמין מבחינה של דיאלוגים. התאכזבתי מהידיעה שעשו ממנו כזה סיפור בפסטיבל קאן. לגבי פגיעה בחווית הצפייה, אצלי דווקא זה לטובה, זה פותח יותר את העיניים, שמים לב ליותר אספקטם יפים שהבמאי רצה להעביר בעוד שאחרים לא רואים. רמת הביקורתיות עולה, וכך יורדת ההשפעה מהסרט, השאלה האם זה טוב או רע...
 

noa128

New member
תראי.. זכותך לדעתך כמובן

אני לא מתווכחת או מנסה לומר שאולי לא הבנת, וגם לא שולחת אותך לראות את ה"פסיון" על ניחוחות הסנאף שלו - רק מראה לך שוב כמה דיעות שונות וביקורת לכאן ולכאן יכולה לייצר יצירת אמנות אחת. ולשאלתך - מהנסיון שלי - הקטע של ירידת השפעת הסרט ועליית הביקורתיות היא שלב שעובר - ברגע שאת מתחילה בעצמך ליצור, ומקבלת פרספקטיבה על כך שהיצירה היא בראשו ובדמיונו של היוצר, מה שהופך את כל מה שהוא עושה ללגיטימי, מכיון שרק הוא יודע למה התכוון - ולביקורת מקצועית עליו ניתן משקל אחר, כי תמיד ישנה אפשרות שלתוצאה הזו בדיוק הוא כיוון... לא כי הוא פחדן - אלא כי זה הביטוי האמנותי שלו, עם הקסם והייחוד ש ל ו.
 

Deosette

New member
אז זהו, זה הבעיה

הבמאי רוצה להעביר משהו לצופיו, ואם לא מבינים את כוונתו זה יכול להיות מאוד מתסכל. לכן לאחרונה אני עוברת מעיין משבר, בתור במאית בחיתוליי, האם שווה ליצור סרט וכל כך להתאמץ עליו כשממילא לא מבינים אותי? זאת אחת השאלות שאני מתמודדת עמו יום ביומו. לכן כשאני רוצה שמישהו פיספס רעיון או טעה במה שהבמאי רצה להעביר זה כה מרתיח אותי ואני יכולה להתשתולל כהוגן. למשל לפני כחודש היה דיון בפורום סרטים על מה שהבמאי רצה להעביר ברקוויאם ומישהו פשוט אמר משהו מוטעה לגמרי וזה לא שזה סרט כזה מסובך וכזה פילוסופי שקל כל כך לפספס, אבל זה הרתיח אותי בטירוף ואני פשוט הייתי שלוחת כל רסן ותקפתי אותו לגמרי. ברור שלא הייתי מעודנת, אבל אם זה היה הסרט שלי הייתי נפגעת מאוד. לא כל במאי רוצה להשאיר פרשנות פתוחה, הרוב יש רעיון חד וברור והם מצהירים רבות גם מהו, למי שלא הבין.
 

OrlyNL

New member
איך אני התחלתי....

תמיד ידעתי שאני רוצה "לעשות" טלוויזיה, רק לא ידעתי באיזו צורה (בימוי? צילום? כתיבה?) כשהגעתי לבי"ס שבו אני לומדת, ישבתי בפעם הראשונה בחיים שלי מול מערכת עריכה וכמו בסרטים נדלקה הנורה ואמרתי לעצמי "זה מה שאני רוצה לעשות בחיים - לערוך", אני לא אשכח את היום הזה בחיים שלי. מאז אני רק נהנית יותר ויותר מהעריכה, נהנית ללמוד עוד ועוד וקצת מהכל, והנה, עוד לא הספקתי למצמץ ועוד חודש יש לי תואר (טפו טפו טפו) בקשר לצפייה בסרטים - אולי בהתחלה היה לי את הקטע הזה, שהייתי "מנתחת" את הסרטים, אבל עבר לי מהר מאוד. מה שכן, אני יודעת להעריך עריכה טובה כשאני רואה אותה וזה מוסיף לי עוד "נדבך" של הנאה מהסרט.
 

תומשיו

New member
אני תומר מה"שרוטים" (ולא מהסרט...)

הניתוח הבלתי פוסק של עריכת הסרטים וצילומם (אם אני אפרט הכל - זו תהיה רפיטיציה משעממת למה שגדי ונועה ציינו) חדר גם אל ליבי. אני בניגוד לנועה (או שלא קראתי נכון...) הופך את ה"שריטה" להזדמנות...למה אני מתכוון? תראו, צילום ועריכה משובחים מעלים בשפתותיי תחושת סיפוק וקנאה בו זמנית. גם אם המשחק רע (עד גבול מסויים) - זה עובר דרך המסננת הביקורתית שנמצאת אצלי במוח...או שבתגובתך קראת לזה "הדובדבן", נועה... בקיצור - גם אני שותף למחלה/קלישאה ושמה "אהבה לתחום צילום ועריכת וידאו". באשר אלי - מאז ומתמיד פיתחתי אהבה לתחום הקולנוע - אולם במסגרת התואר הראשון שלי במסלול האקדמי של המכללה למינהל בת"א > התמחתי במגמת צילום ועריכת אייטמים חדשותיים לטלוויזיה. במקביל ערכנו את תוכן הכתבות ל"מהדורת חדשות" שלמה. ניתן לומר שבשלב זה כבר ידעתי מהו ייעודי ולאן אשאף...
 

noa128

New member
תומר אחי ../images/Emo13.gif

איתך בהפיכת השריטה להזדמנות.. מבחינתי קיבלנו במתנה עוד כלי ליהנות מקולנוע/טלויזיה. להתעלם מהביקורתיות אי אפשר מול כל מיני חלטורות שעולות לאויר... ואם עולה בך ביקורתיות ובמקביל הערכה מידי פעם - בורכת בעוד משהו יקר מפז: סטנדרטים שמכווננים נכון - לכיוון ביצוע מקצועי (בניגוד ל "איך שיחקו אותה בלואו באדג'ט"). וזה בטח לא רע...
 

1אורניתה

New member
צריך לעשות הפרדה

חייבים למעשה,ממה שאת אומרת אז גניקולוגים אמורים לא להנות מסקס נכון??? דווקא בגלל זה אני שמה את עצמי כצופה הממוצע הקטן ואז כל תהליך הביקורת שלי הוא הרבה יותר פשוט וממצה וההערות הן בד"כ הערות עקרוניות ולא קשקושים (חשובים)על חודו של פיקסל/פריים
 

Deosette

New member
נכון אמרת

צריך גם לדעת גם על מה לשים לב... למשל "המזכירה" על התסריט, "רקויאם לחלום" על העריכה, "רציחות פשוטות" על צילום וכיו''ב. מה, אני לא אתחיל לנתח סרט נוסח אמריקן פאי... רוב הסרטים ההוליוודים מאז ומעולם בדר''כ ניסו להסיט את תשומת ליבנו מהשפה הקולנועית.
 
למעלה