מאיזה גיל מתחילים?

[cומcו]

מאיזה גיל מתחילים?

איך ניתן לזהות כשרון לאומנות? האם צריך לעשות ולתת לתינוק להסתכל? או לתת לו להסתבך לבד וליצור דבר מה? אשמח שתתני עצות לגבי גילאים שונים בהתפתחות התינוק (אם יש טבלה אז עוד יותר טוב)

 

[אדוה קסם]

כשרון וחינוך לאמנות

אני בהחלט בדעה שחובה להכיר לילדים אמנות, אומנות וכל פעילות יצירתית באשר היא. לדעתי, בכלל, חובה גם להכיר לילדים מוזיקה, מדע, ספרות ופילוסופיה ומה לא. אני משקיעה המון בחינוך של ילדיי הפרטיים, כמעט מתוך הנחה שמערכת החינוך הפורמלית היא בגדר בייביסיטר, ולא משם ירכשו ילדיי את ההשכלה הרחבה שמגיעה להם. אני גם חושבת שחשוב מאוד לעודד כשרונות ותחומי עניין אצל ילדים בכל גיל. ויחד עם זאת... עקרונית, מתחילים הכל בגיל אפס, אבל צריך לשמור על פרופורוציות. אפשר בהחלט להראות לתינוק יצירה, אמנות וכל דבר אחר, אבל מתוך הבנה שמפתחים כאן רק הרגלים (שלנו, ההורים), ולא באמת מלמדים את התינוק משהו. קשה לומר בדיוק מאיזה גיל מתחיל הילד לקלוט משהו ממשי, בפרט שאכן יש הבדלים בין ילדים כשרוניים במיוחד לבין ילדים אחרים. לכן אני מתכוונת ברצינות לכך שכדאי להתרגל מגיל אפס להתייחס לתינוק כאל מי שמסוגל ללמוד ולהתעניין, כי אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק באיזה שלב הוא אכן יהיה כזה. ככלל, ילדים בגיל הרך לומדים בעצמם, מהסביבה (ולא מהוראה פרונטלית), ולכן החשוב הוא לשמור על סביבה עתירת גירויים ומעודדת. בפרט בתחום של אומנות שימושית ויצירה, אם לא ניתן לילדים אפשרות, הם לא יידעו שזה קיים. בעיניי, פעילות כזו היא הבסיס לכל חשיבה יצירתית, וחשוב להקפיד על שני הדברים שהזכרת כאחד: מחד, לתת לילד להתנסות בעצמו בכמה שיותר חומרים וטכניקות, ולהמציא בעצמו שיטות וגישות חדשות; מאידך, להראות לו עבודה בטכניקות בסיסיות, ואם יודעים ורוצים - גם בטכניקות מתקדמות (בגיל מאוחר יותר), כדי שיידע מה קיים (ומשם - הדמיון הוא הגבול). לא ידוע לי שיש טבלאות התפתחות לפי גיל, אלא לגבי הציור הפיגורטיבי - קו, עיגול, צורת אדם וכו', אבל אין לי טבלאות כאלה; בכל מקרה, כל גננת אמורה להכיר היטב את הטבלאות הללו. לפני גיל הגן אין כל "דרישה" כזו, כלומר, אם פעוט יודע להחזיק עפרון או צבע היטב כבר בגיל שנה וחצי או שנתיים, הרי שיש לו, מן הסתם, כשרון מוטורי מיוחד; אבל אם אינו יודע לעשות זאת, זה לא אומר שאין לו כשרון כזה. אז מה לעשות? להראות לילד מה עושים ולהסביר, גם כשהוא עדיין קטן, ולתת לו להתנסות בהתאם לגילו. פחות חשוב ללמד אותו בגיל צעיר מאוד לבנות מודלים מסובכים או להשתמש בטכניקות קשות; יותר חשוב להציג לו מגוון חומרים ולפתח את דמיונו. הניחו בסביבתו כמה צבעים, דפים, מדבקות וכו', ותנו לו להתנסות לבד. אם הוא מתקשה, הדגימו, או עבדו ביחד. לאט-לאט אפשר להוסיף חומרים, וכן, תמיד כדאי לעבוד ליד הילד. ילדים הרי מחקים את המבוגרים בסביבתם. לפי תגובות הילד תרא כבר לבד אם כדאי להתקדם למשהו חדש, ואם הילד הספציפי שלכם מעדיף דוגמאות ברורות או התנסות אישית - הרי יש כאן גם עניין של העדפה אישית. ומה בעניין הכשרון? כאן ההמלצה שלי חד-משמעית: לראות כל ילד כאילו היה מוכשר באופן מיוחד. כל ילד ירוויח מעידוד לפעילות יצירתית (ואותו הדבר נכון ביחס לפעילות או למידה מכל סוג). גם אם הילד אכן מוכשר במיוחד, אין שום סיבה או צורך לרשום אותו לחוג אמנות מיוחד לפני גיל ביה"ס. אם, לעומת זאת, הילד ממש לא מתעניין ביצירה ואינו משתף פעולה - אין הרבה מה לעשות. ובכל זאת, במקרה כזה כדאי מאוד לבדוק אם אין צורך באבחון מוטורי: יש ילדים בעלי כשרון אמנותי ויצירתי, אבל קושי במוטוריקה עדינה, שיכול לגרום להם תסכול רב - ולהרחיק אותם מן היצירה. במקרה כזה, כמובן, התערבות טיפולית של ריפוי בעיסוק חשובה ביותר, ורצוי להתחיל בה מוקדם ככל האפשר. תיהנו ובהצלחה!