מאיקה, למה!
למה את בכל זאת החלתת לא לכתוב! אני לא מרשה לך! את לא יכולה רק לעזור ולא לקבל עזרהמאחרים, הבטריה תגמר ואז... ואז את יודעת שיהיה עוד יותר קשה, בבקשה , על תפסיקי לכתוב, כי בטוח את לא מפסיקה לחשוב על הדברים שמתרידים אותך יום-יום, שעה שעה ,דקה- דקה... וזה שאת שומרת על אחרים -- זה לא צורה נחונה לשמור. את יודעת שאוהבים אותך ודועגים לך.נחון שזה נעים שאת תומחת ועוזרת, ואת יודעת שזה עוזר לך, אבל תני שאנס לאחרים לעזור לך ולהרגיש שהם עוסים בשבילך משהו. על תפסיקי לכתוב!!!!!! אני אוהבת אותך ורוצה שתרגישי כמה שיותר טוב, ואני יודעת שבשביל זה צריך לעבוד יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה... נעסה זאת יחד, מאיקה!!!! אירקה שלך, ויוליק.