מאיה יקרה

[מלאה]

מאיה יקרה

אני משתתפת בצערך מעומק ליבי. רק עכשיו קראתי על הטרגדיה הנוראה שפקדה אותך. מאיה אין מילים שיצליחו להעביר עד כמה אני מבינה אותך ואת האובדן. לצערי אני פיתחתי את המחלה מאובדן דומה. מאיה אל תיפלי תזכרי את הצוואה שהוא השאיר מאחריו את הצוואה לחיים, כל לילה תביטי לשמיים ותחפשי את הכוכב שלך הכוכב שיגן עליך ושידרבן אותך להחלים ולהמשיך לחיות גם בשבילו. בתקופה שאני עברתי לא מצאתי נחמה, במידה מסוימת עד היום אין נחמה שאלתי את עצמי עשרות ואולי אלפי פעמים למה לא אני?? ושום תשובה לא הניחה את דעתי היום אני יכולה לענות את התשובה הבנאלית ביותר- זמני עוד לא הגיע. תזכרי את התשובה הדבילית הנ``ל זמנך עוד לא הגיע עוד לא מיצית את היעוד שלך וכנראה שהוא כן.. לא אני ולא אף אחד אחר בעולם יודעים מה זה היעוד הזה.. בדיוק כפי שאנו לא יודעים מדוע בכלל הגענו לעולם כך אנו גם לא מבינם מדוע אנו הולכים ומה קורה עם מי שכבר לא איתנו. את תראי אותו ברחוב במכולת בקניון את תראי אדם שיש לו את אותם עיניים את תזכרי אותו תמיד ותראי אותו לנצח בדמיון.. ובדמיונך הוא ישאר צעיר לנצח. אני מקווה שלא עיפתי אותך עם גיבוב דבילי של קלישאות זה מה שיצא לי אני מאחלת לך שלא תדעי עוד צער לעולם אוהבת מכל הלב מ

 

[הדבורה מאיה]

מלאונת

תודה לך. התשובה הזו אכן נשמעת כל כך...לא נכונה...דבילית כדברייך. ולא יכול להיות שהוא מיצה את היעוד שלו. לא בגיל כזה 24. הוא רק התחיל... השאלות הללו...אני מניחה שאף פעם לא אדע את התשובה. מי שאומר שהוא יודע....שיאמין. מי שמאמין באלוהים...ויש לו את כל התשובות....אולי טוב יותר ככה. אבל אני כבר לא יכולה להאמין. לא אחרי זה. ואני מניחה שאני באמת אראה אותו בכל מקום....את העיניים, את החיוך, את המבט...והוא באמת ישאר אצלי צעיר לנצח. כוכב עליון....מלאך בשמיים. תודה לך, יקירה. מקווה שכולנו לא נדע עוד צער. לפחות לא כזה. אוהבת אותך מאיה