מאז שאמי נפטרה (לפני כחודשיים וחצי) הכל מרגיש לי מחורבן
המצב רוח ירוד, וכל החיים איבדו משמעות.
לא שהרגשתי מעולה קודם לכן, ולא שחיי היו שמחים ומלאי תוכן, אבל איכשהו הצלחתי להרים את הראש מעל קו המים, ולראות במעומעם את קרני השמש.
עכשיו אני בצלילה עמוקה לתוך תהום רגשית עגומה ולא מוצאת איזשהו קרש להיאחז בו.
אני שואלת את עצמי - למה בכלל אני משתפת את מי שיקרא, בסך הכל רוב האנשים עסוקים עם עצמם ולאף אחד לא באמת אכפת מה עובר על מישהו (לא לטוב ולא לרע - וזה כולל גם אותי).
התשובה שאני נותנת לעצמי - שככה בא לי וזהו. שופכת מה שיושב לי על הלב בשביל להתנקות קצת מה"בעסה" (איך כותבים? באסה או בעסה ? לא משנה להוציא את כל החרא מהלב. נו טוב, לא כל החרא אבל חלק ממנו).
חג שמח לכולם
המצב רוח ירוד, וכל החיים איבדו משמעות.
לא שהרגשתי מעולה קודם לכן, ולא שחיי היו שמחים ומלאי תוכן, אבל איכשהו הצלחתי להרים את הראש מעל קו המים, ולראות במעומעם את קרני השמש.
עכשיו אני בצלילה עמוקה לתוך תהום רגשית עגומה ולא מוצאת איזשהו קרש להיאחז בו.
אני שואלת את עצמי - למה בכלל אני משתפת את מי שיקרא, בסך הכל רוב האנשים עסוקים עם עצמם ולאף אחד לא באמת אכפת מה עובר על מישהו (לא לטוב ולא לרע - וזה כולל גם אותי).
התשובה שאני נותנת לעצמי - שככה בא לי וזהו. שופכת מה שיושב לי על הלב בשביל להתנקות קצת מה"בעסה" (איך כותבים? באסה או בעסה ? לא משנה להוציא את כל החרא מהלב. נו טוב, לא כל החרא אבל חלק ממנו).
חג שמח לכולם