מאז לכתך
מאז לכתך אין נימפות עוד בירוק הסבך. על מות המסתורין אבך. קרעי דימיון כערפילים חבקו סאטירים בנופלם אפיים ארצה בעוברך. מי היאור המבורך עומדים ריקם מאז לכתך כחרבה בת תלאובה בממלכתך העצבה, בה אין חיים בהעדרך. קנה וסוף מרשרשים. כנועים, ספוגי תחושת אשם. מתי שוב יחלל לך פאן. קנטאור צרור פרחים יחפון וזר יקלע לך, מבושם. חשכת היער הכבה במחנק צינוק עלוה, התפלל עוד לשובך כמעוף יונה אל השובך, או חץ ארטמיס הנאוה?
מאז לכתך אין נימפות עוד בירוק הסבך. על מות המסתורין אבך. קרעי דימיון כערפילים חבקו סאטירים בנופלם אפיים ארצה בעוברך. מי היאור המבורך עומדים ריקם מאז לכתך כחרבה בת תלאובה בממלכתך העצבה, בה אין חיים בהעדרך. קנה וסוף מרשרשים. כנועים, ספוגי תחושת אשם. מתי שוב יחלל לך פאן. קנטאור צרור פרחים יחפון וזר יקלע לך, מבושם. חשכת היער הכבה במחנק צינוק עלוה, התפלל עוד לשובך כמעוף יונה אל השובך, או חץ ארטמיס הנאוה?