מאז האנדו מה קרה לי?

[זק המקורית]

מאז האנדו מה קרה לי?

מאז שהוכרזתן רשמית כאנדואיות.....מה השתנה אצלכן....(כל התופעות שלא הכרתן אצלכן בעבר....יאללה לשפוך..תשתדלו בנקודות) מתחילה: - עייפות מתישה ברמות קשות

- מיגרנות

- דימומים לא רצוניים (במיוחד אחרי הרמה של דברים כבדים)

- סקס (מה זה

) הפך ל- סידורים קניות ספונג'ה....הדקא לקח את תפקידו ברצינות.

- בעיות זיכרון

- עלייה במשקל

תחת ובטן...(לפחות היה עובד קצת על הציצי....

זהו בנתיים לא זוכרת ....כתבתי בעיות זיכרון

.... ועכשיו אתן

 

[dinosh המקורי]

כל מה שציינת נכון ועוד

מאז האנדו אפשר להוסיף אצלי גם עייפות חרדות מכל מיני מחלות ריצות בלתי פוסקות לרופא נשים

 

[זואילי]

מה השתנה?

שום דבר לא השתנה מאז ההכרזה. כל התופעות היו מוכרות לפני ואחרי. הדבר היחיד שכן שונה זה לקבל עוד כדורים וזריקה. אה, ולעבור ניתוח. השאלה רלוונטית (איך שאני מפרשת אותה) ולגביי - נוגעת רק לטיפול שקיבלתי לאחר ההכרזה נכון לרגע זה. ופה יש שינוי מהמם של לשכוח מהסימפטומים והכאבים.

 

[מיכל235]

קודם כל עכשיו יש סיבה לכל דבר ../images/Emo9.gif.

כל כאב מייד משוייך לאנדו

. התחלתי לשים לב יותר לכאבים שקודם הייתי מתעלמת מהם ולא מייחסת להם חשיבות

. עייפות מתמדת כמובן

. בעיות זיכרון

. מאז הניתוח כאבים תמידיים באגן שרק הולכים ומתגברים (שלא היו לפני הניתוח) ושלא רוצים להעלם גם לאחר 2 זריקות דקפפטיל

. גירודים היסטריים ושלפוחיות בכפות הידיים , ששמעתי פה בפורום שלהרבה יש- לכן זה מיד משוייך לאנדו

. שקיעת הדם הגבוהה שלי שיש לי אותה שנים רבות ומעולם לא ידעו ממה- עכשיו יש לה סיבה

.

 

[ממתינה למתנה]

שאלת מיליון ה../images/Emo130.gif

עייפות כל הזמן ובעיקר סביב הווסת.

מיגרנות בלי קשר לעובדה שלקחתי 3 חודשים גלולות אחרי הניתוח.

כל פעם שמשהו כואב יש לי את מי להאשים.

בואי לא נדבר על זה שכבר שכחתי מה זה להיות יחד בלי כאבים.

 

[ניקה25]

רשימה שלי....

עייפות בלתי פוסקת, לא יכולה כמעט לעשות שום עבודה פיסית, צריכה הפסקות בעדיפות על שכיבה.

נפיחות בבטן וחוסר נוחות באזור, לא יכולה ללכת עם ג'ינסים , פשוט זוועה.

אני צריכה מאוד להשתדל לרצות להתקרב לבעלי (זה משהו שבהחלט לא היה קודם)

עליתי ב-6 ק"ג , כנראה ההורמונים.

כל פעם כואב לי באיזה מקום , זה עובר ממקום למקום במהלך היממה , אבל אין רגע של שקט.

אין לי כאבי ראש אבל יש לי המון בחילות.

אבל כל זה שטויות , אני חושבת שאני יוצאת מדעתי

 

[מישמש33]

מה קרה לי ????????

גם אני מרגישה לעיתים שאני יוצאת מדעתי, אבל משתדלת לחזור מהר לטובת כולם. ולעניינינו...

עייפות כללית נוראה ומותשת מכל פעילות מהר מאוד.

דימומים מדי פעם בלי קשר לכלום

סקס - חשק ...מה זה ?! לעיתים גם קושי בביצוע.

עלייה במשקל

בטן נפוחה - ומתי כבר יפסיקו לשאול אותי אם אני בהיריון ?

כאבי פרקים שנודדים להם בגוף שלא ישעמם

גרד ושלפוחיות קטנות בכפות ידיים ורגליים

כמויות אדירות של משככי כאבים והורמונים

לחץ דם גבוה/כולסטרול/טריגליצרידים

בעיות זיכרון קשות ביותר (מזל שהיה לי ממי להעתיק). לילה טוב לכולן וסופ"ש מקסים וללא כאבים

 

[ר ו מ י ה]

החיים קרו לי

אני מניחה שהאנדו' ליווה אותי תמיד, כך שהמחלה על חלק מתסמיניה היתה מוכרת לי והיוותה חלק מאורח חיי עוד לפני ששמעתי את השם המפוצץ "אנדומטריוזיס". המחלה כן שינתה את מסלול חיי בכך שנאלצתי לעבור ניתוחים וטיפולים, נאלצתי להכיר משככי כאבים מסוגים שונים ובעיקר בכך שאת ההורות התחלתי מאוחר יותר ממה שרציתי ותכננתי, אבל בעקבות המחלה גם ניתנה לי הזכות לנהל את הפורום הזה ולהכיר נשים חזקות ומדהימות. הייתי רוצה להגיד שהיום אני והאנדו' חיים בשלום. למדנו להכיר אחת את השניה ואני מקווה שהשלום שהוכרז בינינו ימשך לעד

 

[sivic10]

אחלה רעיון.מנסה גם

אז ככה.. -עייפות כרונית..(אבל האמת שזה היה לי גם לפני הגילוי..) -ירידה משמעותית מאוד בחשק לסקס (בעסה רצינית) -ביקור אצל מליון רופאים בערך ( מה שאף פעם לא עשיתי לפני) -החלפת 4 סוגי גלולות (שכל אחת הולידה עוג תופעות חדשות כמובן) -שינוי משמעותי בתזונה--בעקבות כך ירידה במשקל דווקא (זה היה דווקא נחמד) -אין מחזור יותר- רק דימומים מעצבנים -הבנתי מי האנשים בחיים שבאמת אוהבים אותי ועם מי אפשר לנתק את הקשר.. -פעם ראשונה שאני פעילה בפורום (!) בטוח יש עוד אבל אלה העיקריים

 

[בואינג 707]

שרשור נפלא ../images/Emo24.gif

לא חושבת שיש כאן משהו שכתבתן ופסח עלי, לחוד בחלק מתקופות בחיי והכל ביחד באחרות.. אם נתחיל בדבר הטוב (זה מה שהתחזק אצלי בזכות האנדו, להסתכל רק על הטוב..) זה לעסוק בעיקר ולקחת דברים בפרופורציות. כשהאנרגיה מוגבלת אז היא פשוט נשמרת רק לדברים חיוניים וויטאליים, מה שלא עושה לי טוב אני לא עושה, מי שלא עושה לי טוב, אני מתרחקת ממנו (ניתקתי קשרים עם אנשים "זוללי אנרגיה" ), למדתי לסנן המון סיטואציות ובכלל להנות הרבה הרבה יותר מהדברים הקטנים בחיי

הדבר שהכי מפריע לי בהתמודדות עם האנדו' זה חוסר הכוח. התשישות, האנרגיה המדולדלת. זה פגע מאז ומתמיד בכל תחומי חיי.

 

[vered140870]

מאיפה מתחילים.....

כל מה שנרשם כאן לא פסח עלי, העייפות, הכאבים, הבטן הנוראית, המיגרנות,בעיות בזיכרון, פשוט איכס.....

מה שאצלי מבאס במיוחד זה שאני עדיין לא חיה בשלום עם האנדו, נאבקת בכלל בקבלה שלו, שונאת לרוץ לרופאים שרובם ככולם נמצאו בורים בנושא וכבר מפחדת לקטר אפילו בפני בעלי והחברות הטובות ביותר כי חוץ מכן בנות, באמת שאף אחד לא מבין....

 

[galim29]

../images/Emo24.gif איזה שרשור מקסים וחיוני

אצלי מתחלק לשניים: הצד הפחות מהנה או יותר מענה -

*

בטן של חודש שמיני די קבועה בתוספת צמיג העוטף אותה לשם החן והיופי.... *

עצירויות ושלשולים לסירוגין... באופן די קבוע בייחוד אחרי הניתוח.כמו פקק תקוע *

באופן מוטרף.... אין גבול לעייפות כמו שאומרים * תשישות תמידית וקבועה (דבר שלא מסתדר עם לגור בת"א) * רגישות וחשיפה למלחלות שונות ומשונות: בלוטת התריס שמתחצפת כל הזמן, מחלת עור דנדשה לקישוט הפנים... הצד היותר מהנה וממש מועיל

*אני בלי משככי כאבים ומיני מתנות עוד מעט שנה... * התחלתי לחשוב על מה טוב לי

* התחלתי לחשוב גם מי טוב לי (או פחות טוב לי)

* התחלתי ליישם איך להוציא את הרע ולהכניס את הטוב

*סיימתי להתנצל על: העייפות התמידית, שלא מרגישה טוב, ש "כן, אני רוצה לישון בדיוק עכשיו" ושיקפצו מי שיש להם בעיות עם זה * אני יוזמת הרבה יותר ומעורבת יותר בפרוייקטים ופעילויות שרציתי ולא עשיתי * עשיתי שינוי בחשיבה ועברתי ל 75% משרה.... סוף סוף יש לי חיים.. (חבל שעדיין אין הרבה אנרגיות לעשות עם הזמן יותר דברים) * ויש לי את הפורום הנפלא וחברות חדשות שהכרתי ממנו שזה תמיד דבר חיובי

 

[נעמי 17]

עברו הרבה מים דם יזע דמעות ואושר גדול

הפכתי לחברה קרובה של כמה אחיות / רופאים/ פקידות, מגזר שלא הכרתי קודם.

קור וחום קיצוניים הופכים אותי זומביט.....

גידלתי שפם זקן ושחי- הפכתי שעירה

התמכרתי למשכחים ואני בדרך לקבל דיפלומה של רוקחת היו תקופות שפחדתי לקחת תרופות לבד כי פחדתי שאגרום נזק לעצמי

סדר היום שלי קפדני ומאורגן סביב שעות מנוחה אחרת אין עם מי לדבר.

הסקס הפך להיות מתוכנן ולא ספונטאני,(ואיבד את הקשר המופלא בין ילדים לסקס- עד היום אני מאשימה את אמא שלי ששקרה לי במצח נחושה כשקנתה לי בגיל שש את הספר- "כיצד באים ילדים לעולם") וזה כמובן תלויי בתקופות שונות.

בשנתיים האחרונות אני נהנת יחסית ממשקל יציב , אבל לפני כן שינויים קיצוניים במשקל. עייפות ללא קשר לשעות שינה- שינה לא סדירה ומסכן מי שמעיר אותי- גם הבן שלי למד להיזהר.

אושר גדול טפו טפו טפו- פגשתי את המופלא הקטן, המופלא הגדול שניהם הכירו אותי ומקבלים אותי ואת האנדו ללא ביקורת האיש שלי והבן שלי.

 

[lior362]

כרגע רק כאבי מחזור נוראיים

האם אני אופטימית מידי ? נאמר לי שזה לא תורשתי ומכאן אני מבינה שכן . אני לא מבינה כלום שמישהי תעשה לי סדר בראש....