מאושרת, בדרך כלל..

[נורית1הנ]

מאושרת, בדרך כלל..

האמת היא שאני באמת מרוצה מאיך שהחיים שלי ניראים. כאילו מה רע לי? אני באמת מאושרת. הבית מתפקד כמו שצריך, הבנות שלי מקסימות ומוצלחות, הגינה פורחת. אני יכולה לעשות מה שבא לי, בלי לבקש רשות, ובלי להתחנן. ובאיזשהו מקום, אני כל הזמן חושבת לעצמי, בשביל מה אני צריכה עכשיו מישהו שיכנס לי לתוך הסדר הזה ויבלגן אותו.. ויכניס רעיונות חדשים, וכללים חדשים ורצונות משלו. בשביל מה? טוב לי ככה, אני חיה בזוגיות מושלמת עם עצמי. אנחנו אפילו לא רבות.. ובמשך היום, אני באמת לא חשה בשום חוסר, טוב לי. יש לי חברים, יש לי הורים, אני מוצאת עם מי לחלוק רגעים קטנים של אושר בחיים, יש לי למי לספר ואת מי לשתף. אי אפשר להגיד שאני בודדה. אבל הלילה. הלילה זה סיפור אחר לחלוטין. אחרי שהכלים נקיים בכיור (טוב, או שלא..) והטלויזיה כבויה, והספר סגור. ואז זה רק אני במיטה הגדולה, עם שתי הכריות והשמיכה הזוגית. אז נכון, שזה נורא נחמד לספר לכולם כמה זה כיף לישון באלכסון.. ואיך זה נחמד שאין מריבות על השמיכה. ואם אני לא מילאתי את המיטה בחול, אז אף אחד לא יעשה את זה.. (חוץ מהבנות). וזהו. זה העניין. שזהו! ואז, ורק אז, בדקות האלה שבין ערות לשינה, מתגנבים ככה בשקט בשקט לפינת הלב, העצב והבדידות...

 

[Lonely In Blue]

חייכתי...

נחמדה לי הכתיבה שלך, עם ההומור ה"מוסלק" בין המילים. על החתימה ( גוש קטיף ) יכולנו להתווכח, אבל... למי יש כוח ? ברוכה הבאה !

 

[אופטימית123]

אוהבת את הלילה...

מאז ומתמיד...השקט הזה,אני לעצמי,תמידדדדדד.אפילו כשהייתי "קטנה" בחרתי תמיד שעבודות בהן היתה לי אפשרות למשמרות לילה,בצבא גם הזדמן לי תפקיד שכזה,ואח"כ ,כשהילדים נולדו זה בכלל הפך לקוד עבורי....אחרי השעה 10 הזמן היה רק עבורי!!!נפלא. יחד עם זאת,ידועה בחברה כ"יוסף בעל החלומות" ומדי פעם תוקפים אותי חלומות אימה שבהם אני מכריחה את עצמי להתעורר כדי להפסיק את החלום.לא תמיד זה עוזר ולפעמים אני חוזרת לישון,והסיוט ממשיך

וכך היה הלילה שעבר...ברררררררררררררר.... חלמתי ש.....אני אמורה להתחתן בשנית עם ה....X !!!! לא ממש זוכרת מה העיר אותי פעמיים מהחלום,אבל יודעת שבקטע השלישי,היתה שם גיסתי במספרה שניסתה לשכנע אותי להתייפיף לכבוד האירוע...ואני שאלתי את עצמי-אבל למה?הרי בחיים לא הולכת למספרה?מה בדיוק יעשו לי?פן???אני?והיא-זורחת מאושר שיש לה הזדמנות שיפנקו אותה ממשיכה להתעקש,ואני מתחילה לקלוט שמנסים "לסדר" אותי,ואז נזכרת שהיות שהתיכנון לחתונה בכלל לא היה שלי,אז אין לי לא שימלה ולא טבעת חדשה,ואין סיכוי שאשתמש באותה שימלה או באותה טבעת (שאפילו אותה אני קניתי לעצמי) והקמתי קול זעקה והערתי את עצמי סופית לבוקר מוזר שכזה. מדהים אותי כתמיד איך החלומות מבהירים לנו דברים שאנחנו מנסים להתחמק מהם במציאות.אוהת אותם.למרות שלפעמים הם סיוט עבורי.אבל הראש ממשיך לעבוד-גם שם. והיו לילות,שהסיוטים היו כל כך נוראיים שממש דחיתי את הרגע שבו הלכתי לישון ודאגתי שאז אפול שדודה לגמרי למיטה על מנת שלא ארגיש יותר כלום. היום תודה לאל,אני ישנה יופי,למרות שבאים גם חלומות מהסוג הנ"ל ולא יותר מדי חלומות "שלווים".אבל לא מפחדת מהם.הם חלק ממני.חלק מהמציאות בה אני חיה.וממשיכה לאהוב את הלילה. אחחחחחחחחחחח יום יום- לו היית לילה !

 

[ophra]

מבינה

כל כך מבינה ומכירה....

כאילו חלק מהמשפטים שכתבת נאמרו בדיוק על ידי... וכדברי המשורר: "רק על עצמי לספר ידעתי"

אחרי שהעצב והבדידות של הלילה תפח וגדל התחלתי להזיז את עצמי ולעשות מעשים עם הרבה בדיקות וגישושים וכן, גם חששות.... ואני עדיין מאושרת, בדרך כלל.... לפעמים ישנה באלכסון ולפעמים ישנה מכורבלת ומחובקת אפחד לא עושה לא סדר בבלגן הפרטי שלי (או במקרה שלך - בלגן בסדר הפרטי שלך

) אני והגורים ממשיכים את חיינו הנעימים ביחד (כמעט) בדיוק כמו קודם אני ועצמי עדיין לא רבות (האמת היא שגם אני והוא לא ממש...) החברים והמשפחה עדיין שם בקיצור - אפשר

מקווה שהשריתי עליך מעט אופטימיות קלילה זו לפחות היתה הכוונה

עפ

 

[אילנית555]

../images/Emo4.gif

גם אצלי זה ממש אבל ממש אותו דבר... והכי מרגיז אם כשהייתי נשואה הייתי נשפכת למיטה בשמונה היום קשה לי להירדם והשעה הכי מוקדם שבה אני נרדמת זה בחצות... אין לי מה לאמר לך, אם היה הייתי גם מייעצת לעצמי, הבלבול הזה הורס, מצד אחד את רוצה קשר מצד שני פוחדת, להתחיל הכל מההתחלה, אני אישית החלטתי שמגורים משותפים נישואים ולידות נוספות לא באים בחשבון. אבל כשאת לבד, תיזכרי בחצי הכוס המלאה ותעלי חיוך, עוד יבואו לילות יפים יותר...

 

[blonda3]

גם אצלי../images/Emo140.gif

השעות שבהן אני מרגישה שאני לבד הן שעות הלילה עייפה כבר בעשר לפעמים והולכת לישון הרבה יותר מאוחר. כן לפעמים צריך בן זוג.....

 

[babymmm]

דווקא בלילה אחרי שכולם כבר

במיטות - אצלי זה קורה מאוחר מאד...הגדולות לא בשליטתי אני מתרווחת על הכריות, מדליקה טלוויזיה,קוראת ספר ומה זה מאושרת. הרגעים הקשים יותר דווקא בשעות אחה"צ בשישי או בערבי חג או בארועים משפחתיים -אז צובט לי בנשמה שהמשפחה מושלמת אבל לא שלמה.

 

[ניצת שושן]

בדיוק השבוע

עשיתי לי ספירת מלאי היה שם כמעט הכל למעט דבר אחד אהבה רק היא חסרה ... ברוכה הבאה נורית

 

[אילנית555]

יש אהבה? לא אצלי...

אבל מצד אחד למה לי אהבה? נכון זה כיף, הפרפרים בבטן, הריגוש, החום הליטופים והחיבוקים (ועוד משהו "חסר" חשיבות

)... רק לחשוב על זה, להכיר מחדש, ואם זה לא הולך ונגמר אז קצת צובט בלב, או להתאהב וזו תהיה אהבה חד צדדית? יש המון פחדים, שאלות ותהיות... אחרי שאהבתי כמו שאהבתי, וניפגעתי כמו שניפגעתי, יש בי המון ספקות בקשר לאהבה, לפעמים נדמה שהיא לא קיימת בכלל, בכל אופן לא עבורי,

 

[ניצת שושן]

כי

לאהוב זה להרגיש לאהוב זה לחיות את החיים אני אישית לא הייתי מוותרת על שום פרפר וכשכואב יודעת שיש על מה סימן שהיתה שם אהבה גדולה...

 

[פרפרים בבטן]

מישהו קרא לי?? ../images/Emo3.gif

 

[פרפרים בבטן]

ואני...../images/Emo4.gif

לא לבד ובכל זאת, ברגעים האלה שבין העירות לשינה מתמלאת לפעמים בבדידות וגעגוע למשהו לא לגמרי ברור מין איים כאלה של "לבד" שאף אחד לא מצליח באמת לחדור אליהם לא בן הזוג, ולא חברים משהו שביני לביני..... פרפרים (ביחד אבל לבד...)

 

[just yael]

הלילות האלה...

יש בהם משהו מתעתע... מחכה כל כך לשעות השקט שלי לבד...בלי הדרדקים לידי. מתיישבת לי על הכיסא בזולה המקסימה שיצרנו לנו מחוץ לבית, מריחה את השמיים, ומביטה לכוכבים. מעדיפה אותם , את הלילות הללו , על הפוף והכריות חבוקה בזרועותיו, בשקט בשקט בלי לדבר, אבל גם לבד, זה אחלה. השעות המתוקות שלי עם עצמי. בלי טלביזיה, בלי מוזיקה, בלי כלום. שקט. אבל ישנם לילות, בהם החושך מאיים לבלוע אותי. שעות שלי עם הפחדים שלי, עם הלופים אליהם אני נקלעת בלי להתכוון, אבל מאוד מסייעת להם לקרות. שעות של התמסכנות, שנמרחות ללילה ללא שינה. הלילה...מחכה לי גברת בת 11 בצד השמאלי של המיטה...הפעם הלילה האפל היכה בה... התגעגעה לאבא. מתחברת מאוד למה שעובר על בן ה-16 של בן זוגי... לילה טוב.