מאוחדת לנצח נצחים ?
הנה תרגום מכתב שעמותת עיר שלם-ירושלים קיבלה מתושבת מזרח העיר, המחזיקה בתעודת זהות ירושלמית. לפני שלושה חודשים הלכתי ללשכת משרד הפנים (מחלקת המסמכים הקשורה לנושאים סוציאליים) במזרח ירושלים כדי לחדש את תעודת המסע שלי. הגעתי לשם עם כל המסמכים הרפואיים המוכיחים שאיני יכולה לעמוד במשך שעות. נדהמתי ממספר האנשים העומדים ברחוב ליד שער הכניסה. לאחר שעה, אחד המאבטחים הסכים להקשיב לי. הראיתי לו את המסמכים הרפואיים המראים שעברתי ניתוח ברגלי ושעמידה במשך שעות עלולה להזיק לתפרים הפנימיים ברגל. לאחר שעה של המתנה הורשיתי להיכנס. גם אחי היה שם כדי לטפל בתעודת המסע שלו. הוא חיכה בחוץ משתיים בבוקר עד תשע, שעה שהלשכה נפתחת. כשהתור של שנינו הגיע, לאחר שלוש שעות המתנה בתוך הלשכה עצמה, הפקידה אמרה שכל אחד מאתנו יגיש את מסמכיו לבד. ניסיתי להסביר לה, שמצבי לא מאפשר לי להמתין במשך שעות וניסיתי להראות לה את המסמכים הרפואיים, אך היא סירבה וקראה למאבטח, והוא בא וצעק עלינו וקרא לנו בשמות מעליבים. כמה זמן אחר כך הגיע מאבטח נוסף וביקש ממני לעזוב את המקום מיד. עזבתי את המקום באופן משפיל. שלחתי תלונה למנהל, וכמובן לא קיבלתי תשובה. יעצו לי לקנות תור תמורת 500 שקל מהילדים שעומדים שם בחוץ ועושים עסקים טובים מהמצב הזה. סירבתי. שאלתי עורך דין אם הוא מוכן לעשות זאת, והוא אמר לי שיחייב אותי ב2,000- שקל. מובן שאיני מוכנה לשלם סכום כזה תמורת מסמך שעולה 300 שקל בלבד. המקרה שלי לא נחשב בהשוואה למקרים אחרים (של זקנים, חולים, נשים עם ילדים וכו´). המצב שם ממש רע ולא אנושי. האם זאת מדיניות שמשתמשים בה כדי לגרום לאנשים לוותר על המשך טיפול במסמכיהם? רים נשאשיבי ירושלים
הנה תרגום מכתב שעמותת עיר שלם-ירושלים קיבלה מתושבת מזרח העיר, המחזיקה בתעודת זהות ירושלמית. לפני שלושה חודשים הלכתי ללשכת משרד הפנים (מחלקת המסמכים הקשורה לנושאים סוציאליים) במזרח ירושלים כדי לחדש את תעודת המסע שלי. הגעתי לשם עם כל המסמכים הרפואיים המוכיחים שאיני יכולה לעמוד במשך שעות. נדהמתי ממספר האנשים העומדים ברחוב ליד שער הכניסה. לאחר שעה, אחד המאבטחים הסכים להקשיב לי. הראיתי לו את המסמכים הרפואיים המראים שעברתי ניתוח ברגלי ושעמידה במשך שעות עלולה להזיק לתפרים הפנימיים ברגל. לאחר שעה של המתנה הורשיתי להיכנס. גם אחי היה שם כדי לטפל בתעודת המסע שלו. הוא חיכה בחוץ משתיים בבוקר עד תשע, שעה שהלשכה נפתחת. כשהתור של שנינו הגיע, לאחר שלוש שעות המתנה בתוך הלשכה עצמה, הפקידה אמרה שכל אחד מאתנו יגיש את מסמכיו לבד. ניסיתי להסביר לה, שמצבי לא מאפשר לי להמתין במשך שעות וניסיתי להראות לה את המסמכים הרפואיים, אך היא סירבה וקראה למאבטח, והוא בא וצעק עלינו וקרא לנו בשמות מעליבים. כמה זמן אחר כך הגיע מאבטח נוסף וביקש ממני לעזוב את המקום מיד. עזבתי את המקום באופן משפיל. שלחתי תלונה למנהל, וכמובן לא קיבלתי תשובה. יעצו לי לקנות תור תמורת 500 שקל מהילדים שעומדים שם בחוץ ועושים עסקים טובים מהמצב הזה. סירבתי. שאלתי עורך דין אם הוא מוכן לעשות זאת, והוא אמר לי שיחייב אותי ב2,000- שקל. מובן שאיני מוכנה לשלם סכום כזה תמורת מסמך שעולה 300 שקל בלבד. המקרה שלי לא נחשב בהשוואה למקרים אחרים (של זקנים, חולים, נשים עם ילדים וכו´). המצב שם ממש רע ולא אנושי. האם זאת מדיניות שמשתמשים בה כדי לגרום לאנשים לוותר על המשך טיפול במסמכיהם? רים נשאשיבי ירושלים