רוצה להתחבר אליך, אל שפעת תשוקתך. לחבוק אותך בלהט, לדעת אותך. רוצה לחשוף מאוויי הנכספים, לחוש במתיקות ערגותיך. להתערטל אל מול גופך, לקול צלילים ומילים לרעוד איתך. רוצה...
כיסופים למגעך הפכו למציאות עבורי מחשבות זימה הפכו לבעירה על עורי מתאווה לחוש את לשונך מתפתלת בתוך תאוותי תשוקתי עולה עם כל רפרוף נשמתי מסתחררת בתוך הריחוף עטופה באהבתך.
זוכרת ימים אחרונים של סתיו רוח חרישית מלטפת מילים שנאלמו לנוכח התחושות. ולעיתים נדמה שעם התערטלות העצים מתערטלים המבטים נפגשים לרגע אחד של הבנה. זוכרת לילות ירח קרירים כוכב ביישן מנצנץ בגעגוע את פעימות ליבך היוצרות בנפשי תעתוע. והחול.. גרגירים אין סופיים על שפת הים לו רק יכולתי לאחוז אותם בידי לנצור את אותו הרגע בו כבשת את ליבי.
הרוח כינסה כיסופים ממרחבי לבבות בודדים לגמוע ליטופי הסתיו לרגעי זכרון. האם נעלם כך הלחש שהוביל את נפשי אליך ורק רחש עלים בשלכת מספר על היותנו יחדיו. עוד נותרה הפינה שלנו שם עינגנו גוף לאור כוכבים וירח חשוף, וגם אם נאלמת ממתינה לך שם ולבי עטוף.
