מאוד עצובה
רשמתי פה לא מזמן על העבודה שבה עבדתי בתחנת דלק ופוטרתי פעעמיים אחרי שנגמרו 9 חודשים כדי לא לקבל קביעות. על מנת לחזור כל פעם אני צריכה להמתין שלושה חודשים. כרגע עברו שלושה חודשים . התקשרתי למנהל ואמרתי לו שאני רוצה לחזור לתחנה. הוא אמר לי שהוא יבדוק את זה ויחזור אלי. עכשיו כולי חששות ואני נורא נורא רוצה לחזור לשם. בגלל שהוא אמר לי שהוא יחזור אלי אני לא רוצה להציק לו טלפונית ואנ מחכה שיחזור אלי בהקדם. התקשרתי אליו ביום חמישי בבוקר והוא לא חזר אלי מאז. פעם שעברה לפני כשנה שהיה מנהל הקודם הוא עשה בדיקה קצרה והחזיר אותי. האם כדאי לי להתקשר אליו? או לחכות שהוא יתקשר? עכשיו..ביום רביעי בערב דיברתי עם אחד העובדים שחודש הבא גם לו נגמר 9 חודשים. העובד הזה הפתיע אותי . סיפרתי לעובד אחר שכבר לא עובד בתחנה שאני מתכוונת לחזור . הוא דיבר עם המנהל בקשר אלי ואמר לי תתקשרי אליו מקסימום יגיד לך שלא צריך עובדים. עכשיו העובד שחודש הבא יגמר לו החוזה סיפר לי שהמנהל רוצה להחזיר אותי (כנראה מהשיחה עם העובד לשעבר שהגיע לעבודה לשם קבלת טפסים למועדפת). אני כולי התרגשתי וזה .. ואז הוא סיפר לי שהמנהל הציע לו להמשיך אחרי 9 חודשים רק שהוא צריך להישאר לעוד שנה ..העובד לא הסכים כי יש לו תוכניות (טיסה לחול חודש הבא הוא כמעט בטוח בזה) יש לציין שהעובד הזה הוא נשמה ואני מפרגנת לו לגמרי. כבר שלושה עובדים בתחנה קיבלו קביעות. אחד מהעובדים שפעם הייתי בספק למה נישאר אם בגלל שלא שמו לב שהחוזה נגמר לו או שמה זה היה מובן מאליו. כשדיברתי ביום רביעי עם העובד הזה שעתיד להקבל קביעות הוא אמר לי שהוא לא מתכוון להישאר כי הוא טס חודש הבא. הוא מתכוון לעזוב רק שהוא לא יודע בדיוק מתי. משום מה לא קינאתי לעובד הזה כי לדעתי הוא 10 , עובד מצטיין . מגיע לו. אז דיברנו לגבי הסיבה שהמנהל לא השאיר אותי מה שגם אני חושבת ככה ואת זה הבנתי רק לפני חודשיים. הוא אמר לי שאני לא הייתי אחראית משמרת. הייתי סתם מתדלקת . הוא נתן לי דוגמא שאם אחראי משמרת חולה באותו יום והמנהל רוצה להקפיץ מישהו שהוא בחופש הוא יקפיץ רק אותו (או בן אחר שהוא אחראי משמרת) ולא אותי. הוא אמר שאם יצא לי לחזור . במידה ואני רוצה לקבל קביעות בתחנה אני חייבת לדרוש להיות אחראית משמרת. הוא אמר שהוא עובד אוניברסלי, שהמנהל יכול לשים אותו מתי שהוא רוצה (אין משמרות לילה אצלינו בתחנה ככה שדאם אני יהיה אחמשית אני יכול להיות שווה לו). אצלינו בתחנה משום מה הבנות לא אחראיות משמרת. את האמת לי זה השתלם לא להיות אחראית משמרת וגם לעוד לכמה בנות. הרי אחראי משמרת לא מקבל על זה תוספת שכר ואחוזים על מכירות מוצרים וכאלה סיבות. ואני כל כך מאוכזבת מעצמי. אם רק ידעתי שזה מה שהכשיל אותי להישאר בתחנה שאני כל כך אוהבת . מאז שפוטרתי בכיתי מלא רק חיכיתי שיגמר לי שלושה חודשים כדי לחזור. לא מזמן גיליתי במקרה שיצא חוק חדש ועל מנת לחזור לתחנה אני צריכה לחכות חצי שנה ולא שלושה חודשים. בגלל זה אני רועדת..חוששת שבגלל זה המנהל לא חוזר אלי . לדעתי גם אם אני לא יוכל לחזור הוא צריך לעדכן אותי לטוב או לרע כי אני משתוקקת לדעת. זה מעסיק את המחשבות שלי . עכשיו מהשיחה שלי עם אותו עובד חשבתי לעצמי שמה אולי למנהל יש עכשיו הרבה עובדים והוא יחזיר אותי קצת פחות מחודש כהעובד הזה יגמר לו החוזה כי בחר לא להישאר אלא לטייל בעולם. למה אני שכל כך משתוקקת לחזור מפטרים אותי? דיברתי על זה עם פסיכולוגית .היא זרקה באויר הערה .. "תשכחי מהתחנה הזאתי כבר..גם אם תהייה אחמשית יפטרו אותך שוב. אנשים כמוך מנצלים בכל מקום עבודה". האם היא התכוונה לזה ..שאני תלותית ובגלל זה הם יפטרו אותי כי יודעים שאני ירצה לחזור בכל מקרה , שמה לא מעריכים אותי כי אני מתלהבת יותר מדי מהתחנה וזה מרחיק איכשהו או בגלל שאין לי ביטחון עצמי, אין לי אסרטיביות . היא אמרה אחרי זה שאני לא יודעת לדרוש להישאר. ואני בכיתי דמעות כשראיתי בסידור עבודה שאני עובדת רק יום אחד..זה ממש שבר אותי. אני תמיד התמסרתי לתחנה ותמיד המנהל ידע שאם מישהו לא יגיע לעבודה הוא יכול לסמוך עלי גם אם זה לקפוץ ולהיות בעבודה תוך פחות משעה כשאני יושנת . ביטלתי כמה פעמים תוכניות כמו עקירת שן, היה איזה יום שקיבלתי מחזור והיו לי כאבים. המנהל אמר שהוא צריך אותי ולא סירבתי לו, היה לי חוג להרזייה ובסוף לא הלכתי העדפתי לעבוד.. אז מה שלא הייתי אחראית משמרת. לדעתי אני הכי הערכתי את מקום עבודתי. ואני לא מרגישה שאני חשובה לתחנה
אז נכון שהחלטה היא לא של המנהל אלא גם של מנכ"ל אבל עדיין עצוב ליי מאוד. מאוד נקשרתי לתחנה אם המנהל לא יקח אותי יהיה לי קשה להתאושש מזה . הפסיכולוגית מדברת איתי על ללכת ללמוד ואני לא רוצה ללמוד.. אני מרגישה שאם היא תמשיך להציק לי עם הלימודים אני יוותר עליה. אני לא רוצה לעשות מה שמצפים ממני, אני רוצה ללכת בעקבות הלב שלי. האם כדאי לי להתקשר למנהל או לחכות שהוא יחזור אלי? אני כך עצובה שאין לי חשק לכלום. אין לי כח נפשי לחפש עבודה חדשה עכשיו כי אני יצטרך "להתבל" על התחנה ואני מכירה עצמי אני הולכת להיות בדיכאון אם לא יקח אותי..
רשמתי פה לא מזמן על העבודה שבה עבדתי בתחנת דלק ופוטרתי פעעמיים אחרי שנגמרו 9 חודשים כדי לא לקבל קביעות. על מנת לחזור כל פעם אני צריכה להמתין שלושה חודשים. כרגע עברו שלושה חודשים . התקשרתי למנהל ואמרתי לו שאני רוצה לחזור לתחנה. הוא אמר לי שהוא יבדוק את זה ויחזור אלי. עכשיו כולי חששות ואני נורא נורא רוצה לחזור לשם. בגלל שהוא אמר לי שהוא יחזור אלי אני לא רוצה להציק לו טלפונית ואנ מחכה שיחזור אלי בהקדם. התקשרתי אליו ביום חמישי בבוקר והוא לא חזר אלי מאז. פעם שעברה לפני כשנה שהיה מנהל הקודם הוא עשה בדיקה קצרה והחזיר אותי. האם כדאי לי להתקשר אליו? או לחכות שהוא יתקשר? עכשיו..ביום רביעי בערב דיברתי עם אחד העובדים שחודש הבא גם לו נגמר 9 חודשים. העובד הזה הפתיע אותי . סיפרתי לעובד אחר שכבר לא עובד בתחנה שאני מתכוונת לחזור . הוא דיבר עם המנהל בקשר אלי ואמר לי תתקשרי אליו מקסימום יגיד לך שלא צריך עובדים. עכשיו העובד שחודש הבא יגמר לו החוזה סיפר לי שהמנהל רוצה להחזיר אותי (כנראה מהשיחה עם העובד לשעבר שהגיע לעבודה לשם קבלת טפסים למועדפת). אני כולי התרגשתי וזה .. ואז הוא סיפר לי שהמנהל הציע לו להמשיך אחרי 9 חודשים רק שהוא צריך להישאר לעוד שנה ..העובד לא הסכים כי יש לו תוכניות (טיסה לחול חודש הבא הוא כמעט בטוח בזה) יש לציין שהעובד הזה הוא נשמה ואני מפרגנת לו לגמרי. כבר שלושה עובדים בתחנה קיבלו קביעות. אחד מהעובדים שפעם הייתי בספק למה נישאר אם בגלל שלא שמו לב שהחוזה נגמר לו או שמה זה היה מובן מאליו. כשדיברתי ביום רביעי עם העובד הזה שעתיד להקבל קביעות הוא אמר לי שהוא לא מתכוון להישאר כי הוא טס חודש הבא. הוא מתכוון לעזוב רק שהוא לא יודע בדיוק מתי. משום מה לא קינאתי לעובד הזה כי לדעתי הוא 10 , עובד מצטיין . מגיע לו. אז דיברנו לגבי הסיבה שהמנהל לא השאיר אותי מה שגם אני חושבת ככה ואת זה הבנתי רק לפני חודשיים. הוא אמר לי שאני לא הייתי אחראית משמרת. הייתי סתם מתדלקת . הוא נתן לי דוגמא שאם אחראי משמרת חולה באותו יום והמנהל רוצה להקפיץ מישהו שהוא בחופש הוא יקפיץ רק אותו (או בן אחר שהוא אחראי משמרת) ולא אותי. הוא אמר שאם יצא לי לחזור . במידה ואני רוצה לקבל קביעות בתחנה אני חייבת לדרוש להיות אחראית משמרת. הוא אמר שהוא עובד אוניברסלי, שהמנהל יכול לשים אותו מתי שהוא רוצה (אין משמרות לילה אצלינו בתחנה ככה שדאם אני יהיה אחמשית אני יכול להיות שווה לו). אצלינו בתחנה משום מה הבנות לא אחראיות משמרת. את האמת לי זה השתלם לא להיות אחראית משמרת וגם לעוד לכמה בנות. הרי אחראי משמרת לא מקבל על זה תוספת שכר ואחוזים על מכירות מוצרים וכאלה סיבות. ואני כל כך מאוכזבת מעצמי. אם רק ידעתי שזה מה שהכשיל אותי להישאר בתחנה שאני כל כך אוהבת . מאז שפוטרתי בכיתי מלא רק חיכיתי שיגמר לי שלושה חודשים כדי לחזור. לא מזמן גיליתי במקרה שיצא חוק חדש ועל מנת לחזור לתחנה אני צריכה לחכות חצי שנה ולא שלושה חודשים. בגלל זה אני רועדת..חוששת שבגלל זה המנהל לא חוזר אלי . לדעתי גם אם אני לא יוכל לחזור הוא צריך לעדכן אותי לטוב או לרע כי אני משתוקקת לדעת. זה מעסיק את המחשבות שלי . עכשיו מהשיחה שלי עם אותו עובד חשבתי לעצמי שמה אולי למנהל יש עכשיו הרבה עובדים והוא יחזיר אותי קצת פחות מחודש כהעובד הזה יגמר לו החוזה כי בחר לא להישאר אלא לטייל בעולם. למה אני שכל כך משתוקקת לחזור מפטרים אותי? דיברתי על זה עם פסיכולוגית .היא זרקה באויר הערה .. "תשכחי מהתחנה הזאתי כבר..גם אם תהייה אחמשית יפטרו אותך שוב. אנשים כמוך מנצלים בכל מקום עבודה". האם היא התכוונה לזה ..שאני תלותית ובגלל זה הם יפטרו אותי כי יודעים שאני ירצה לחזור בכל מקרה , שמה לא מעריכים אותי כי אני מתלהבת יותר מדי מהתחנה וזה מרחיק איכשהו או בגלל שאין לי ביטחון עצמי, אין לי אסרטיביות . היא אמרה אחרי זה שאני לא יודעת לדרוש להישאר. ואני בכיתי דמעות כשראיתי בסידור עבודה שאני עובדת רק יום אחד..זה ממש שבר אותי. אני תמיד התמסרתי לתחנה ותמיד המנהל ידע שאם מישהו לא יגיע לעבודה הוא יכול לסמוך עלי גם אם זה לקפוץ ולהיות בעבודה תוך פחות משעה כשאני יושנת . ביטלתי כמה פעמים תוכניות כמו עקירת שן, היה איזה יום שקיבלתי מחזור והיו לי כאבים. המנהל אמר שהוא צריך אותי ולא סירבתי לו, היה לי חוג להרזייה ובסוף לא הלכתי העדפתי לעבוד.. אז מה שלא הייתי אחראית משמרת. לדעתי אני הכי הערכתי את מקום עבודתי. ואני לא מרגישה שאני חשובה לתחנה
אז נכון שהחלטה היא לא של המנהל אלא גם של מנכ"ל אבל עדיין עצוב ליי מאוד. מאוד נקשרתי לתחנה אם המנהל לא יקח אותי יהיה לי קשה להתאושש מזה . הפסיכולוגית מדברת איתי על ללכת ללמוד ואני לא רוצה ללמוד.. אני מרגישה שאם היא תמשיך להציק לי עם הלימודים אני יוותר עליה. אני לא רוצה לעשות מה שמצפים ממני, אני רוצה ללכת בעקבות הלב שלי. האם כדאי לי להתקשר למנהל או לחכות שהוא יחזור אלי? אני כך עצובה שאין לי חשק לכלום. אין לי כח נפשי לחפש עבודה חדשה עכשיו כי אני יצטרך "להתבל" על התחנה ואני מכירה עצמי אני הולכת להיות בדיכאון אם לא יקח אותי..
