ציפור קטנטנה
New member
מאוד מאוד מבולבלת...
שלום לכולם,
אני בת 27, נשואה טרייה. סיימתי לפני כשנתיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית לאחר שבחרתי בתחום זה גם מתוך עניין וגם מכיוון שלא היה תחום
אחר שמאוד משך אותי.
התחלתי לעבוד בתחום וכבר שנתיים אני עובדת עם נכי נפש, עבודה מעניינת אך קשה ולא מתגמלת בכלל.
לפני כשנה בשל אהבתי הרבה לבע"ח, התחלתי תכנית לימודים שמשלבת טיפול בעזרת בע"ח.
לפני כחצי שנה התחלתי לשאול את עצמי שאלות רבות. האם בכלל אני רוצה להמשיך בטיפול באנשים?? אינני רוצה לעשות תואר שני בעבודה סוציאלית מכיוון שאני לא מספיק IN TO IT. נחמד לי בעבודה אך איני מרגישה ש"מצאתי את מקומי"
נכון שאני מאוד אוהבת בע"ח אך אם אינני רוצה להמשיך בכלל לטפל בבני אדם, מדוע אני מתמחה בכך??
אני במצב מאוד מאוד מבולבל, מרגישה חסרת כיוון. החלטתי להפסיק כרגע את הלימודים של הבע"ח ולחשוב מה אני רוצה מעצמי.
בדקתי אופציות לתואר שני,אולם לא מצאתי משהו שמעניין אותי.
אינני יודעת כיצד להמשיך.... בינתיים ממשיכה בעבודה אך אני לא מרגישה שארצה להיות עובדת סוציאלית כל חיי, גם בגלל שהעבודה ממש ממש לא מתגמלת וגם בגלל שאני רואה בעצמי שלא בא לי להתמחות וללמוד עוד בתחום.
חשבתי ללכת לכיוון בע"ח אך אין כ"כ עבודות - מבלבד וטרינריה ותחום של אילוף (שחשבתי עליו..)
בקיצור, אני מרגישה מאוד מאוד מתוסכלת, במיוחד עצם העובדה שאני בת 27 ולא בת 22 שרק השתחררה מהצבא. מרגישה שכולם מסביבי מתחילים
למצוא את מקומם ולהתמחות במה שלמדו ואני כאילו מתחילה מאפס.
אשמח לעצות איך לצאת/להתקדם ממצב זה.
תודה מראש לכולם!
שלום לכולם,
אני בת 27, נשואה טרייה. סיימתי לפני כשנתיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית לאחר שבחרתי בתחום זה גם מתוך עניין וגם מכיוון שלא היה תחום
אחר שמאוד משך אותי.
התחלתי לעבוד בתחום וכבר שנתיים אני עובדת עם נכי נפש, עבודה מעניינת אך קשה ולא מתגמלת בכלל.
לפני כשנה בשל אהבתי הרבה לבע"ח, התחלתי תכנית לימודים שמשלבת טיפול בעזרת בע"ח.
לפני כחצי שנה התחלתי לשאול את עצמי שאלות רבות. האם בכלל אני רוצה להמשיך בטיפול באנשים?? אינני רוצה לעשות תואר שני בעבודה סוציאלית מכיוון שאני לא מספיק IN TO IT. נחמד לי בעבודה אך איני מרגישה ש"מצאתי את מקומי"
נכון שאני מאוד אוהבת בע"ח אך אם אינני רוצה להמשיך בכלל לטפל בבני אדם, מדוע אני מתמחה בכך??
אני במצב מאוד מאוד מבולבל, מרגישה חסרת כיוון. החלטתי להפסיק כרגע את הלימודים של הבע"ח ולחשוב מה אני רוצה מעצמי.
בדקתי אופציות לתואר שני,אולם לא מצאתי משהו שמעניין אותי.
אינני יודעת כיצד להמשיך.... בינתיים ממשיכה בעבודה אך אני לא מרגישה שארצה להיות עובדת סוציאלית כל חיי, גם בגלל שהעבודה ממש ממש לא מתגמלת וגם בגלל שאני רואה בעצמי שלא בא לי להתמחות וללמוד עוד בתחום.
חשבתי ללכת לכיוון בע"ח אך אין כ"כ עבודות - מבלבד וטרינריה ותחום של אילוף (שחשבתי עליו..)
בקיצור, אני מרגישה מאוד מאוד מתוסכלת, במיוחד עצם העובדה שאני בת 27 ולא בת 22 שרק השתחררה מהצבא. מרגישה שכולם מסביבי מתחילים
למצוא את מקומם ולהתמחות במה שלמדו ואני כאילו מתחילה מאפס.
אשמח לעצות איך לצאת/להתקדם ממצב זה.
תודה מראש לכולם!