מאבק באלימות כלפי נשים

supern0va

New member
בתור התחלה..

היום הזה לא מועיל בכלום למי שעוברת התעללות, הוא כן עוזר לאנשים שיש להם צורך להפגין נאורות ולצקצק בצער ובמבט אמפתי ולנהל דיונים חסרי תועלת בנושא..
אבל בפועל, התשתיות בארץ לטיפול בנושא כושלות , וכולן מודעות לזה.
לכן, רוב מי שאין לה לאן ללכת, פשוט תשאר במקום.
כי היא יודעת שאין לה שום תמיכה מהמדינה שאפשר לסמוך עליה שתעזור לה באמת, המצב כמובן הרבה יותר מורכב כשמכניסים ילדים למשוואה.
כל עוד שהגורמים המטפלים לא יהיו יעילים יותר , המצב לא באמת ישתנה.
איך מישהי שהיא ממודרת כלכלית בבית אמורה לחסוך כסף כדי להחלץ ממנו?
איך מישהי שאין לה מערכת תמיכה של חברים או משפחה אמורה להרים את עצמה , היא יוצאת מהבית, ומה אז? כלום.. היא לבד, המרכזים לנשים מוכות לא באמת מועילים במשהו, אף אחד לא באמת מחכה להן שם עם הכלים לעזור.
היא וילדיה ברשות עצמה.
אוזלת היד של המדינה בטיפול בנושא רק מזינה את מעגל חוסר האונים הזה עוד יותר.
כל עוד שלמישהו שם לא יהיה באמת אכפת המצב ישאר כפי שהוא ואף יחמיר.
ולא רק בסיוע לנפגעות עצמן, אלא גם במערכת ענישה יותר משמעותית לגברים האלימים.. אבל כלום לא זז שם,כי לאף אחד לא באמת אכפת. העיקר שמציינים שבוע מודעות ומצטלמים בסיורים מתוקשרים במעונות לנשים מוכות ומפזרים הבטחות ערטאליות לתגבור העזרה...
מה אכפת להם? ממילא אף אחד לא יזכור את זה מחר...
 

catchet

New member
היי סופר נובה

שמחה שהצטרפת לדיון. בגדול אני מסכימה עם רוב מה שאמרת, חוץ מהעניין הזה שהזכרת שהדיונים בנושא הם חסרי תועלת. אזלגבי זה אני לא חושבת כמוך, לדעתי לדיונים יש פוטנציאל תועלת עצום, וזו בעצם הדרך היחידה להגיע לסוג של פיתרון, כלומר באמצעות עוד ועוד דיונים, ולא להירתע מאי הסכמות וישר לסקול כל מי שלא חושב כמוך.

בסך הכל נראה לי שעלית על הבעיה המרכזית - לאף אחד לא באמת אכפת מאותן נשים. טוב שיש יום כזה שאפשר לצאת ידי חובה, להצטלם עם כמה נשים מוכות ולהרגיע את התודעה. ואז לחזור לחיים עם מצפון שקט. ברור שבכך לא עוזרים באמת לאותן נשים. אז איך כן? האם בכלל אפשר להכריח מישהו שיהיה לו אכפת?
 

GreenMamba

New member
הרבה דרכים להתמודדות

אבל קודם, כמו שכתבת, צריך להביא את העניין למודעןת. אחרי המודעות- צריך להילחם.
והמלחמה צריכה להתבצע בכל המישורים- המישפטי, החברתי, מבחינת האכיפה והענישה, חינוך והרתעה.
&nbsp
עד שלא יתנו למי שמרים יד עונש ראוי, עד שאנסים ומטרידים לא יקבלו את עונשם הראוי, עד שתקציבים לא ילכו לקורבנות אלימות במקום למימון עוד ליווי לחוג של ילדי מתנחלים/תיאטרונים איזוטריים שמעלים הצגות שמאדירות מחבלים/שכר מופרז+פנסיות שמנות למגרבצי הקריה וכו' וכו'- לא נראה שינוי. ועל זה צריך להילחם ולהיאבק.
&nbsp
המאבק באלימות נגד נשים לא מתחיל ונגמר בנשים ובילדים הסובלים מאלימות בבית. הוא מתחיל בשאיפה שכל אחת מאיתנו תוכל לצאת לרוץ בלילה בלי לתכנן מסלול שימנע מלעבור בפארק חשוך ובלי להסתכל מעבר לכתף לראות אם מישהו אורב לה.
 

catchet

New member
בשביל להלחם

צריך להחליט שלא מתאים לנו מה שיש היום, לראות למה זה לא מתאים לנו ואיך מה שמתאים לנו צריך להראות. הבעיה שלא משנה באיזה מצב נמצאים בסופו של דבר מתרגלים. גם הנשים המוכות מתרגלות למציאות של להיות מוכות וזה נורמלי לחלוטין מבחינתן לחטוף מכות. השאלה איך יוצאים מזה, או למי יש אינטרס שזה לא ישתנה?
 

GreenMamba

New member
התשובה פשוטה

לחזק לא אכפת מהחלש (והחזקים קובעים איך תתחלק העוגה)
ולפטריארכיה לא אכפת מסבל הנשים.
&nbsp
לפעמים מתגלים כמה חזקים טובי לב שעוזרים לחלשים, או כמה חזקים שחושבים שכמה פירורים לחלש ישתיקו אותו- אז מקבלים קצת תקציבים וקצת עזרה- וזהו.
 

valery13

New member
לחזק לא אכפת מה-'פגיע', כי חלשות אנחנו לא


בטח מוחלשות, אבל לא חלשות.
 

GreenMamba

New member
הכוונה שלי היתה במישור הכלכלי/חברתי

מי שקובע איך יחולקו התקציבים הם החזקים, ולחלשים (אם אלו נשים מוכות/נכים/קשישים וכו') אין הרבה מילה בנושא
 

catchet

New member
אני חושבת שלחזק יש אינטרס שהחלש יישאר חלש

אחרת הוא יקרא עליו תיגר. אף אחד לא מעוניין לאבד את הפריבילגיות שלו.
 

valery13

New member
ואם הוא מכה גם את הילדים?

נכון שגם לא אפשרי לומר שזה בסדר להתרגל שהוא מכה אותם?
ילדים לא יכולים "לעזוב את אבא".
זה גם לא נכון לומר "אם הבעל מכה אותה שתעזוב אותו וזהו"
&nbsp
 

catchet

New member
מה שניסיתי להגיד זה שאפשר להתרגל לאלימות

זה לא אומר שאלימות זה דבר שהוא בסדר, אלא שיש אנשים שחיים בתוך האלימות ורגילים אליה.
 
למעלה