ל-resh0, שתי התייחסויות:
קודם כל בעניין ערביי ישראל (הודעה מ-20/7): לא ההגדרות יקבעו את התוצאה אלא הנעשה בשטח, ומהבחינה הזו - שטחי וערביי ישראל שונים לגמרי ממקבילותיהם שמעבר לקו הירוק: ערביי ישראל הם סקטור לכל דבר, וככאלה הם בוחרים את מנהיגיהם. יחד עם זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם אזרחי ישראל, גם אם זכויותיהם וחובותיהם לא זהות לאלה של אזרחים יהודים (לצערי). השוני בזכויות (הרשמי, וגם זה שנגזר ממנו) מצטייר כקיפוח, ובצדק. לפיכך, אי אפשר להאשים אף אחד מערביי ישראל שבוחר כנציגיו לכנסת את אלה שלכאורה מבינים הכי טוב את מצוקתו, ואי אפשר להאשים את נציגיו אלה, שמעלים על נס את השוני של אותו מקופח (לאומו ולאומיותו), כעילה לקיפוחו. מעבר לזה, לי אין שום בעיה עם מילים של נבחרי ציבור (מכל הלאומים), ובתנאי שלא יסבו נזק. כשהמילים חורגות מתנאי זה, כבמקרה בשארה - יש למצות את הדין עם הדובר. בסה"כ, כל נבחר ציבור אמר בדרכו למעלה כל מיני שטויות, שכל מי שעיניו בראשו ידע ויודע שאינן ברות-תוקף, ושמדובר במס-שפתיים, בקצת התלהמות - ובהרבה הרבה רוח. ועכשיו לשוני - ערביי ישראל, מעבר להיותם ערבים - לא מזיקים לנו יותר מאחינו היהודים: אנחנו מנגבים אצלם חומוס, קונים אצלם מוצרים בזול, מעסיקים אותם כעובדים, חיים בצוותא (בכל הערים המעורבות) - ואין עם זה שום בעיה קיומית. מיותר לציין שגם דרישות לעצמאות מדינית אין להם (לא מדובר על ליצנים/קיצונים). בשטחים המצב לגמרי אחר - הערבים מסתובבים חופשי, חוליות שלהם אורבות ורוצחות יהודים באופן שיטתי, קייטנות שאהידים מוקמות ומצטלמות לטלוויזיה, הם מצפצפים על צה"ל (ובצדק, אם כי לא באשמתו) - וכל זה בכדי להשיג עצמאות מדינית. לעומתם היהודים - חיים בגטאות (המכונים בפיהם "ישובים"), נעים בין גטו לגטו בשיירות, מכוניותיהם ממוגנות, חלקם הגדול עוטה שכפ"צים תוך כדי נסיעה, קציני בטחון מועסקים במשרות מלאות - ועדיין הם נהרגים. והכי חשוב - כל יהודי שפוי שמתגורר בתחומי הקו הירוק - מתייחס לקו זה כאל גבול לכל דבר, ולא עובר אותו. תוסיף לזה את העובדה שאף ממשלה, מאז 67 ועד היום, לא חשבה שהשטח צריך להיות שטח ישראלי - וקיבלת את התמונה במלואה. בקיצור - אין טעם לגרור בכח את ערביי ישראל אל הסכסוך הזה, רק בכדי להצדיק את המשך ההחזקה בשטחי יש"ע. זה מיותר, ומשחק לידי אויבינו. ואחרון - בעניין הישיבה על התעלה: נכון, לא היה לנו כ"כ רע ביושבנו על גדות הסואץ, פרט לכמה שנים של מלחמת התשה שגבתה קורבנות יומיומיים, ושנסתיימה במפץ גדול של כ-3,000 קורבנות נוספים, בדרך אל הנסיגה המלאה. אבל אם התחלנו בהשוואות, אז נמשיך הלאה - אנחנו כרגע בשלב ההתשה, בדרך אל מפץ כלשהו (מופז מעריך אותו בכ-600 הרוגים בצידנו), שיהיה שלב הכרחי בדרך אל הנסיגה המלאה. =================================================================== בעניין צה"ל: צה"ל מסואב, מכיוון שהוא הגרוע שבמערכות ההסתדרותיות - כולם מקבלים הכל, בלי קשר לתרומתם: הקרבי שקורע את התחת, 14 שעות ביום ויותר - והג´ובניק, שמשרת בבסיס עורפי מאז היותו בן 18, ורואה כל יום את הבית אחרי 9 שעות בול. במצב כזה, אין פלא שההשתמטות הולכת וגדלה. צריך למדרג את השכר, להצמיד אותו לפעילות האדם, לזמינותו המבצעית, לניצולת/תפוקה שלו, לכמות השעות שהוא משקיע ביום, לרמתו הרלוונטית של אותו אדם לתפקידו, ועוד הרבה דברים (דוגמת הסנונית הראשונה הקיימת - תוספת שדה/דרג א´). מחוץ לכך, צה"ל הוא בבעלות מלאה של המדינה, ואין טעם להשוות אותו לחברות פרטיות, דוגמת החברה (לצורך העניין) שאותה מנהל עמירם סיוון. ולגבי הרמטכ"לים - אם אדם חושב ומצהיר שצריך לעשות X,Y,Z (מתוך היכרות עם המאטריה, בתפקיד סגן רמטכ"ל/ראש אכ"א וכו´) וכשהוא מגיע לתפקיד הוא עושה 0,0,0 - אני חושב שזה אומר עליו משהו. לדידי זו אינה השמצה, זו הצבעה על אי-עמידה בהבטחות, ומדובר בסדרה של רמטכ"לים, כל אחד עם עבר קרבי מפואר של עשרות שנים. אגב - הידעת שהמושג "קצינת קישור" (כקצינה) הולך ומתפוגג ? בנקודה הספציפית הזו, צה"ל הבין סוף סוף שאין טעם להעמיד תותח בכדי להרוג יתוש, ולאט לאט הופכות קצינות הקישור להיות ילדות בסדיר, וחלקן הקטן בקבע. אני מאמין שבסופו של תהליך, תהיינה "קצינות" הקישור כולן חוגרות בסדיר. זה עונה בחיוב לשאלתך (מאחת ההודעות הקודמות בנושא), אם אפשר להחליף/לוותר על חלק מה"שומן".
קודם כל בעניין ערביי ישראל (הודעה מ-20/7): לא ההגדרות יקבעו את התוצאה אלא הנעשה בשטח, ומהבחינה הזו - שטחי וערביי ישראל שונים לגמרי ממקבילותיהם שמעבר לקו הירוק: ערביי ישראל הם סקטור לכל דבר, וככאלה הם בוחרים את מנהיגיהם. יחד עם זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם אזרחי ישראל, גם אם זכויותיהם וחובותיהם לא זהות לאלה של אזרחים יהודים (לצערי). השוני בזכויות (הרשמי, וגם זה שנגזר ממנו) מצטייר כקיפוח, ובצדק. לפיכך, אי אפשר להאשים אף אחד מערביי ישראל שבוחר כנציגיו לכנסת את אלה שלכאורה מבינים הכי טוב את מצוקתו, ואי אפשר להאשים את נציגיו אלה, שמעלים על נס את השוני של אותו מקופח (לאומו ולאומיותו), כעילה לקיפוחו. מעבר לזה, לי אין שום בעיה עם מילים של נבחרי ציבור (מכל הלאומים), ובתנאי שלא יסבו נזק. כשהמילים חורגות מתנאי זה, כבמקרה בשארה - יש למצות את הדין עם הדובר. בסה"כ, כל נבחר ציבור אמר בדרכו למעלה כל מיני שטויות, שכל מי שעיניו בראשו ידע ויודע שאינן ברות-תוקף, ושמדובר במס-שפתיים, בקצת התלהמות - ובהרבה הרבה רוח. ועכשיו לשוני - ערביי ישראל, מעבר להיותם ערבים - לא מזיקים לנו יותר מאחינו היהודים: אנחנו מנגבים אצלם חומוס, קונים אצלם מוצרים בזול, מעסיקים אותם כעובדים, חיים בצוותא (בכל הערים המעורבות) - ואין עם זה שום בעיה קיומית. מיותר לציין שגם דרישות לעצמאות מדינית אין להם (לא מדובר על ליצנים/קיצונים). בשטחים המצב לגמרי אחר - הערבים מסתובבים חופשי, חוליות שלהם אורבות ורוצחות יהודים באופן שיטתי, קייטנות שאהידים מוקמות ומצטלמות לטלוויזיה, הם מצפצפים על צה"ל (ובצדק, אם כי לא באשמתו) - וכל זה בכדי להשיג עצמאות מדינית. לעומתם היהודים - חיים בגטאות (המכונים בפיהם "ישובים"), נעים בין גטו לגטו בשיירות, מכוניותיהם ממוגנות, חלקם הגדול עוטה שכפ"צים תוך כדי נסיעה, קציני בטחון מועסקים במשרות מלאות - ועדיין הם נהרגים. והכי חשוב - כל יהודי שפוי שמתגורר בתחומי הקו הירוק - מתייחס לקו זה כאל גבול לכל דבר, ולא עובר אותו. תוסיף לזה את העובדה שאף ממשלה, מאז 67 ועד היום, לא חשבה שהשטח צריך להיות שטח ישראלי - וקיבלת את התמונה במלואה. בקיצור - אין טעם לגרור בכח את ערביי ישראל אל הסכסוך הזה, רק בכדי להצדיק את המשך ההחזקה בשטחי יש"ע. זה מיותר, ומשחק לידי אויבינו. ואחרון - בעניין הישיבה על התעלה: נכון, לא היה לנו כ"כ רע ביושבנו על גדות הסואץ, פרט לכמה שנים של מלחמת התשה שגבתה קורבנות יומיומיים, ושנסתיימה במפץ גדול של כ-3,000 קורבנות נוספים, בדרך אל הנסיגה המלאה. אבל אם התחלנו בהשוואות, אז נמשיך הלאה - אנחנו כרגע בשלב ההתשה, בדרך אל מפץ כלשהו (מופז מעריך אותו בכ-600 הרוגים בצידנו), שיהיה שלב הכרחי בדרך אל הנסיגה המלאה. =================================================================== בעניין צה"ל: צה"ל מסואב, מכיוון שהוא הגרוע שבמערכות ההסתדרותיות - כולם מקבלים הכל, בלי קשר לתרומתם: הקרבי שקורע את התחת, 14 שעות ביום ויותר - והג´ובניק, שמשרת בבסיס עורפי מאז היותו בן 18, ורואה כל יום את הבית אחרי 9 שעות בול. במצב כזה, אין פלא שההשתמטות הולכת וגדלה. צריך למדרג את השכר, להצמיד אותו לפעילות האדם, לזמינותו המבצעית, לניצולת/תפוקה שלו, לכמות השעות שהוא משקיע ביום, לרמתו הרלוונטית של אותו אדם לתפקידו, ועוד הרבה דברים (דוגמת הסנונית הראשונה הקיימת - תוספת שדה/דרג א´). מחוץ לכך, צה"ל הוא בבעלות מלאה של המדינה, ואין טעם להשוות אותו לחברות פרטיות, דוגמת החברה (לצורך העניין) שאותה מנהל עמירם סיוון. ולגבי הרמטכ"לים - אם אדם חושב ומצהיר שצריך לעשות X,Y,Z (מתוך היכרות עם המאטריה, בתפקיד סגן רמטכ"ל/ראש אכ"א וכו´) וכשהוא מגיע לתפקיד הוא עושה 0,0,0 - אני חושב שזה אומר עליו משהו. לדידי זו אינה השמצה, זו הצבעה על אי-עמידה בהבטחות, ומדובר בסדרה של רמטכ"לים, כל אחד עם עבר קרבי מפואר של עשרות שנים. אגב - הידעת שהמושג "קצינת קישור" (כקצינה) הולך ומתפוגג ? בנקודה הספציפית הזו, צה"ל הבין סוף סוף שאין טעם להעמיד תותח בכדי להרוג יתוש, ולאט לאט הופכות קצינות הקישור להיות ילדות בסדיר, וחלקן הקטן בקבע. אני מאמין שבסופו של תהליך, תהיינה "קצינות" הקישור כולן חוגרות בסדיר. זה עונה בחיוב לשאלתך (מאחת ההודעות הקודמות בנושא), אם אפשר להחליף/לוותר על חלק מה"שומן".