ל dorgad

[חכם מאזרחי]

ל dorgad

אני סקרן לדעת מה הקנאות הזאת למה שנקרא "כללי הכתיב חסר הניקוד". אימא נראה נורא (לדעתי) ולכן אני מעתיק לכאן קטע שהשבתי לך לפני ימים רבים (שבועים בערך): יש לי ויכוח עם השיטה שנקראת "כללי הכתיב חסר הניקוד" אך לא אאריך כאן. הכתב לא נועד מלכתחילה לתאר את אופן הבטוי המדויק של כל מלה, אלא להיות מעין קצרנות שתאפשר לקורא לחזור על אותן המלים בטקסט מוכר, ואם לא מוכר ידע מהי המלה לפי ההקשר. בכדי להעביר את האופן המדויק לבטוי מלה בודדת הומצא הכתיב הפונטי שמשתמשים בו רק במילונים ובעבודות בלשנות. והרי לא נעבור לכתוב בכתיב פונטי, כי אנו לא ממש צריכים זאת לשם הבנת טקסט. "הפרה" ב "פ" דגושה או רפויה? זאת תדעי אך ורק מתוך ההקשר. אותי זעזע לראות בבית ספר "שלום כיתה א" זה ממש מגוחך (בעיני).

 

[שלמה יונה]

כתב פונטי?! אולי התכוונת לכתב פונמי

 

[חכם מאזרחי]

אני לא חושב שטעיתי

להלן הגדרה מתוך מילון (מלון) CAMBRIDGE : phonetic [Show phonetics] adjective SPECIALIZED 1 using special signs to represent the different sounds made by the voice in speech: Pronunciations are shown in this dictionary using the International Phonetic Alphabet. וסליחה שהשורות באנגלית התהפכו.

 

[or99]

נכון...

ולכן צריך איזון מסוים. למה לא כתבת (לפי סדר המילים בהודעתך): "וכוח", "שטה", "לכתחלה", "אפן", "מדיק", "לחזר", "מכר", "נעבר", "לכתב"? האקדמיה רצתה לקבוע אחידות בכתיב, ולכן נוסחו הכללים.

 

[dorgad]

אור, תודה על החיזוק../images/Emo140.gif

 

[dorgad]

חכם מאזרחי, אף פעם לא הטפתי לכתיב

פונטי! באשר לכתיב חסר הניקוד: הרי זה בדיוק הכתיב הנפוץ יותר - טקסטים לא רבים (יחסית) נכתבים בכתיב מנוקד, בעיקר ספרי ילדים מודפסים. מאחר שלרוב אנו משתמשים בכתיב חסר-ניקוד, גם בשימוש אישי יומיומי וגם במדיה השונות, רצוי שתהיה האחדה כלשהי (מוחלטת זו דרישה מוגזמת), ומכאן חשיבות כלל הכתיב חסר-הניקוד. הלוא אם נוותר על מערכת כללים זו, כל אחד יכתוב כאשר יחפוץ, ונגיע בסופו של דבר לעברית "מגדל-בבלית". מכאן, אני רואה חשיבות בהנהגת הכתיב חסר-בניקוד לכלליו ובשימוש בו. וזו הסיבה שאני מקפידה בו ומשתדלת לתקן אחרים. בוודאי שאין בכוונתי לפגוע בכותבים כתיב חסר ניקוד שלא על-פי הכללים. וכפי שיש בפורום תורמים בתחומים שונים, אני מוצאת שזו תרומתי היעילה יותר לפורום. אכן, בדוגמאות שהבאת, וחזרת והבאת, אין הכתיב חסר-הניקוד התקני תורם להבנת המילה, אך יש מקרים שבהם תרומתו רבה יותר. דור

 

[Yuvalenko]

איך אני אוהב את הדיפלומטיה שלך דור!

אין עליך, אין! את 10! את 11 !!

 

[dorgad]

??????../images/Emo35.gif

בעניין הכתיב חסר הניקוד? אם כן, אז

וגם

דור

 

[חכם מאזרחי]

בשלב זה של הדיון

אני חיב להודות שאיני מומחה בדקדוק עברי, בכדי לדעת את הנטיה הנכונה אני חיב להציץ בלוח הפעלים השלם. מצד שני, אני בודאי מושפע ממה שאני קורא וממה שקורה סביבי וכמו שאמרה אור, יש מלים שבהם הכתיב המלא עוזר להבנת הנקרא, ואני רוצה שיבינו אותי. [אבל שיטה, נראה לי משרש ש.י.ט. (לא רציתי לכתוב שיט)]. ואור, בכלל לא עלה בדעתי שאת מטיפה לכתיב פונטי. זאת רק דרך להביא את הדיון עד אבסורד. ויש לנו כתיב פונטי מוכר מאד ושלנו, וזאת הכתיבה המנוקדת [ושלא תהיה אי הבנה, אני לא מטיף לעבור לכתיב מנוקד, וזאת בעקר בגלל הקשיים הטכנים]. להמשך הדיון, יש בעברית תנועות קטנות ותנועות גדולות, אלא שבעברית מודרנית אבדה ההבחנה בדיבור. האם נותר על ההבחנה הזאת [ונרושש את השפה]? הכתיב המלא מביא לויתור כזה, כי לא מבחין בין שורוק לקובוץ וכולי. אבל כללי הניקוד הנם מערך מושלם וסגור. לא נוכל לאחד פתח וקמץ כי אז בכלל תתבלבל ההגיה, למשל יאבדו הכללים לבטוי בגדכפת. לעומת זאת, בכללי הכתיב המלא יש קצוות לא סגורים. מה דעתכם?

 

[חכם מאזרחי]

סליחה דור, טעיתי וכתבתי אור

 

[or99]

אתה צודק

שִׁיטָה = method שִׁטָּה = עץ שיטה

 

[dorgad]

ח"מ, יש בעברית קצוות לא סגורים והם

לא מעטים. מטעמים פרקטיים, אני סבורה שרצוי שכל המשתמשים בלשון העברית ישתדלו להיצמד לכללים שאותם קובעת האלל"ע, גם אם לעתים קביעותיה תמוהות. ברור לי לחלוטין שמצב שבו אחידות מוחלטת תשרור בשפה כלשהי הוא אוטופי. אבל עמדתי היא שיש לשאוף לאחידות מקסימלית אפשרית, כדי למנוע ככל האפשר "קשרים בתקצורת". דור