ילידת המאה שעברה
New member
ל- begone
בקשר לקדושה ורוחניות: איינשטיין לא היה קדוש לפי שום אמת מידה רוחנית-דתית, שהיא הקובעת, לפי הקדושה עליה אני מדברת. איך ניטשה, הוקינג, איינשטיין, ועוד רבים כמותם, נכללים בקטגוריה הזאת? אין לי מושג.. ההגדרה שנתתי היא כללית מאוד, ובכל אופן, ברור שאם זה מושג תורני, מחויב שיהיה מדובר במושגים הלקוחים מעולם התורה. אם "קדושה" זהו מושג מהתורה, מחייב שהמושג יוסבר לפי הגישה של התורה. ניקח את ניטשה, שהיה ללא ספק כופר (פרוש פשוט). הוא לא עסק בדברים הרוחניים המדוברים (שהכוונה בכך היא: ללמוד תורה, תורת הנסתר/חידושים בנגלה וכדו´, התעלות רוחנית הבאה ע"י קיום מצוות מתוך שמחה/כוונות/אחר, וכדומה., ולא עיסוק בדברים ´רוחניים´ גרידא. פסיכולוג אינו בהכרח אדם קדוש), וע"כ, עפ"י אמות המידה הללו, ניטשה אפילו לא התקרב להיות קדוש. הוא כפר בעיקר של אמות המידה הללו- והעיקר הוא הבורא. כמו שאדם יכחיש את קיום הוריו, ואת העובדה שהם הביאוהו לעולם. ברוחניות יש את צד הקדושה, ומנגד יש את צד הטומאה, כאשר העיסוק הנכון ברוחניות, מביא לקדושה, והמוטעה=כפרני=בא עם איסורים - בא מהיפך הקדושה. מים קדושים, אלו הם מים, שחוץ מעצם החומר- המים- יש בהם "משהו" (לא מוחשי) נוסף. אולי אפשר להסביר את זה כך: אם יש לך סנטימנטים לאיזו תמונה, אז מלבד העובדה שהתמונה מורכבת מחומרים כלשהם, יש בה גם "רעיון" מסוים- לא משהו מוחשי- שטמון בה. אתה לא אמור "להוציא" ממני שום משפט. אם כתבתי בצורה לא כל כך מובנת (כי המושגים בעולמות שלנו מאוד שונים, לפעמים), זה לא אומר שהיה זה משפט חסר משמעות. אני "ממציאה הגיגים אווריריים.." (תראה לי איפה הסתירות).. אינך מאמין בזה, ולא מכיר בזה.. אוקיי. אבל מכאן ועד קביעת עובדות כחסרות בסיס (סתירות, השערות המבוססות על רבנים.. - איפה ומתי שמעת ממני על כזה דבר??).. הדרך רחוקה. אז במקום לבטל הכל כשטויות, לפני שאתה באמת שומע מה יש לבנאדם להגיד, כדאי שתשים קצת לב למה שקורה פה... קשה לי למצוא שאתה מנסה להתייחס באמת למה שאני כותבת. אני שבה ואומרת, לרגע לא ניסיתי לשכנע אותך בדרך הגיונית, או לא הגיונית, בדרך החיים הדתית שבחרתי לי. לא ברור לי למה אתה חושב ככה. אני שבה ומוצאת שאתה אפילו לא מנסה לרדת לעומק העניין, אלא מיד מסווג הכל כבורות. אתה מוצא רק בורות, סתירות לוגיות, משפטים חסרי ביסוס. רק. אתה מערבב נושאים, ואם אתה לא מבין משהו, אתה חס וחלילה לא מייחס את זה להסברה לא טובה, או אולי לחוסר הבנה מצידך, אלא לבורות. וואו. כמה "שוב ושוב" דיברתי איתך על גשמיות בלי להצליח להסביר מה זה? טענתי שהירח מאיר את כדור הארץ בצורה הפשוטה ביותר, למראה ילד בן שנתיים. לא חיפשתי שום פיזיקה מאחורי זה, למרות שהיא ידועה לי. הלו, עברתי בשלום אפילו מעבר לכיתה ה´
הענין הוא, שלא זה מה שעניין אותי. זה בכלל לא היה חיוני לעצם הענין. אתה רואה בלילה את הירח, בין אם אתה חושב שהוא יפה, ובין אם לאו. בכלל לא משנה מה גורם לנו לראות שהוא מאיר לנו, אבל זה מה שאנחנו רואים, ועל זה אין להתווכח. גם הוספתי, שלוח השנה העברי מבוסס על מהלך הירח. כמובן שביטלת את זה על הסף, (או סתם התעלמת מזה..), כי מי צריך לוח יהודי?, או מה שלא תהיה הסיבה שלך... אתה לא "תופס אותי עם טיעון חלש". אני יודעת טוב מאוד מתי יש לי מה להגיד ומתי לא. אם אין לך בכלל אמון בסיסי בבני אדם, אז אני באמת לא יודעת מה להגיד. אני לא רואה מוגבלות כפשע. אדם לא אשם בחוסר יכולות שלו. אם אתה חושב אחרת, זה עצוב. תחשוב מצידי שאין לי מה לענות על זה, ותהיה צודק. כי לי, באופן אישי, אין בפה את המילים שתהיינה מסוגלות לענות על כך. מה לעשות.. נורא קשה להאמין. ולא אמרתי שאין לי זמן להוכיח, אלא שאין לי זמן לחפש את הקטע הנכון שיוכל להסביר את זה. אני שוב מצטערת שאתה מרגיש נבוך. לא התכוונתי. ואם יש משהו שאתה חושב שכל ילד חילוני בן 10 יכול לענות עליו בקלות, ואני לא, ובגלל זה הדפדפן שלך נזעק, אני מאוד מרחמת עליו. אולי תשדרג?
מקווה שלפחות הפעם הייתי ברורה.
בקשר לקדושה ורוחניות: איינשטיין לא היה קדוש לפי שום אמת מידה רוחנית-דתית, שהיא הקובעת, לפי הקדושה עליה אני מדברת. איך ניטשה, הוקינג, איינשטיין, ועוד רבים כמותם, נכללים בקטגוריה הזאת? אין לי מושג.. ההגדרה שנתתי היא כללית מאוד, ובכל אופן, ברור שאם זה מושג תורני, מחויב שיהיה מדובר במושגים הלקוחים מעולם התורה. אם "קדושה" זהו מושג מהתורה, מחייב שהמושג יוסבר לפי הגישה של התורה. ניקח את ניטשה, שהיה ללא ספק כופר (פרוש פשוט). הוא לא עסק בדברים הרוחניים המדוברים (שהכוונה בכך היא: ללמוד תורה, תורת הנסתר/חידושים בנגלה וכדו´, התעלות רוחנית הבאה ע"י קיום מצוות מתוך שמחה/כוונות/אחר, וכדומה., ולא עיסוק בדברים ´רוחניים´ גרידא. פסיכולוג אינו בהכרח אדם קדוש), וע"כ, עפ"י אמות המידה הללו, ניטשה אפילו לא התקרב להיות קדוש. הוא כפר בעיקר של אמות המידה הללו- והעיקר הוא הבורא. כמו שאדם יכחיש את קיום הוריו, ואת העובדה שהם הביאוהו לעולם. ברוחניות יש את צד הקדושה, ומנגד יש את צד הטומאה, כאשר העיסוק הנכון ברוחניות, מביא לקדושה, והמוטעה=כפרני=בא עם איסורים - בא מהיפך הקדושה. מים קדושים, אלו הם מים, שחוץ מעצם החומר- המים- יש בהם "משהו" (לא מוחשי) נוסף. אולי אפשר להסביר את זה כך: אם יש לך סנטימנטים לאיזו תמונה, אז מלבד העובדה שהתמונה מורכבת מחומרים כלשהם, יש בה גם "רעיון" מסוים- לא משהו מוחשי- שטמון בה. אתה לא אמור "להוציא" ממני שום משפט. אם כתבתי בצורה לא כל כך מובנת (כי המושגים בעולמות שלנו מאוד שונים, לפעמים), זה לא אומר שהיה זה משפט חסר משמעות. אני "ממציאה הגיגים אווריריים.." (תראה לי איפה הסתירות).. אינך מאמין בזה, ולא מכיר בזה.. אוקיי. אבל מכאן ועד קביעת עובדות כחסרות בסיס (סתירות, השערות המבוססות על רבנים.. - איפה ומתי שמעת ממני על כזה דבר??).. הדרך רחוקה. אז במקום לבטל הכל כשטויות, לפני שאתה באמת שומע מה יש לבנאדם להגיד, כדאי שתשים קצת לב למה שקורה פה... קשה לי למצוא שאתה מנסה להתייחס באמת למה שאני כותבת. אני שבה ואומרת, לרגע לא ניסיתי לשכנע אותך בדרך הגיונית, או לא הגיונית, בדרך החיים הדתית שבחרתי לי. לא ברור לי למה אתה חושב ככה. אני שבה ומוצאת שאתה אפילו לא מנסה לרדת לעומק העניין, אלא מיד מסווג הכל כבורות. אתה מוצא רק בורות, סתירות לוגיות, משפטים חסרי ביסוס. רק. אתה מערבב נושאים, ואם אתה לא מבין משהו, אתה חס וחלילה לא מייחס את זה להסברה לא טובה, או אולי לחוסר הבנה מצידך, אלא לבורות. וואו. כמה "שוב ושוב" דיברתי איתך על גשמיות בלי להצליח להסביר מה זה? טענתי שהירח מאיר את כדור הארץ בצורה הפשוטה ביותר, למראה ילד בן שנתיים. לא חיפשתי שום פיזיקה מאחורי זה, למרות שהיא ידועה לי. הלו, עברתי בשלום אפילו מעבר לכיתה ה´
הענין הוא, שלא זה מה שעניין אותי. זה בכלל לא היה חיוני לעצם הענין. אתה רואה בלילה את הירח, בין אם אתה חושב שהוא יפה, ובין אם לאו. בכלל לא משנה מה גורם לנו לראות שהוא מאיר לנו, אבל זה מה שאנחנו רואים, ועל זה אין להתווכח. גם הוספתי, שלוח השנה העברי מבוסס על מהלך הירח. כמובן שביטלת את זה על הסף, (או סתם התעלמת מזה..), כי מי צריך לוח יהודי?, או מה שלא תהיה הסיבה שלך... אתה לא "תופס אותי עם טיעון חלש". אני יודעת טוב מאוד מתי יש לי מה להגיד ומתי לא. אם אין לך בכלל אמון בסיסי בבני אדם, אז אני באמת לא יודעת מה להגיד. אני לא רואה מוגבלות כפשע. אדם לא אשם בחוסר יכולות שלו. אם אתה חושב אחרת, זה עצוב. תחשוב מצידי שאין לי מה לענות על זה, ותהיה צודק. כי לי, באופן אישי, אין בפה את המילים שתהיינה מסוגלות לענות על כך. מה לעשות.. נורא קשה להאמין. ולא אמרתי שאין לי זמן להוכיח, אלא שאין לי זמן לחפש את הקטע הנכון שיוכל להסביר את זה. אני שוב מצטערת שאתה מרגיש נבוך. לא התכוונתי. ואם יש משהו שאתה חושב שכל ילד חילוני בן 10 יכול לענות עליו בקלות, ואני לא, ובגלל זה הדפדפן שלך נזעק, אני מאוד מרחמת עליו. אולי תשדרג?
