תשובות
קודם כל, לגבי ג´אסטין, הנה ציטוט ממה שכתב: ------------- ... וגם לפי התנהגות אפילו מפסקה אחת אפשר ללמוד הרבה על מישהו. ומאותה פיסקה ראיתי שהוא לא יחזור , וראיתי שהוא סתם "מתלהב" מעצבן ,אבל מה שבאמת הפריע לי זה שמישהי שאמורה להיות חברה יציבה בפורום מנסה לעזור לו אבל במקום זה סתם שופכת עוד שמן למדורת הטיפשות! ------------ מה שמפריע לי זאת ההתימרות לקלוט בנאדם לפי פיסקה אחת. עובדה שאותו בחור המשיך לשאול שאלות בפורום (מה שמפליא ביותר, לאור היחס ה"נפלא" שקיבל). כל פסיכולוג שמכבד את עצמו יגיד לך שלנסות לנתח בנאדם מפגישה אחת זאת טעות חמורה (דוגמא: הסיפור של סוזאנה קייסון בספר "נערה מופרעת" שנשלחה לבית חולים פסיכיאטרי אחרי פגישה אחת ויחידה עם פסיכיאטר שלא מכיר אותה בכלל, תיראו את הסרט - הוא הרבה יותר מעניין מהספר
). האמירה הזאת שהוא יכול "ללמוד" על בנאדם מפיסקה אחת, ועוד הוא אמר את זה בכזאת גאווה - מעידה, בין השאר, על טיפשות ויהירות. לגבי אי היותי פאגאנית, או "מה" אני - אני בנאדם. עדיין לא מצאתי כותרת שתתאים לי לגמרי. אני לא פאגאנית או מונותאיסטית, כי אני לא חושבת שיש איזשהו אל בשמיים, בטח שלא מיליוני אלים. אני גם לא אתאיסטית כי אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו יש סוג של "אלוהים". אני מאמינה בכל מיני דברים. האמונות שלי לא קשורות לסגידה לאדם או יישות כלשהי. האמונה שלי קשורה ללמצוא מהי האמת שלי ומה הכי נכון בשבילי, להבדיל מלמצוא מה הכי נוח לי. אני כל הזמן מטילה ספק בדברים שנמצאים סביבי, ובינתיים קצת קשה למצוא דת או זרם שיתאים לגמרי לכל קשת האמונות שלי. אני הכי הרבה מאמינה בעצמי, ואני עושה הכל כדי לפתח את עצמי מבחינה רוחנית/נפשית, שזה אומר להיות פתוחה לכמה שיותר אמונות כדי שאני אוכל למצוא לבסוף מה נכון
לי, ומה אני יכולה ליישם על החיים שלי. האמת היא שאני לא חושבת שאי פעם אוכל להכריז שאני X או Y, כי מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא ממש אדם של מותגים. אני לא "פריקית", לא לובשת שחור, ולא שומעת מטאל, אני לא מהסנובים שכולם שונאים, וכל הפסקה אני יושבת עם אנשים אחרים לגמרי. מצד אחד זה נחמד - יוצא לי להכיר הרבה מאוד אנשים ששונים מאוד אחד מהשני, מצד שני אני מרגישה הרבה פעמים מאוד בודדה, כי כשכולם מתחלקים לכותרות וקבוצות, אני לרוב נשארת לבד.