קרה לי אותו הדבר בדיוק.
מישהו שיצאתי איתו לפני מלא זמן, וסיימתי את זה,
נשאר איתי בקשר.
פעם בכמה זמן היה שולח לי "חג שמח" או "מה שלומך"
ולפני חודש שלח הודעה מקסימה ומאד מרגשת בסגנון של "חייב לדבר דוגרי - עוד לא פגשתי אף אחת כמוך מאז שהכרנו, ואני לא מפסיק לחשוב עליך, בואי נפגש שוב"
אז קודם כל, החיזור והמילים המקסימות ישר גרמו לי לרצות להגיד כן.
(אני בכל זאת בחורה..
)
ולא אשקר לך, היה פה גם פקטור מאד גדול של התקופה הארוכה שאני לבד, וכל מיני נסיונות לדברים שלא צלחו והנה בא מישהו ואומר שכבר שנתיים הוא לא מפסיק לחשוב עליי, ואני חושבת לעצמי שאני צריכה להיות די מטומטמת בשביל לא לתת לדבר כזה צ'אנס.
אבל אלה לא סיבות מספיק טובות, להפך.
ככל שהבנאדם יותר מקסים, וכנראה מאד בעניין- ככה לא הייתי רוצה לפגוע בו.
היה נראה לי קשה מדי לתת צ'אנס נוסף למשהו שידעתי שלא יעבוד ולהשלות בצורה כזו.
אגב,
לו הייתי חושבת שיש אפילו צ'אנס קטן שהבנאדם הזה הוא המנט-טו-בי שלי, הייתי נפגשת איתו שוב
אבל בתוכי ידעתי שגם אם יהיה לנו נחמד ביחד בהתחלה- בסופו של דבר, זה לא זה.
ועוד נקודה אחרונה- אני כמעט עשיתי דבר כזה בעצמי,
כמעט ופניתי למישהו מהעבר שלי בנסיון לגשש אם יש מצב לנסות שוב,
ובסוף התחרטתי.
הגעתי למסקנה שא'- כנראה שהוא יגיד לא,
וב'- את העבר עדיף להשאיר בעבר.