לתשעה באב.
מכיוון שלאדם המודרני פעמים רבות קשה "להתחבר" לעניין בית המקדש ולעבודת הקרבנות , אמרתי לעצמי שכדאי לכתוב עליה כמה מילים.
בתורות המזרח התפתחו פרקטיקות רוחניות שלמות המבוססות על עבודה גופנית - כמו יוגה וצ´י גונג. כי גם אם האדם עושה עבודה רוחנית ותודעתית מעמיקה , כל עוד הוא לא זיכך את גופו וטיהרו , גופו יסחב אותו אל המקומות הכי שפלים ונמוכים.
(אך גם במזרח - אנשים מעטים מאוד מגיעים לרמה כזאת שהגוף מזוכך ונקי לגמרי , ושהגוף איננו מונע בפני הנשמה מלהאיר אורה. והראיה שהודו נראית כמו שהיא נראית . . .)
כאדם המתרגל ומלמד צ´י גונג שאלתי את עצמי פעמים רבות - כיצד ביהדות לא התפתחו פרקטיקות של עבודה רוחנית דרך הגוף - כמו צ´י גונג יוגה וכדומה ? לי היה קשה מאוד להבין כיצד יכול אדם להתפתח רוחנית ללא עבודה עם הגוף , וכיצד יתכן שאין ביהדות פרקטיקה כזאת ?
לקח לי זמן רב עד שהבנתי כי זוהי מטרת עבודת הקרבנות בבית המקדש !
הכהן היה לוקח את הקרבן שהוא בהמה ומקריב אותו , דהיינו לוקח את החלקים הבהמיים שבנו ומקרב אותם אל ה'.
הכהן הינו אדם הדבוק בתודעתו אל האחדות , וכאשר הכהן מקריב את הקרבן , הוא היה לוקח את כל החלקים הבהמיים ומקרב אותם אל האחדות גם כן.
בכך בעצם הוא היה מייתר את הצורך בתרגולים כמו יוגה וצ'י גונג , כי זה היה נעשה בעוצמה רבה יותר ולכלל האוכלוסיה ! לכן ביהדות אין פרקטיקות כאלו.
אך חשוב להדגיש -
הקרבן איננו מסייע לאדם שאיננו רוצה להיטהר.
הקרבן איננו מסייע לאדם הרוצה להמשיך לעשות עוול , אך מביא קרבן כציווי חברתי.
הקרבן אינו מסייע לאדם בעל גאווה שהטומאה קשורה בגופו.
הקרבן מסייע אך ורק לאדם הרוצה בכל ליבו להידבק בה´ , אך יש לו עיכובים מפאת חוזק הגוף ותאוותיו.
זוהי מטרת הקרבן - להסיר עיכובים אלו.
מכיוון שלאדם המודרני פעמים רבות קשה "להתחבר" לעניין בית המקדש ולעבודת הקרבנות , אמרתי לעצמי שכדאי לכתוב עליה כמה מילים.
בתורות המזרח התפתחו פרקטיקות רוחניות שלמות המבוססות על עבודה גופנית - כמו יוגה וצ´י גונג. כי גם אם האדם עושה עבודה רוחנית ותודעתית מעמיקה , כל עוד הוא לא זיכך את גופו וטיהרו , גופו יסחב אותו אל המקומות הכי שפלים ונמוכים.
(אך גם במזרח - אנשים מעטים מאוד מגיעים לרמה כזאת שהגוף מזוכך ונקי לגמרי , ושהגוף איננו מונע בפני הנשמה מלהאיר אורה. והראיה שהודו נראית כמו שהיא נראית . . .)
כאדם המתרגל ומלמד צ´י גונג שאלתי את עצמי פעמים רבות - כיצד ביהדות לא התפתחו פרקטיקות של עבודה רוחנית דרך הגוף - כמו צ´י גונג יוגה וכדומה ? לי היה קשה מאוד להבין כיצד יכול אדם להתפתח רוחנית ללא עבודה עם הגוף , וכיצד יתכן שאין ביהדות פרקטיקה כזאת ?
לקח לי זמן רב עד שהבנתי כי זוהי מטרת עבודת הקרבנות בבית המקדש !
הכהן היה לוקח את הקרבן שהוא בהמה ומקריב אותו , דהיינו לוקח את החלקים הבהמיים שבנו ומקרב אותם אל ה'.
הכהן הינו אדם הדבוק בתודעתו אל האחדות , וכאשר הכהן מקריב את הקרבן , הוא היה לוקח את כל החלקים הבהמיים ומקרב אותם אל האחדות גם כן.
בכך בעצם הוא היה מייתר את הצורך בתרגולים כמו יוגה וצ'י גונג , כי זה היה נעשה בעוצמה רבה יותר ולכלל האוכלוסיה ! לכן ביהדות אין פרקטיקות כאלו.
אך חשוב להדגיש -
הקרבן איננו מסייע לאדם שאיננו רוצה להיטהר.
הקרבן איננו מסייע לאדם הרוצה להמשיך לעשות עוול , אך מביא קרבן כציווי חברתי.
הקרבן אינו מסייע לאדם בעל גאווה שהטומאה קשורה בגופו.
הקרבן מסייע אך ורק לאדם הרוצה בכל ליבו להידבק בה´ , אך יש לו עיכובים מפאת חוזק הגוף ותאוותיו.
זוהי מטרת הקרבן - להסיר עיכובים אלו.
