תגובה יותר נרחבת.............
רציתי להשאיר את התגובה הקודמת "קראתי" ללא תוכן וזהו... אבל... כמה מילים... מסכן. מסכן מסכן מסכן.............. ואיך אפשר שלא להרגיש קצת רגשות אשמה אחרי שקוראים דבר כזה? וכן, למרות שאני י-ו-ד-ע-ת שאני צודקת לעצמי, מנסה להיות נאמנה לעצמי, יודעת שיש גם דעות אחרות... כל אחד צודק לעצמו, וכל אחד צריך להיות נאמן לעצמו... אבל... אני כן מרגישה אשמה, מבחינת האמת שלו... יודעת שבעיניו אני לא בסדר (אם היה יודע, אם היה עדיין חי) כי בזמן שהוא נקרע בשטחים אני יוצאת מהצבא... מרגישה את הקושי שלו ואת הכאב... המציאות חרא... ומה לעשות, אני לא יכולה להשתלב בה כי זה נראה לי לא נכון... אז אני רוצה לנסות ולשנות... והשינוי הכי קטן מתחיל בי, כשאני מסרבת להיות חלק מהמציאות.... בורחת? אולי... אבל הדבר הכי חשוב לכל אדם יישאר לי- האמת שלי. אני באמת מרחמת עליו וכואב לי עליו... למה לא ביקש עזרה? למה לא הלך לקב"ן או משהו.....? אני חושבת שאני גם יכולה להבין למה... יהיה זכרו ברוך....
