לתפוס אומץ

ophra

New member
לתפוס אומץ

כבר הרבה זמן מתבשלת אצלי בפנים הידיעה שמתישהוא, ביום מן הימים אני אעשה שינוי משמעותי בחיים שלי. אשנה מקצוע אשנה סדר יום אחליף קצב. כבר זמן מה אני יודעת את זה, ומניחה את הידיעה הזו בצד, שתנוח. היום ביקרתי חברים שלי. מהחברים הבודדים שנשארו מהתקופה שלפני הגירושין. זוג נשוי. חיים בבית בפרברים. עם שלושה ילדים וכלב. אבל בניגוד לחברים אחרים מהסוג הזה, שחלקם הגדול נעלם והתפוגג (אם בגללי, אם בגללם, ואם גם וגם) עם אלה נשאר הקשר. אני אוהבת אותם. אוהבת את האנשים שמאחורי הסטיגמה הזו, שאני כבר לא כל כך מתחברת אליה. ישבנו על הדשא עם קפה וסיגריה של אחרי ארוחת הצהרים הילדים משחקים מסביב. שקט יחסי....
סיפרתי שאני עייפה. יותר נכון מותשת. מקצב החיים הזה. מהאחריות האינסופית שיושבת עלי. ועלי לבד. בלי לחלוק אותה. מהחיפוש המייאש אחרי שותף. חיפוש שהוא כשלעצמו לא המטרה. אבל הוא כשלעצמו מתיש לפעמים וסוחט אנרגיות, שאין לי מהן הרבה... התחלתי בלהגיד שאני זקוקה לחופש (בחיי שאני זקוקה...) המשכתי צעד נוסף בתיאור הפנטזיה: אני והילדים, על יאכטה מסביב לעולם. לשנה. שנה של היתנתקות. של היטהרות. שנה שהיא בעצם תחילתה של התחלה חדשה. של דרך חיים אחרת שאין לי מושג איך היא תראה ואולי השנה הזו תאיר לי אותה ותגלה אותה בפני... אבל פנטזיה – כמו פנטזיה מטבעה שהיא מתנפצת בשניה. פק! והיא איננה. בראש ובראשונה מטעמים כלכליים. אבל מעבר לבעיה הכלכלית – הסיכון. המשכנו לפתח את הרעיון: אמרתי שאם לא היו לי ילדים עכשיו הייתי אולי מעיזה, לוקחת את הסיכון הכספי. הופכת את הנכס שלי (הבית שאנחנו גרים בו) לנזיל ומשתמשת בחלק מהכסף למימוש הפנטזיה ולמחשבה על דרך חדשה. אבל אני לא מעיזה לעשות את זה עם קיומם של הילדים. לקחת סיכון על החיים שלהם ועל היכולת שלי לפרנס אותם נראה היה לי קצת יותר מדי... ואז... זה הגיע. הוא אמר לי: אבל בעצם השיט ביאכטה לשנה הוא לא המטרה המטרה היא לפענח איך ייראו החיים שלך אחרי זה. ואולי את לא צריכה את הניתוק הזה ואת הסיכונים שכרוכים בניתוק הזה כדי לפענח את זה??? אולי, אם את מבינה שזו בעצם המטרה תנסי לפענח כאן ועכשיו, תוך כדי החיים ה"רגילים" איך הם נראים, החיים האחרים האלה שלך? ואז – תקחי סיכון ותלכי על זה, אבל זה יהיה סיכון הרבה יותר קטן… אולי קצת פחות רומנטי ופנטזיונרי אבל הרבה יותר ממוקד ומוחשי… ווווווואוווווווווו הארה! אני לא יודעת כמה זמן ייקח מהיום ועד היום שבו אני אקום ואעשה מעשה ראשון. צעד ראשון לקראת החיים האחרים האלה. זה יכול להיות ארוך. אבל אני יודעת שהיום תפסתי אומץ. לראשונה בחיי תפסתי אומץ לקחת סיכונים. לא ללכת במסלול הבטוח ביותר של פרנסה ומקצוע ואורח חיים לצאת מהבנאליה קצת. עד עכשיו ידעתי שזה יקרה. היום גם קיבלתי את האומץ לקחת את הסיכונים שצריך לקחת כדי לגרום לזה לקרות! עכשיו רק נותר לי לחשוב מה לעזאזל אני רוצה לעשות עם עצמי
אבל זה כבר להודעה אחרת לגמרי... א. וי. – אני אוהבת אתכם!!!! עפ
 

רות 2

New member
אני ממתינה...

הכיליון עיניים להודעך הבאה !!!!!!..... כאשר את שואפת לממש את חלומותיך, יהיו אשר יהיו, את גדלה עם השאיפה את לומדת מן ההמנסות את זוכה מתוך העשייה את זה גם אמרתי לבדד ששאל מה ילד יום... אני מאמינה בכך ואני מאחלת לנו בהצלחה!!!!! (אני מאמינה לליין)
 

ophra

New member
תודה רות... ../images/Emo25.gif

רק כמו שאמרתי.... זה עשוי לקחת זמן...
עפ
 
הצעדים

את הצעד הראשון עשית כבר ההחלטה לשנות גישה ההחלטה לתת גוון אחר לחייך ההחלטה לקחת סיכונים עכשיו, נותר לך להכין לעצמך רשימת "מטלות" שעד היום לא העזת אפילו לחשוב עליהן, לא כל שכן, לבצע אותן ולאחר שתהיה לך אותה "רשימה" - קדימה ... להתחיל ליישם המון בהצלחה לך והמון כוח וחיוכים שילוו אותך בדרכך החדשה
 

רות 2

New member
החלטות... מטלות...

העיקר להתחיל .. להבשיל עם השינוי הפנימי .... ואחרי זה שינויים חיצונים שהם עינין של הימור וסיכון מחושב.. במציאות של ימים טרופים אלו...
 

ophra

New member
אני עוד לפני שלב ה"רשימה"...

נותנת לעצמי זמן לעכל ולהתבשל עם כל שלב....
תודה יקירה על החיזוקים! עפ
(פעם נוספת מופתעת מכוחה של המדיה)
 

amigor

New member
עופ´ איזה ראש טוב! אומר לכם להית´

בעקבות שיחה אמש אל תוך הלילה עם ידידתינו החלטתי לתת שינוי, קודם בעיסוק,עם סיפוק מעניין יותר יוצא רחוק מהוירטואל וקרוב גיאוגרפית אליכם רק לשבועיים ימים לקורס מזורז החלטתי לא להמתין לאחר שיחתך. שיהיה לכם שבוע טוב ונפלא! ולך ידידה אומר תודה! הפנמתי! להית´ עמי
 
או עמי גם אתה החלטת לעשות שינוי?

ואוו פשוט נפלא אנשים כאן מתחילים להתחבר לעצמם לרצונות שלהם ואני חייבת לומר כי אני אוהבת את זה אז שיהיה לך בהצלחה איש
 

מצוטטת

New member
אומץ

מוקדש לך עופרה שיר האומץ\\ קיפלינג ------------------- אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בודאי כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון. והוא חוק עולמים לנמשל ומושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל החלט כי תוכל - רצונך אז מושל עליך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האיש החושב כי יכול.
כשאין לי מילים משלי, מביאה מילים של אחרים. שבוע טוףףףףףףף
 

r e d head

New member
גם אצלי

מתבשלת המחשבה הזאת. אני גם יודעת פחות או יותר מה הייתי רוצה לשנות. לפני שנה החלטתי לבדוק אך מתחילים עם זה... ובדקתי יש לי את הנתונים רשומים אי שם. זה כרוך במאמץ מאוד גדול, הרבה שעות והרבה כסף. אם הייתי רוצה מספיק הייתי עושה את זה. כל השאר זה תרוצים ועצלנות. היום זה עוד לא מתאים. אבל פעם בטוח. ביום רביעי בשבוע שעבר היתה לי הארה רגעית. החלטתי שאני מתחילה לחפש עבודה חדשה. שום דבר לא ישתנה אם אני רק אדבר על זה שלא מספיק טוב לי ויכול להיות אחרת. צריך לנסות. מאז עברו שלושה ימים ושכחתי מיזה. ההרגשה הקיימת היא שאני שורדת. מתקיימת פחות או יותר בצורה משביעת רצון. והצורך הוא להרגיש אחרת להיות יותר מאושרת - להנות מכל רגע ולא לחכות כל השבוע שיגיע סוף השבוע. קראתי מה כתבו לך בפורום השכן ואני מסכימה. הצורך הוא לשינוי פנימי שאולי השינוי החיצוני יעשה אותו. לי אין אומץ לשנות כרגע. אני חושבת שהרבה יותר נכון לי היום להשקיע בעצמי עם הקיים ובבת שלי. החיים שלי לא מספיק יציבים יש יותר מידי עליות וירידות. אני לא מעיזה לקחת סיכון. ואת יודעת מה, גם אין לי אנרגיות לזה.
 

ophra

New member
אין לך מושג יקירה

עד כמה אני מזדהה ומתחברת למילים האלו שלך.
קחי לך את כל הזמן שבעולם איספי אנרגיות - פיסה אחר פיסה זה מגיע לך
עפ
(עייפה מניתוקים והעפות מהרשת)
 

gabyk

New member
קבלי את הזדהותי

מבחינתי זה הרצון להתנתקות (ארוכה יותר מסתם חופשה שנתית) ושבירת השגרה ומחויבויות. מכיון שזה לא ריאלי מבחינתנו האמהות,צריך להשתדל לעשות בעיקר דברים שאוהבים ועושים טוב לנשמה. ואולי בעתיד מי יודע נגיע גם למימוש החלומות על אוסטרליה לשנה.... שיהיה רק טוב!
 

*יערית

New member
עפרה ריגשת אותי(כמו רפי כזה..../images/Emo13.gif)

תראי ..בתור פישרית קטנה שדיי הספיקה לעשות הרבה בחייה ולנפץ למשפחתה הרבה מיתוסים...זה לעולם לא מאוחר
החיים האחרים האלו הם למעשה אותם חיים רק הגישה שלך אליהם משתנה..אותם אנשים אותם דמויות....רק פתאום את נוהגת אחרת כלפם..פחות סקפטיות..יותר זרימה.... היום זה היום ומה שמחר לא ידוע ולכן אין מה לחשוב הרבה עליו... מתוקה...אם היית לידי..היינו יושבות שותות בירה ביחד..סיגריה.. תשאלי את רד זה מומלץ
ומתחילות לעשות סאטירה אחת גדולה על החיים כך שגם משם היית יוצאת עם הארה ותובנות קטנות ביותר... אך מרחיקות לכת מעצם "המקובעות...והעיקביות"... מה את רוצה מעצמך? את זה רק את יודעת..ואני רק אשמח לשמוע פרטים בשינוי הגישה
ברוכה הבאה לחיים הטובים!!!!!!!!!!
 
עפרה

ואוו , כמה מרגש ונפלא לקרוא אותך , לראות שמתחיל להתבשל שם אצלך משהו שאינו חומוס אלה הפעם מעדן. כמי שעשתה שינוי מהותי בחייה ,כמי שחצתה את כל הקווים (האדומים) שסימנה לה והחליטה ללכת בעקבות הלב (בכל תחומי החיים) ,אני יכולה רק לומר לך ברוכה הבאה למועדון. השינוי הוא איטי ומתחיל בדיוק במקום בו החלטת לקחת סיכון והרשי לי להזכיר לך כי רק מי שלוקח סיכון - מצליח.
 
עפ....

מחייכת כן.. היא שם מתרוממת וצועדת לעתיד שהוא שלה, רק שלה, עתיד שיתן לה רק חיוך התחילי בדברים קטנים לא חייבים לנפץ מייד את הגבולות כולם ופתאום תמצאי את עצמך שם במקום עליו חלמת כל הזמן את יודעת, הדברים הטובים ביותר, הם אלה שקורים מתוך שינוי פנימי שלך ולא מתוך ניפוח שרירים וניתוץ כבלים...
 
למעלה