לתפוחית וכולם
לתפוח בדבש - ולכל יושבי הפורום... (הודעה חוזרת לבקשה תפוחית!) קראתי בעיון את פנייתך לפורום והתרגשתי עד דמעות מתוכן מכתבך. ראשית, הרשי לי להחמיא לך על מילותייך היפות, מלאות חן ועוצמה, הופכות את ההודעה לכרטיס ברכה לאנושות, למגילת אהבה. שנית, נפעמתי לקרוא כי את עוקבת כאן בדממה אחרי הודעות יושבי הפורום. אני אישית, כותבת כאן לפורום אך לא מרגישה אחת מכאן, אלא אחת מהם. אני מעין הילדה המאומצת של האנשים המדהימים כאן, אשר שלפו אותי מהאובדן והשאול, אמצו אותי אל לבם ולהם אני חבה את חיי. על סמך הכרותי האישית עם רבים מכאן, אנייכולה רק לומר לך כי קשת האנשים כאן רחבה להפליא ומדהימה ביופייה, בססגוניותה. אנשי החדר הינם אנשי אהבה ושלום, אנשי חלום וחזון, הידועים בכוח הנתינה המופלא שלהם, היכולת הנדירה שלהם לפרוש זרועות ולקלוט באהבה כל מי שחש כי זקוק הוא לטיפת הגינות בחייו. אני, תגל, מצדיעה לכל האנשים המדהימים כאן. לשאלתך תפוח יקרה לא אוכל להשיב, מפאת העובדה כי אף אני שואלת את אותה השאלה. אף אני אבדתי את האהבה היחידה שהיתה לי. אמנם תשובה אין בידי, אך דבר אחד למדתי מהחברים כאן, עוד יבוא היום, עוד אזכה לראות את האופק הבהיר, ואם אמתין בסבלנות, קופידון היקר לא ייפסח גם עלי. תפוח בדבש, מקווה שתהני לך במחיצתינו כאן, תשארי ותשאבי כוחות לאהוב כך תלמדי גם להיות נאהבת. שלך בהוקרה תגל בת נשואים/ות. ====================================================== טהורה ונפעמת מלאת יצרים ילדה יפה נכלמת מוארת באור זרקורים שופעת אושר, הרבה צוחקת מטיילת מעלה, מרחפת על הקשת מלותייך שוטפות אותי במי מלחים צליל קולך עוטף אותי ברחמים דואגת לאושרי, מחפשת לי חום מתבוננת בתוכי בתוגה, בתום שלחת יד ונגעת כמו קרן אור בלבי הלכתי לאבוד ומצאת אותי חולקות את אותם כאבים יודעות את אותם הפחדים ולא מספרות, כי אין לנו מלים הו, יפה שלי נאצלת את בוכה אני מתאבלת אמיתית את ולא אחרת ורק בך אני בוחרת בנויות אנו מאותו גדיל זהב אוהבת אותך ולנצח אוהב ורק פחד זעיר שבתוכי מקנן שלא אספיק בך להתבונן לבכות על לבך לספר לך הכל ויבוא כבר קיצי ולפתע אפול הו, יפה ונאצלת אל תטעי שוב בך אני בוחרת.
לתפוח בדבש - ולכל יושבי הפורום... (הודעה חוזרת לבקשה תפוחית!) קראתי בעיון את פנייתך לפורום והתרגשתי עד דמעות מתוכן מכתבך. ראשית, הרשי לי להחמיא לך על מילותייך היפות, מלאות חן ועוצמה, הופכות את ההודעה לכרטיס ברכה לאנושות, למגילת אהבה. שנית, נפעמתי לקרוא כי את עוקבת כאן בדממה אחרי הודעות יושבי הפורום. אני אישית, כותבת כאן לפורום אך לא מרגישה אחת מכאן, אלא אחת מהם. אני מעין הילדה המאומצת של האנשים המדהימים כאן, אשר שלפו אותי מהאובדן והשאול, אמצו אותי אל לבם ולהם אני חבה את חיי. על סמך הכרותי האישית עם רבים מכאן, אנייכולה רק לומר לך כי קשת האנשים כאן רחבה להפליא ומדהימה ביופייה, בססגוניותה. אנשי החדר הינם אנשי אהבה ושלום, אנשי חלום וחזון, הידועים בכוח הנתינה המופלא שלהם, היכולת הנדירה שלהם לפרוש זרועות ולקלוט באהבה כל מי שחש כי זקוק הוא לטיפת הגינות בחייו. אני, תגל, מצדיעה לכל האנשים המדהימים כאן. לשאלתך תפוח יקרה לא אוכל להשיב, מפאת העובדה כי אף אני שואלת את אותה השאלה. אף אני אבדתי את האהבה היחידה שהיתה לי. אמנם תשובה אין בידי, אך דבר אחד למדתי מהחברים כאן, עוד יבוא היום, עוד אזכה לראות את האופק הבהיר, ואם אמתין בסבלנות, קופידון היקר לא ייפסח גם עלי. תפוח בדבש, מקווה שתהני לך במחיצתינו כאן, תשארי ותשאבי כוחות לאהוב כך תלמדי גם להיות נאהבת. שלך בהוקרה תגל בת נשואים/ות. ====================================================== טהורה ונפעמת מלאת יצרים ילדה יפה נכלמת מוארת באור זרקורים שופעת אושר, הרבה צוחקת מטיילת מעלה, מרחפת על הקשת מלותייך שוטפות אותי במי מלחים צליל קולך עוטף אותי ברחמים דואגת לאושרי, מחפשת לי חום מתבוננת בתוכי בתוגה, בתום שלחת יד ונגעת כמו קרן אור בלבי הלכתי לאבוד ומצאת אותי חולקות את אותם כאבים יודעות את אותם הפחדים ולא מספרות, כי אין לנו מלים הו, יפה שלי נאצלת את בוכה אני מתאבלת אמיתית את ולא אחרת ורק בך אני בוחרת בנויות אנו מאותו גדיל זהב אוהבת אותך ולנצח אוהב ורק פחד זעיר שבתוכי מקנן שלא אספיק בך להתבונן לבכות על לבך לספר לך הכל ויבוא כבר קיצי ולפתע אפול הו, יפה ונאצלת אל תטעי שוב בך אני בוחרת.