לתלתלים

לתלתלים

חלק נכבד מהיותי אדם אופטימי הוא, שאני רואה את החצי המלא של הכוס. יכולתי לחייך אל הבן שלי מבעד למסך הדמעות, יכולתי לחוש בשמחות הקטנות כמו גם בכאבים הגדולים, היא שעושה אותי למה שאני. השמחה קיימת בי לצד העצב ולצד עוד 1000 רגשות אחרים, אז להפסיק להרגיש אותם? לא יכולה. אני רק בן-אנוש. ואגב, יש לי מספיק על הראש גם בלי הפגנת רוע-לב וצרות-עין, תודה. אוריאנה
 

taltallim

New member
אוריאנה ושאר חברי המקהלה היוונית...

ראשית, שמחה שפתחתי לכם פתח כה רחב לכל מאווייכם האנאליים, אוריטאניים וכדומה... התפלשות נעימה ומריחה... שנית, וזאה בעיקר לך אוריאנה. מה ומי שאת זה לא מה ומי שאני ובתשובתך פרצת לא רק לדלת פתוחה שאינה רלוונטית כלל וכלל אלא, ניתן גם להסיק מכך שכל כולה היא ניסיון של השלכה של מה שיש בך - עלי. או במילים אחרות: על ראש הגנב... ואם לא הולך בעברית אז הנה גם באנגלית: it takes one to know one ובאשר ליבלותי ושאר הדימומים שלי אם קימים או לא... אני בכל אופן, בוחרת שלא להביא כל אחד ואחד ואחד... מהם לכאן במריחה מפוארת (אם בענייני הפרשות עסקינן!!!). וזהו, מבחינתי את מסכת התשובות שלי סיימתי. תלתלים.
 
למעלה