לשתף קצת אחרת

לשתף קצת אחרת

כבר חצי שנה
ולא הרבה השתנה
כבר לא בבית, עם המשפחה
זה נגמר, השאיר טעם מר
וכלום לא יהיה שוב אותו הדבר

מנסה לחשוב, להיזכר בטוב
כי נמאס לי לשנוא, רוצה שוב לאהוב
אבל הלב לא נותן, עדיין מושך
מזכיר שהעבר עדיין נושך

וכשעצוב, שוב יורדות הדמעות
תופסות אותי לא מוכן, הן פשוט משתלטות
הבדידות כואבת, החרטה מבצבצת
נוטעת ספקות, איך יכול היה להיות

ואז, בלי הכנה,
הוא שוב חוזר, הכעס והתסכול
מה שהיה חלף - נשטף עם המבול
לא יעזור עכשיו כאן שוב הבלבול
אז הבט הלאה, אל עבר זריחה
הכל יתחדש, שוב תדע פריחה

ורק עיניה הקטנות, כבר חצי שנה
מביטות בי בתמימות, לא מבינות מה קרה
לנצח תחכה היא לאיחוד - שלעולם לא תדע
זיכרון יפהפייה של אהבה שסועה
 


לימים טובים יותר ועתיד ורוד יותר!
 

ismeralda100

New member
יפה! אני כתבתי לו:

(פעם מזמן...):
"עצוב לי שזה נגמר ככה, ויכול להיות שבגלל שזה נגמר ככה אני זוכרת בעיקר את הדברים הרעים (...)
אומרים שהנקמה הטובה ביותר היא
To get yourself a better life
אם הייתי יודעת כמה הרבה יותר טוב זה יכול להיות הייתי כבר מזמן עושה את זה."

מאחלת לך שיהיה בעיקר קל!!! ושהזיכרונות יישארו זיכרונות.
 

צוקי40

New member
יפה כתבת, אבל מה עם תקווה.

אתה חייב לה לעיניים הקטנות שמחפשת ניצוץ של אהבה. משפחה היא כבר לא יודעת אבל את הכעס והבלבול היא כן מרגישה
 
תודה, הפריחה מסמלת את התקווה

הזרעונים כבר נמצאים שם והשתיל עוד יפרח
אבל קודם כל הוא צריך לעקור עד הסוף את העשבים שמפריעים
 
אומרים

שחוסר צריך להתמלא..
וכאב מתרפא..
וזמן מרפא..

אומרים שמשהו טוב קורה כשמאמינים שיקרה..
אומרים שלכל דבר יש זמן להתבשל..

גם לפרידה מתקופה..
חצי שנה זה זמן יגידו מעט יגידו הרבה..
חצי שנה זה בטח גם זמן להכיר את עצמך שובלהכיר את השינוי
להשתלב בו ולשלב בו..

וכתיבה היא משהו יפה..
היא מוציאה תחושות בצורה הכי יפה שיש..

ואגב...
אני מזוית העין שלי...ראה ניצנים..של התאוששות..
 

mono760

New member
שו אומרים דגנית חמודה את

נראית כמו כשו שהגיע לשלב האחרון
והוא של קבלת הכל כמובן מאליו
ואז יהיה לך טוב ויהיה לך קל,
אבל את נמצאת במימד וירטואלי
כאן המכונה המחשב שולט,
זה כמו להביט אל האופק
ולא לראות מה יש לך
לפני הרגלים.
 

mono760

New member
גלית זה לא אקס פקטור כאן , מזכיר לי

יש בהי של המחשב אוניברסיטה וירטואלית
כאילו אפשר להוציא תואר של פרופסור בלי
לצאת מהבית, יפה,נוגע, משתף.
 

mono760

New member
מומי מה קורה אילנה טוענת שהחיים הם כאן ועכשיו

אין מקום לכעסים ,חופשי זה לא להרגיש
מה אתה כועס מה?
כאילו אם אני מבין
יש דברים שאסור להגיד בכלל
או אסור להגיד לאשה בפרט.
 

מומנט1

New member
כוונת

מונו, לא אתה הכעסת אותי. כותב הפוסט הכעיס אותי. עם השיר והמשתמע ממנו.
 
למעלה