את יודעת שאני מאוד אוהבת אותך נכון?
ואני כותבת לך את התגובה הזאת, אולי לא יהיה לך הכי כיף בעולם לקרוא את זה, אבל אני כותבת את זה מנקודת המבט שלי כי אני חושבת שאת עומדת לאבד פה חברה (או שכבר איבדת ואי אפשר להציל את החברות ביניכן? האמת שאני לא יודעת את התשובה לשאלה הזאת) ולדעתי את שופטת את החברה שלך בצורה לא פיירית. "הייתה איזשהי מסיבה שהיא מאוד רצתה לבוא אבל היא לא יכלה כי קבעה עם חברה.. אחרי שיכנועים רבים הצלחתי לשכנע אותה והיא באה ונהנתה... ומה שכן ההורים שלי יכלו להסיע אותה באותו זמן.." היתה לנערה מסיבה והיא ויתרה על מסיבה שהיא רצתה ללכת אליה רק כדי להיות איתך. היא עשתה לדעתי משהו יפה לקראתך ולדעתי לא צריך להיות כעס ביניכן, לדעתי אתן "בונות" את הקשר ביניכן על דברים קטנים במקום לראות את הדברים הגדולים והיפים שאתן תורמות אחת לשניה, וחבל שזה קורה ככה כי זה הורס את החברות ביניכן במקום שהיא תגדל. יום שישי היא והמשפחה שלה נסעו להחלקה על קרח ושאלו אותי אם אני רוצה להצטרף.. מאוד רציתי להצטרף אבל, ההורים שלי לא יכלו להסיע כי הם היו צריכים ללכת לאנשהו... ואז ביקשתי ממנה שתשאל את ההורים אבל, ההורים שלה לא יכלו או יותר נכון לא רצו.... גם ההורים שלי יכלו להגיד בקלות לא... אפילו שלאותו אירוע זה היה סיבוב בשבילנו אבל, אם היא באמת הייתה רוצה היא הייתה יכולה לשכנע את ההורים שלה... את כותבת שהיא יכלה לשכנע את ההורים שלה להסיע אותך, אבל אני לא בטוחה שאפשר לשכנע כל הורים לעשות משהו בשביל הילדים, יכול להיות שהיתה להם סיבה מוצדקת (עייפות של כמה ימים/צריכים ללכת אחרי ההחלק-קרח לאיזה מקום ולא רוצים לספר את כל מה שקורה בחיים שלהם לאנשים אחרים כי הם אוהבים פרטיות/אולי הם היו במצב-הרגשה שהם מסיעים מזה תקופה ארוכה את החברים של הילדים שלהם כבר המון זמן והרבה פעמים ואין להם כח לזה). מה שכן היא סיפרה לי אתמול שהיא הולכת למסיבה שמשום מה לא הזמינו אותי... ניסיתי לא להראות לה שאני מקנאה... והצלחתי.. היו עוד פעם רבות שהיא פשוט ניצלה אותי..... אני חושבת שמאוד בריא להראות רגשות - גם אם הם שליליים ולהתמודד איתם ולא להציג קרן "אחרת". את מקנאת? מותר לקנא בהחלט. אפשר לדבר עם החברה על הרגשות (וגם על קנאה אפשר לדבר עם חברים) ואולי היא היתה מצליחה לעודד אותך או היתה אומרת לך משפט יפה שהיה נחרט לך בזכרונות ודווקא את זה היית זוכרת מאותו ערב.