../images/Emo158.gif צדק על המאזניים ../images/Emo70.gif
בבא מציעא סא' עמוד ב': אומר רבא: ישנם כמה פסוקים בתורה המדברים על מספר מצוות: א. מצוות איסור לקיחת ריבית ב. מצוות איסור רמיה במשקולות ג. מצוות ציצית בפסוקים המדברים על המצוות הללו, מוזכרת יציאת מצרים. מדוע ? אומר הקב"ה: אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור, אני הוא שעתיד ליפרע ממי שטומן משקלותיו במלח. הכוונה בטמינת משקלות במלח סובלת 2 פרושים: א. הסוחר קונה סחורה במשקלות כבדות כתוצאה מטבילה במלח - כך הוא מקבל יותר סחורה על חשבון מעשה הרמיה שלו. ב. הסוחר מוכר סחורה במשקלות קלות כתוצאה מטבילה במלח - ותהליך של קורוזיה המפחית ממשקל המשקלות. שואלת הגמרא: אם כך, הרי זה גזל מעולה ! והיות שיש לנו מצוות איסור גזל - אם כך מה כאן החידוש שרבא מחדש לנו ? עונה הגמרא: לעבור עליו משעת עשייה !! כלומר עצם ההטמנה במלח, לפני מעשה הרמייה עצמו מחייב את האדם, והקב"ה מתחייב להפרע ממנו. מצינו שכבר על הכנה לגניבה - אפילו בלא ביצוע - יש איסור מהתורה !
