כדברי ברנרד שו:
"לא הייתי רוצה להיות חבר בארגון שמקבל שכמותי לחברות" משתדל לא לבקר במדינות שלא רוצות אותי, ופרט לעצירה לא מתוכננת במלזיה, ונחיתה על שם אחר בקובה של פעם, והסתננות רגלית לסין לפני קיום היחסים איתם, אני כמעט לא מגיע למקומות כאלו. אבל את אחד הטיולים היפים שעשיתי בלבנון בזמן הברדק שלאחר מלחמת של"ג, אזכור תמיד: נסענו בבוקר לנגב חומוס ב"בלו-לייק" על אגם קראון בשעת הבוקר הקרירה, אל מול רכס החרמון המושלג, ודרך כפרים ציוריים של לבנונים תכולי עיין - מזכרת לכוחות הצרפתיים שהשאירו גנים, כשבמרכזי הכפרים בבקעת הלבנון ויותר מכך בהרי השוף יש אגם מי שתיה ורחצה לאדם ולמקנה, ועיטורי חג-המולד הממשמש ובא, והדרך לביירות והרביירה של ג'וניה, וכביש החוף העמוס לעייפה בואכה צידון וצור, והמשעול המתפתל בדרך לנקורה הלבנונית, ורק שהמילואימניק העפולאי עצר אותנו בכניסה לישראל בגלל שלא היו לנו ויזות לארץ באומרו "תשנו אצל מיג'ר חאדד" נעלם החלום ונהרס יום הטיול המופלא. טיול דומה עשיתי מייד לאחר ליטאני, ומה שזכור לי יותר מהכל ממדינת הרים קסומה זו, זה שאין שם ציפורים. משונה, דבר פעוט כל כך קופץ לעיין מייד. פשוט בתקופת המלחמה המתארכת ציפור היא אוכל, ולהערכתי הם חיסלו את כל חיי הבר שם. מעניין, לא חשבתי שאכתוב כאן על החוויות מלבנון, אבל בעצם למה לא? זהו הפורום המתאים ביותר! סלע, מזמין אותך להעלות כאן את חוויותך מסוריה ולבנון!!
