לשחרר את העבר...

[א י ו ש י]

איזו אורחת../images/Emo25.gif

 

[יש רק עכשיו]

לסלוח- דבר גדול

ואני חושבת ששם למעלה

גם חושבים ככה שהרי לא סתם אפילו ביום כיפור שנחשבת לתקופת הסליחות הגדולה , אפילו אז אין שום דבר ואף אחד מבחוץ שיכול למחול על מה שקורה בין אדם לחברו, רק אנחנו, אדם מול אדם. ואני לוקחת צעד אחד לפני, לפני לסלוח למישהו מבחוץ, גיליתי במהלך השנה האחרונה שיותר קשה לי לסלוח לעצמי, על דברים שעשיתי, על דברים שאמרתי, והיום אני מבינה כמה זה חשוב לפני הכל, להיו מסוגלת לסלוח לעצמי. ומתוך זה, כשהשיפוט שלי את עצמי קטן, השיפוט שלי את האחרים קטן והיכולת שלי להבין את מי שעומד מולי ולקבל אותו כמו שהוא גדלה ומאפשרת לי את הסליחה החוצה. השנה האחרונה הייתה מאד קשה עבורי ועם זה מצאתי שכשאני מגיעה למקום בו אני יכולה לסלוח, הסליחה שהיא כביכול מופנית החוצה מהווה כלי ריפוי גדול מאד עבורי פנימה. היא משחררת, מנקה, היא מרככת ויוצרת שלווה פנימה. לגבי לשכוח, לפחות אישית גיליתי שאני לא שוכחת, ואני לא בטוחה שצריך, שהרי אם מסתכלים על הדברים כשיעורים, אז דבר שקרה הוא שיעור, שמלווה אותו הלאה, במטרה למנוע מאיתנו את אותה הטעות שוב אז לזכור את השיעור ולמנף אותו לצמיחה שלנו. ופה נכנסת הסליחה, היא מוציאה את הרע, את רגש הכאב והכעס ומשאירה את השיעור שמעלה אותנו מדרגה אחת למעלה.

 

[מלאכי עליון]

לסלוח אפשרי, לשכוח לא תמיד...

אני למשל, לא מסוגלת לסלוח לאקס המיתולוגי שלי. אני אספר לכם את הרקע כדי שתבינו. יצאנו בגיל 19, הוא היה קצין שזה עתה סיים את הקורס קצינים שלו והגיע לבסיס שלי, התחלנו לצאת אחרי חודש שלו בבסיס שלי והוא מהרגע הראשון לחץ עליי בקטע של סקס, שלא הרגשתי מוכנה עדיין והוא לחץ ולחץ ואני עדיין לא הבנתי שזה לא בסדר ושזה לא אמור להיות מקובל עליי ושצריכה לסיים את זה, ובסוף הוא נפרד ממני כשהייתי אצלו בירושלים <ואני גרה ברמת השרון> אחרי שיום קודם עשה ארוחה רומנטית והנה יום למחרת זרק אותי בצהריים בלי רמזים מקדימים, נאדה, ופשוט הייתי שבר כלי במשך כמה חודשים.למזלי לא ראיתי אותו מאז כי נפרדנו כשכבר השתחררתי אז יצא טוב. אני שמחה על משהו אחד שביזבזתי עליו רק שלושה חודשים מהחיים שלי. לא מסוגלת לשכוח, כי זה משהו שתמיד יש לי בראש, וזה הפיח עוד יותר פחד בי בכל מה שקשור לאינטימיות וגרם לי לדחות את ה"מעשה" הזה עד שהרגשתי באמת מוכנה ועם אמונה שבן זוגי לא ינטוש אותי אחרי או דבר אחר.

 

[קורות חיי]

לאמא שלי אני לא סולחת, כבר ארבע

שנים מאז ניתקתי איתה קשר. כל קשר. עד שלא תשנה את דרכיה ותבין מה כל כך מפריע לי ומה גרם לי לבחור צעד קיצוני כל כך גם אנני מוכנה ליצור קשר חדש.

 

[שירה1973]

שרון נגעת לי ללב

מן הסתם כי אני מבינה על מה את מדברת. כך אני מרגישה לגבי אבא שלי. שולחת לך חיבוק גדול והרבה שקט נפשי

 

[קורות חיי]

תודה שירה יקרה

שמחה שיש מי שיכולה להבין כי בדרך כלל אני זוכה להרמת גבה וביקורת נוקבת מצד אחרים. שולחת לך חיבוק חזרה.

 

[המונשרי]

../images/Emo221.gif

"לסלוח זה אלוהי לשכוח זה אנושי".

 

[רק מחייכת]

אני רוצה לשתף

לשחרר את העבר אצלי היה השבוע לנתק קשר עם חברת ילדות שלי, לשלוח לה אימל ולנתק איתה את הקשר ואת המטענים והדברים הפוגעים שעשתה לי בשנתיים האחרונות שהיו תקועים אצלי הרבה זמן בנפש. הרגשתי שהוקל לי ששיחררתי אותה ממני לדרכה ומהחברות שלנו שגם ככה היה מלווה באינטרסים שלה שמתי שנוח לה אני קיימת ומתי שלא אז לא.

 

[הילה בסגול]

לסלוח אינו פירושו דווקא לשכוח.

חברה יקרה שלי כתבה לי ברכות רוחניות מן ההיבט של הקלפים וזאת לעבודה שלי. אחת הברכות נפתחת במילים "שחררי את העבר, קחי ממנו את המיטב" וזו כוונתי. אי אפשר לשכוח את העבר. אי אפשר לדעתי למחוק את מה שקרה לנו פעם אם לטוב ואם חלילה לרע. מה שכן אפשר וכדאי זה לקחת ממנו את המיטב. לקחת את הלקח, את התובנה, את ההבנה ומכאן להמשיך הלאה. לא לשמור את הטינה, את הכעס, את העלבון ולגרום לעצמנו חסימה בנושאים אחרים של החיים. אלא לקחת את המיטב ולהמשיך הלאה לדרך חדשה וטובה יותר. מה דעתכן ?